Loading AI tools
ספר הלכה שחיבר הראב"ד מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בעלי הנפש הוא ספר בן שבעה פרקים שכתב הראב"ד במאה ה-12 ועוסק בהלכות נידה. על דברי הספר הסתמכו בחיבוריהם התוספות, הרמב"ן, הרשב"א, הרא"ש, המאירי, בעל ההגהות מימוניות, רבי יוסף קארו בספרו הבית יוסף, ועוד. רבי זרחיה הלוי[1], חיבר כנגד הספר השגות בשם "סלע המחלוקת".
מיום הופעתו בכתב יד ועד ימינו, נדפס הספר במהדורות רבות. אך בין הציטוטים מתוך הספר, אותם מביאים הראשונים בחיבוריהם, לבין המופיע במהדורות המודפסות, קיימים שינויים גדולים ובעלי משמעות. הרב יוסף קאפח, חיפש פתרונות לסתירות אלו, ומצא אותם בכתבי יד מהספרייה הלאומית בירושלים, ומספריית אוקספורד. כתוצאה מתגליותיו אלה, התפרסמה מהדורה חדשה ומוגהת של הספר בהוצאת מוסד הרב קוק.
הספר מחולק לשבעה שערים, ששת הראשונים עוסקים בהלכות נדה, ואילו השביעי עוסק בענייני קדושת הזיווג. בתחילת הספר הקדמה.
בהקדמה מסביר המחבר מה הביאו לקרוא לספר בשם "בעלי הנפש". לדבריו על מנת לקיים מערכת יחסים בין אדם לאשתו, בהתאם לחוקים ולזמנים שקבעה התורה, על האדם להיות מהמושלים בנפשם, ולא מאלו שהנפש מושלת בהם, אנשים אלו נקראים "בעלי הנפש". בהמשך מפרט המחבר את ההבדל בין שאר בהמות וחיות, שנבראו זכר ונקבה, לבין האישה שנבראה מצלעו של האדם, ועל כן האדם הוא יצור מונוגמי בניגוד לרוב שאר בעלי החיים. עובדה זאת מחייבת את האדם לאהוב את אשתו ולכבדה כאילו היא אחד מאבריו, וכן להפך.
המחבר משתף את הקורא בסיבה אשר הביאה אותו לכתוב הספר, והיא המורכבות של דיני טהרת המשפחה, ורצונו לרכזם ולהבהירם, כדי למנוע מבני אדם לחטוא בשגגה בנושאים אלה.
בשער זה מפרט הראב"ד 9 מקרים שונים, מן הקל אל הכבד, בהם אדם פורש מאשתו, ואסור לו להתייחד עימה. המדובר במקרים בהם הפרישה היא לפרק זמן מסוים, שלא כמו במקרים בהם הפרישה היא לצמיתות, והוא אכן חייב לגרשה.
שער זה עוסק במועדים שבהם חובה על אישה לפרוש מבעלה, ולא משום שראתה דימום, אלא בגלל שאלו מועדים שראתה בהם דימום, בעונות קודמות. בשער זה מובאים ההבדלים בדינה של אישה שאורכו של המחזור החודשי שלה זהה בכל פעם, לבין אישה שאורך המחזור שלה שונה מפעם לפעם. כמו כן מובאים הכללים כיצד נקבעים מועדי הווסת.
דוגמאות אחדות לכללים המפורטים בשער:
כתם - הוא מראה של דם, שאישה מצאה על אחד מבגדיה או מצעיה. חז"ל תיקנו כי במקרה שכזה אין האישה יכולה להיטהר לבעלה עד שתקיים את כל דיני הטהרה כאישה נידה. בפועל ישנן הקלות רבות בדיני הכתמים. ובסופו של דבר רק מעט מאוד כתמים אכן יטמאו את האישה.
בשער זה מפרט הראב"ד את דיני הכתמים, צבעם, מיקומם, ושיעורם. כן מתייחס לאפשרות שניתן לתלות את הדם בגורם אחר, כגון שעברה בשוק של קצבים, ואולי הדם ניתז עליה, או שאר דברים העלולים ליצור כתם זהה לכתם של דם. לסיכום השער מביא המחבר 9 סוגי כתמים ודיניהם.
שבעה נקיים - בשער זה מפורטים הדינים לאחר שפסקה יציאת הדם, ונעשתה בדיקת הפסק טהרה, שיש לספור שבעה נקיים כמו אצל אישה זבה. ממתי מתחילה האישה לספור, ואת הלכות הבדיקה בזמן ימי הספירה. כן מפורטים, סוגי הבדיקות שיש קלה יותר, ויש חמורה יותר.
טבילה - אישה נשואה, לאחר שחלפו ימי נידתה (הפסיקה לראות דם, וספרה שבעה ימים), כדי שתותר לבעלה עליה לטבול במקווה[5].
מקווה - שער זה עוסק בהלכות מקווה.
שער זה מתבסס על מאמר חז"ל: ”אמר רבי בנימין בר יפת אמר רבי אלעזר: כל המקדש את עצמו בשעת תשמיש, הויין לו בנים זכרים, שנאמר: (ויקרא יא) והתקדשתם והייתם קדושים וסמיך ליה אשה כי תזריע, רבי יהושע בן לוי אמר: בנים ראוין להוראה, דכתיב: (ויקרא י) להבדיל...ולהורות.”[6]
בסיום פרשת שמיני מצוּוִים בני אהרן הכהנים, להבדיל בין הטמא לטהור..., ולהורות לבני ישראל. כן הם מצוּוִים לשמור על קדושת עצמם. כל זה מופיע בסמיכות לפרשה הבאה אישה כי תזריע. מסמיכות הדברים מלמדים חז"ל את הכלל שמי שמקפיד על קדושה בשעת תשמיש המיטה נולדים לו בנים הראויים להוראה.
בשער זה, מפרט המחבר כללים ותקנות כיצד על האדם להתנהג בעת תשמיש מיטתו. כן, הוא כולל בשער, כוונות ומחשבות אותן צריך האדם לחשוב בשעת המעשה. כל אלו על מנת שהמעשה יהיה מתוך קדושה, ועל כן נקרא השער, שער הקדושה.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.