Loading AI tools
פוליטיקאי ישראלי, הורשע בריגול לטובת איראן מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גונן שגב (נולד ב-6 בינואר 1956) הוא רופא ופוליטיקאי ישראלי, שכיהן כחבר הכנסת בכנסת ה-13 וכשר האנרגיה.
 | |||||||
| גונן שגב, 1992 | |||||||
| לידה |
6 בינואר 1956 (בן 68) קריית מוצקין, ישראל  | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מדינה |
 ישראל | ||||||
| השכלה |
אוניברסיטת בן-גוריון בנגב | ||||||
| מפלגה |
מפלגת צומת | ||||||
| סיעה | צומת, יעוד | ||||||
| |||||||
| |||||||
  | |||||||
ב-2003 הורשע בזיוף דרכון ובהונאה של כרטיס חיוב, וב-2004 בניסיון להברחת סמים, שבעטיו נגזרו עליו חמש שנות מאסר.
בשנת 2019 הורשע במסגרת הסדר טיעון בריגול חמור למען איראן ובמסירת ידיעות לאויב, ונגזר עליו עונש מאסר של 11 שנים.
שגב נולד בקריית מוצקין ולמד בתיכון אורט קריית מוצקין. הוא החל את שירותו בצה"ל בקורס טיס[1], אך נשר ממנו. שירת ביחידת האלפיניסטים והגיע עד לדרגת סרן[2]. קיבל תואר דוקטור לרפואה מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב והוסמך למקצוע בנובמבר 1984.
בתחילת שנות ה-90, החל להיות פעיל במפלגת "צומת", שהקים רפאל איתן[3], לאחר ששגב ואיתן הכירו במסגרת עבודתו של הראשון כרופא בתל עדשים. בבחירות לכנסת השלוש עשרה הוצב שגב במקום השני ברשימה ונכנס לכנסת.
בתחילת כהונת הכנסת, נותרה הסיעה באופוזיציה לממשלתו של יצחק רבין. ב-2 בפברואר 1994, בעקבות חילוקי דעות קשים עם רפאל איתן, הקימו שגב וחבריו לסיעה, אלכס גולדפרב ואסתר סלמוביץ, את סיעת "יעוד" שהתפלגה מ"צומת". הקמת הסיעה החדשה ותיקון חוק יסוד: הממשלה ביוזמת חברי הכנסת אלי דיין וסאלח טריף אפשרו לשגב להצטרף לממשלה ב-9 בינואר 1995 בתפקיד שר האנרגיה והתשתית וחבר הקבינט המדיני-ביטחוני, כשעמו גולדפרב שמונה לסגן שר. שני הקולות החדשים שנוספו לקואליציה הוסיפו לממשלתו של רבין יציבות שחסרה לה, ואפשרו למעשה את אישורו בכנסת של הסכם אוסלו ב' ב-5 באוקטובר 1995, מהלך שספג ביקורת, שכן שגב התפלג ממפלגה שדגלה בפתרון הבעיה הלאומית הפלסטינית ממזרח לנהר הירדן[4], והיה לאחד משישים ואחד חברי הכנסת שהצביעו בעד ההסכם, בעקבות מינויו לשר. לאחר רצח רבין, ב-4 בנובמבר 1995, הוסיף שגב לכהן בממשלתו של שמעון פרס, עד לסוף כהונתה של ממשלה זו, ביוני 1996.
מיד לאחר שעזב את משרד האנרגיה ופרש מהחיים הפוליטיים החל לעבוד בקבוצת אייזנברג (אז בעלת השליטה בחברה לישראל, כי"ל ובתי הזיקוק) כיועץ לענייני אנרגיה בסין, מהלך שספג ביקורת, מאחר שבמהלך כהונתו כשר האנרגיה, ניהל שגב מגעים רבים עם שאול אייזנברג בענייני אנרגיה, כגון בעניין עתיד הזיכיון של בתי הזיקוק[5]. משטרת ישראל פתחה בחקירה בעניין, והתיק נסגר מחוסר אשמה[6]. ב-1998 מונה למנכ"ל חברת "סמית פאואר ישראל" שהתמודדה במכרז להקמת תחנת הכוח רמת חובב. החברה לא זכתה במכרז ונסגרה[7].
