אירופה מוגדרת באופן מסורתי כאחת מיבשותכדור הארץ. מבחינה גאופיזית היא מהווה את חלקו הצפון-מערבי של הגוש היבשתי אירואסיה, ושוכנת באותו לוח יבשתי שעליו שוכנת אסיה, אך מסיבות היסטוריות, תרבותיות ופוליטיות מקובל להתייחס לאירופה ולאסיה כאל שתי יבשות נפרדות. מקובל לראות את הגבול בין שתי היבשות בהרי אורל והים הכספי במזרח ובהרי הקווקז בדרום מזרח. משאר עבריה שוכנת אירופה לחוף ימים: הים השחור, הים התיכון וימים פנימיים של הים התיכון מדרום, האוקיינוס האטלנטי ממערב ואוקיינוס הקרח הצפוני מצפון. קו החוף האירופי מפותל, ומתאפיין במספר רב של איים, חצאי איים הנמתחים לתוך הים ושלוחות של ימים הנמתחות לתוך היבשה, כך שיותר ממחצית שטחה של אירופה נמצאת במרחק של לא יותר מ-300 ק"מ מים כלשהו.
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
שטחה של אירופה משתרע על פני 10,180,000 קמ"ר, והיא היבשת הקטנה ביותר לאחר אוקיאניה.
על אף שטחה הקטן של אירופה בהשוואה ליתר היבשות, ניתן למצוא בה סוגי אקלים מגוונים. שלושת העיקריים שבהם הם:
אקלים ממוזג ים תיכוני: מצוי בדרום היבשת, לחופי הים התיכון. אקלים זה מתאפיין בקייצים יבשים ובחורפים מתונים וקרים באזורי ההרים. רובם הגדול של המשקעים יורדים בעונת החורף.
אקלים ממוזג: מצוי בחלקו המרכזי של מערב היבשת. אקלים זה מתאפיין בארבע עונות בעלות אקלים שונה בכל אחת מהן. הקיץ מתאפיין בהיותו מתון, והטמפרטורות בו נוחות; החורף מתון, אך קר יותר מזה שבאזורי אקלים ים תיכוני. בנוסף, גשם יורד לעיתים קרובות בכל עונות השנה, דבר המאפשר שמירה על צמחייה ירוקה במשך כל ימות השנה, ועל עשרות נהרות אשר משמשים כמוקדי מים.
אקלים קריר: מצוי בצפון אירופה, בעיקר במדינות סקנדינביה, במדינות מזרח אירופה וברוסיה. אקלים זה מתאפיין בחורפים קרים בעלי טמפרטורות נמוכות, לעיתים אף באופן קיצוני. הקייצים קרירים, וכמות המשקעים בהם קטנה ככל שמצפינים לאורך היבשת. באזורי אקלים זה, גשם יורד במשך רוב ימות השנה.
משקעים
ברוב שטחה של יבשת אירופה, לא נופלת כמות המשקעים השנתית מ-400 מילימטרים של גשם לפחות. על כן, נחשבת אירופה ליבשת גשומה יחסית, וברובה יורדים המשקעים במשך רוב ימות השנה. במערבה של אירופה, באזורי האקלים הממוזג, יורדים רוב המשקעים בקיץ, כאמור. באזורי מזרח אירופה ודרומה, לעומת זאת, החורף הוא העונה הגשומה. מומחים צופים, כי עם התחממות כדור הארץ, יתמעטו משקעי הקיץ במזרח אירופה עוד יותר, ובמערבה ישררו סופות גשם אשר יביאו לשיטפונות והצפות.
הרי האלפים הם רכס במרכז אירופה, הנמשך מסלובניה ומאוסטריה במזרח, דרך איטליה, גרמניה ושווייץ, עד צרפת במערב. רכס הרים גדול זה יוצר מחסום גאוגרפי. הרוחות המגיעות מהקוטב הצפוני דרומה נתקלות באלפים ומתקשות לעבור דרכם. בשל כך נוצרים שני אזורי אקלים שונים מצידי הרכס. מצפון לו - אקלים ממוזג קר, ומדרום - אקלים ים תיכוני. מון בלאן הוא הגבוה שבהרי האלפים. פסגתו היא בגובה 4807 מטרים, בגבול שבין איטליה לצרפת.
מגובה ממוצע של 3,000 מטר נמצאים קרחוני עד באלפים.
הרי סקנדינביה הם רכס הרים גדול המשתרע בשוודיה ונורווגיה. ברכס זה קר מאוד בשל מיקומו הצפוני. בפסגות שלג עד שאינו נמס. בצפון הרכס אין השמש זורחת בחורף, ובקיץ היא אינה שוקעת. הפסגה הגבוהה ביותר בהרי סקנדינביה היא הגליטרטינד, המתנשאת לגובה של 2,470 מטרים - מטר אחד יותר מפסגת הגלהפיגן (2,469 מטרים). שתי הפסגות נמצאות בנורווגיה.
