בראשוב
עיר במרכז רומניה בירת חבל בראשוב מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בראשוב (ברומנית: Braşov, אלפבית פונטי בינלאומי: /bra'ʃov/; בהונגרית: Brassó; בגרמנית: Kronstadt ולעיתים Brassau; בלטינית של ימי הביניים: Brassovia או Corona, בניב של הסקסונים הטרנסילבנים - Krunen) היא עיר במרכז רומניה (טרנסילבניה), בירת מחוז בראשוב. העיר ממוקמת כ־166 קילומטר צפונית לבוקרשט. היא שוכנת לרגלי הר טמפה ומוקפת ברכס הקרפטים הדרומיים בחבל ההיסטורי טרנסילבניה. על פי מפקד אוכלוסין שנערך בשנת 2011, אוכלוסיית העיר מנתה 253,200 נפש.
| |||
 | |||
| במרכז העיר בראשוב | |||
| מדינה |
 רומניה | ||
|---|---|---|---|
| מחוז | בראשוב | ||
| חבל ארץ | טרנסילבניה | ||
| ראש העיר | אלן קוליבאן | ||
| בירת העיר |
בראשוב  | ||
| תאריך ייסוד | 1234 (מוזכרת לראשונה) | ||
| שטח | 267.2 קמ"ר | ||
| גובה | 600 מטרים | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בעיר | 237,589 (1 בדצמבר 2021) | ||
| ‑ במטרופולין | 399,316 (2007) | ||
| ‑ צפיפות | 1,040 נפש לקמ"ר (2007) | ||
| קואורדינטות | 45°40′N 25°37′E | ||
| אזור זמן | UTC +2 | ||
| http://www.brasovcity.ro | |||
  | |||
שם העיר נגזר מהמילה הפצ'נגית "barasu", שמשמעותה "מצודה". הפצ'נגים הם עם טורקי שחי באזור בסביבות המאה ה-11 לספירה. הרומנים וההונגרים שהגיעו לאזור אימצו את השם.
מתיישבים דוברי גרמנית[1] הגיעו לראשונה לאזור בסביבות 1150, בהזמנת מלך הונגריה גזה השני. צאצאיהם היוו במשך מאות שנים את האוכלוסייה העיקרית של העיר, הם שנתנו לה את אופייה הגרמני ואת השם "קרונשטאט". בראשוב נוסדה באופן רשמי ב-1211 על ידי אבירי המסדר הטבטוני. במאה ה-14 נבנתה חומת העיר והכנסייה השחורה.
במאה ה-16 תמכו מרבית תושבי העיר בתנועת הרפורמציה הפרוטסטנטית, ובראשוב הייתה למרכז החדרת הנצרות הפרוטסטנטית לטרנסילבניה.
העיר נפגעה קשות ב-1689 בדליקה גדולה שהחריבה חלק גדול ממנה. בסוף המאה ה-17 שוחררה העיר מידי האימפריה העות'מאנית ועברה לידי האימפריה האוסטרו-הונגרית, ששלטה בה עד 1918.
ערב מלחמת העולם השנייה מנתה אוכלוסיית העיר כ-62,000 נפש והייתה מורכבת משלוש קבוצות אתניות עיקריות: רומנים, גרמנים והונגרים. כל קבוצה היוותה כשליש מהתושבים, והעיר החדשה נחלקה לשלושה רבעים בהתאם. לאחר תבוסת גרמניה הנאצית, עזבו את העיר רבים מהגרמנים וחלק מההונגרים, כך שמאז, רוב התושבים רומנים. הגרמנים וההונגרים שנותרו נטמעו ברומנים, שמספרם בעיר גדל פי חמישה ויותר.[2]
במהלך תקופה קצרה, בין 1950 ל-1960, שונה שמה של העיר על ידי השלטונות הקומוניסטיים ברומניה ל־"Oraşul Stalin" – "עירו של סטלין".
ב-15 בנובמבר 1987 נכשל בעיר "מרד בראשוב" נגד השלטון הקומוניסטי. זה היה אחד הסימנים המקדימים למהפכה שקרתה שנתיים מאוחר יותר.
בתחילת המאה ה-21 התגוררו בבראשוב כ-300 יהודים, רובם מבוגרים.
אחד האתרים המפורסמים בבראשוב הוא הכנסייה השחורה. זו כנסייה גותית מהגדולות ביותר במזרח אירופה. היא נבנתה ב-1477 על ידי הקהילה הגרמנית הלותרנית שהייתה בבראשוב. בשנת 1689, באחד הקרבות בין הנוצרים לטורקים היא עלתה באש וקירותיה השחירו, ומכאן שמה.
בסמוך לבראשוב נמצאת עיירת התיירות הציורית פויאנה בראשוב המושכת אליה תיירים רבים מרומניה ומכל העולם. בחורף פועל באזור אתר סקי ובקיץ ניתן להשקיף מפסגות הקרפטים אל עבר הנוף עוצר הנשימה.
עד לראשית המאה ה-19 לא הורשו יהודים להתיישב בעיר, הקהילה היהודית הראשונה בעיר נוסדה ב-1818 והחלה את דרכה עם עשר משפחות.
במשך השנים התפצלה הקהילה לשתי קבוצות שונות- הקהילה האורתודוקסית והקהילה הנאולוגית. רוב מוסדות הקהילה נותרו משותפים עד למלחמת העולם הראשונה. יהודי בראשוב באותן שנים היו שייכים למעמד הבינוני ונטו להתבוללות.
בשנת 1901 העלילו עלילת דם על הקהילה היהודית בבראשוב שגרמה למרמור רב בקרב הקהילה, אך היא הסתיימה ללא משפט או פגע.
לאחר מלחמת העולם הראשונה הקהילה האורתודוקסית הפכה למשמעותית יותר בעיר, ורוב המוסדות התפצלו בין שתי הקהילות.
בשנות ה-20 קמו בעיר ארגונים ציוניים ונציגים מהקהילה השתתפו בקונגרס הציוני.[3]
החל משנת התרפ"ו (1926) שימש הרב דוד שפרבר כרבה של העיר, ולאחר השואה היה לראש רבני רומניה עד שעלה לארץ בשנת התש"י (1950).
הכיכר המרכזית בעיר
בית הכנסת הנאולוגי בבראשוב
טמפרה, פינלנד (מ־1989)
טור, צרפת (מ־1990)
מוסאשינו, יפן (מ־1991)
גיור, הונגריה (מ־1993)
ראשון לציון, ישראל (מ־1996)
קמר, טורקיה (מ־1999)
קסטוריה, יוון (מ־1999)
פוזנן, פולין (מ־2003)
הולסטברו, דנמרק (מ־2005)
מינסק, בלארוס (מ־2005)- טריקלה, יוון (מ־2005)
לידס, אנגליה, הממלכה המאוחדת
קליבלנד, אוהיו, ארצות הברית
לינץ, אוסטריה (מ־2012)
נירנברג, גרמניה (מ־2014)
אתר האינטרנט הרשמי של בראשוב- בראשוב, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