בעת ששהה בהונג קונג בחודש נובמבר 2003, משך מזומנים בשווי כולל של 20,387 ש"ח, בשש פעולות משיכה במכשירי כספומט, באמצעות כרטיס אשראי של חברת "ישראכרט". שגב פנה לחברת "ישראכרט" והודיע לה שכויס וכרטיס האשראי שלו נגנב, ולכן לא הוא ביצע את המשיכות. מצלמות האבטחה הוכיחו ששיקר. הוא הועמד לדין, בית המשפט דחה את גרסאותיו וקבע כי הן סותרות ובלתי אמינות, והרשיעו בניסיון לקבלת דבר במרמה ובהונאה בכרטיס חיוב[8]. על שגב נגזרו שנת מאסר על תנאי וקנס של 50,000 ש"ח או שלושה חודשי מאסר תמורתו. שגב ערער בבית המשפט המחוזי בתל אביב על הכרעת הדין ועל העונש[9]. בית המשפט דחה את הערעור על ההרשעה אך החליט לבטל את הקנס[10].
באפריל 2004 נעצר שגב בחשד להברחת אקסטזי לישראל[11]. שגב טען כי קיבל לרשותו סוכריות מסוג "M&M's" אשר השאיר בתא בשדה התעופה באמסטרדם, ואשר התברר לאחר מכן כי הן למעשה סם מסוג "אקסטזי"[12]. מעצרו עורר הד תקשורתי נרחב. כמו כן הואשם בזיוף תוקפו של הדרכון הדיפלומטי שקיבל בעת שכיהן כשר[13]. במרץ 2005, אימץ בית המשפט המחוזי עסקת טיעון, וגזר על שגב עונש של חמש שנות מאסר בפועל ועוד שנתיים מאסר על תנאי, וקנס של 27,500 דולר בגין עבירות הסמים וזיוף הדרכון[14]. שגב ערער על חומרת העונש, אך בית המשפט העליון דחה את ערעורו פה אחד[15]. בפברואר 2007 נשלל רישיונו לעסוק ברפואה[16][17]. שגב ערער על החלטה זו לבית המשפט המחוזי בירושלים, וערעורו נדחה, בין היתר בנימוק שייבא סמים לשם רווח ולא מתוך צורך שנובע מהתמכרות[18]. ב-4 ביוני 2007 שוחרר מהכלא אחרי הפחתת שליש מעונשו על התנהגות טובה[19].
בשנת 2008 נתבע שגב יחד עם שותפים נוספים בגין ביצוע תרגיל עוקץ באמצעות הפקדה לניכיון של המחאות ללא כיסוי. שגב כיהן כדירקטור בחברה החתומה על ההמחאות, ולפי השוואת הקלטות "בדרגה גבוהה של סבירות", זוהה קולו באחת משיחות הטלפון כ"עורך דין שגיא" שהשתתף בהונאה. עד לדיון בתיק שגב היגר לאבוג'ה, בירת ניגריה, והחל לעבוד שם כרופא ואיש עסקים[20][21]. הוא סירב להגיע למשפט, אך שלח תצהיר בו הכחיש את מעורבותו בפרשה. בדצמבר 2012, בפסק של בית המשפט השלום, חויב עם שאר הנתבעים לשלם כמיליון שקל בגין ההמחאות[22]. נכון למועד מעצרו ב-2018, הכסף לא שולם[23].
בשנת 2012 נוצר קשר בינו לבין המודיעין האיראני, אז, לפי החשד, החל לשמש כסוכן, תוך מסירת מידע על משק האנרגיה ועל גופי הביטחון של ישראל, וניסיונות לקשר בין אזרחים ישראלים לאנשי מודיעין איראניים שהציג כאנשי עסקים[20]. שירות הביטחון הכללי החל לחשוד בו ולעקוב אחרי פעילותו. בשנת 2016 ביקש שגב משר הבריאות לבטל את התליית רישיונו[21], תוך שהוא מביע רצון לשוב לעבוד כרופא בישראל ומסתמך על הזמן הרב שחלף ועל מכתב הוקרה שקיבל מראש מחלקת הביטחון של משרד החוץ בעקבות טיפול בחבר המשלחת הדיפלומטית הישראלית בניגריה. בקשתו נדחתה[24]. במאי 2018 נעצר בכניסה לגינאה המשוונית והוסגר לישראל[25]. ביוני הוגש נגדו כתב אישום בעבירות של סיוע לאויב במלחמה וריגול נגד ישראל[26].
ב-9 בינואר 2019 הודה והורשע, כחלק מעסקת טיעון, בריגול ובמסירת ידיעות לאויב, ונמחק סעיף הסיוע לאויב במלחמה[25][27]. ב-26 בפברואר 2019 נגזרו עליו אחת-עשרה שנות מאסר ומאסר על תנאי[28], והוא מרצה עונש זה כאסיר ביטחוני[29]. במהלך שהותו בכלא חזר בתשובה ודרש לקבל מזון בהשגחת בד"ץ[30].
ב-26 במאי 2022 דחה בית המשפט את עתירתו של שגב לקבלת טיפול רפואי באמצעות עובדת סוציאלית בעקבות המלצת שב"כ.[31]
גונן שגב, באתר הכנסתSeamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