הרי הפירינאים הם רכס בין צרפת לספרד, המגדיר גבול מדיני כמו גם גבול פיזי המפריד בין חצי האי האיברי לבין שאר אירופה. פיקו אנטו, הפסגה הגבוהה בפירינאים, נמצאת בספרד וגובהה 3,404 מטרים.
רכס הרי אורל נמשך מקזחסטן בדרום עד האוקיינוס הארקטי בצפון. יש הרואים בהם חלק מהגבול המפריד בין יבשת אירופה לבין יבשת אסיה. הפסגה הגבוהה בהרי אורל היא הנרודניה, שגובהה 1,894 מטר.
הרי הקרפטים נמצאים במזרח אירופה במדינות רומניה, סלובקיה, צ'כיה, פולין, אוקראינה ואוסטריה. הקרפטים גובלים במערב בהרי האלפים, בדרום מזרח בשפלת רומניה ובמערב בשפלת הונגריה הגדולה. בסלובקיה נמצאת פסגת הרי הקרפטים, הגרלחובקה, המתנשאת לגובה 2,655 מטר.
הרי האפנינים נמצאים בארץ המגף איטליה. האפנינים גובלים במערב בחוף הים הטירני, בדרום - בים התיכון, במזרח - בים האדריאטי ובצפון - בעמק הנהר פו. הפסגה הגבוהה באפנינים היא גרן סאסו, המתנשאת לגובה של 2,914 מטרים.
הרים נוספים באירופה הם הרי סקוטלנד, בסקוטלנד שבצפון בריטניה, הרי גרמניה התיכונה בגרמניה, האלפים הדינריים בבוסניה והרצגובינה ובקרואטיה, בספרד - הרי קסטיליה, הרי קנטבריה וסיירה נבדה, שהפסגה הגבוהה בהם, מולחאסן, היא בגובה 3,481 מטרים. ביוון נמצאים הרי פינדוס, שפסגותיהם הגבוהות ביותר הן בגובה של יותר מ-2,000 מטרים.
במערב אירופה מישורים רחבי ידיים: מצפון צרפת ועד לצפון הולנד אין כמעט הרים, ומכאן כינוין של ארצות השפלה.
באירופה זורמים נהרות רבים. הגדולים והמפורסמים שבהם הם:
נהר הריין הוא הנהר החשוב ביותר באירופה מבחינה כלכלית. מקורות הנהר בהרי האלפים והוא זורם בגבול בין שווייץ לאוסטריה, ליכטנשטיין וגרמניה ובהמשך ערוצו - בין צרפת לגרמניה. הריין זורם להולנד ומתפצל לנהר הול, נהר הלק ונהר האיסל. אורך הריין הוא כ-1,320 ק"מ.
נהר האלבה נובע בהרי קרקונושה שבצ'כיה, חוצה את גרמניה, עובר דרך המבורג ונשפך אל הים הצפוני. אורכו כ-1,170 ק"מ.
נהר הוויסלה אורכו 1,047 ק"מ והוא עובר מדרומה של פולין באזור קרקוב דרך וורשה ועד לצפון פולין לאזור גדנסק, נהר זה נחשב לאחד מהנהרות החשובים מבחינה היסטורית במרכז אירופה.
מבחינה מדינית נחלקת אירופה ל-50 מדינות (כולל מדינות הקווקז). המדינה הגדולה ביותר, בפער ניכר, היא רוסיה: חלק האירופי של רוסיה משתרע על-פני כ-3.96 מיליון קמ"ר, כ-40 אחוז מכלל שטח היבשת. שאר המדינות באירופה בינוניות או קטנות יחסית למדינות העולם: המדינה השנייה בגודלה, אוקראינה, היא המדינה ה-46 בגודלה בעולם, וביבשת אמריקה בלבד יש תשע מדינות גדולות ממנה.
האיחוד האירופי הוא מסגרת פוליטית על-לאומית המאגדת 27 מדינות באירופה, המשתרעות ביחד על-פני 4.32 מיליון קמ"ר - רוב גדול של שטחה של אירופה שמחוץ לגבולות רוסיה. בחלקים גדולים של האיחוד (ובמקומות מסוימים, גם של מדינות שמחוץ לאיחוד) מתקיימת תנועה חופשית של בני אדם ושל סחורות מעבר לגבולות מדיניים, ואלו מאבדים מן החשיבות שהייתה להם בעבר.