Loading AI tools
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בורסת היהלומים הישראלית היא חברה פרטית, בעלת אופי ציבורי, אשר מאגדת גורמים רבים העוסקים בענף היהלומים בישראל, לרבות יבואנים, יצואנים, מתווכים, סוחרים, בוקעים, מנקדים, ממיינים, מנסרים, מלטשים ומעבדים.
נתונים כלליים | |
---|---|
תקופת הפעילות | 8 בדצמבר 1937 – הווה (86 שנים) |
מיקום המטה | מתחם הבורסה, רמת-גן |
קואורדינטות | 32°05′01″N 34°48′09″E |
| |
בורסת היהלומים הישראלית היא מרכז סחר היהלומים הגולמיים הגדול והחשוב בעולם, כאשר למעלה מ-60 אחוז מהמחזור העולמי נעשה על ידה. ענף היהלומים מהווה כרבע מהייצוא של הייצור התעשייתי במדינת ישראל.
הבורסה היא אחת מהחברות בפדרציה העולמית של בורסות היהלומים. היא שוכנת במתחם הבורסה שברמת גן.
עד שנת 1937 היו יהלומנים מאנטוורפן הולנד וגרמניה שעבדו בבית עם אופן אחד ועשו עבודות קבלנות שנשלחו לאנטוורפן. בשנת 1937 עלה אשר אנשל דסקל לארץ ישראל עם משפחתו והביא עמו מכונות וציוד לעיבוד יהלומים. מיד עם בואו באביב 1937, הקים בפתח תקווה את מפעל היהלומים הראשון בארץ ישראל יחד עם בן דודו צבי הרשל רוזנברג. בין 1937-1939 נפתחו מפעלים נוספים בתל אביב ובירושלים. דסקל ורוזנברג הכשירו תלמידים מקומיים בחיתוך וליטוש יהלומים. מרבית תלמידיהם הפכו למובילים בענף היהלומים בארץ ולימים קבלו תואר יקיר תעשיית היהלומים. עובד בן עמי שהיה אז ראש עיריית נתניה הזמין את בני הדודים לפתוח מפעל בנתניה.
בראשית ימי המדינה שכנה בורסת היהלומים בשתי קומות ברחוב אחוזת בית 3 בתל אביב. ב-25 באוגוסט 1948 חל מיזוג בין שלושה גופים: "מועדון יהלומים א"י", "האגודה לפיתוח היהלום" ו"בורסת היהלומים". בעקבות המיזוג, קם גוף אחד מרכזי ומגובש לכל ענף היהלומים.
נעשו ניסיונות להקמת בורסות בנתניה ובירושלים. ניסיונות שלא צלחו.
בסוף שנות ה-40, עת שימשה נתניה כמרכז לתעשייה ומלטשות היהלומים בארץ, ובעיר היו כעשרים מלטשות ואלפי עובדים במלטשות, החליט עובד בן עמי, ראש העיר הראשון של נתניה ומזכירה הראשון של התאחדות בעלי מלטשות היהלומים, להקים בורסת יהלומים לעיר היהלומנים. באותה עת חל פילוג בהנהלת תעשיית היהלומים, והתעשיינים הגדולים החליטו להישאר בתל אביב העיר המרכזית וכך למעשה הבורסה בנתניה לא פעלה מעולם.
בשלהי שנות ה-50 של המאה ה-20 החלו דיונים על הקמת בניין חדש לבורסת היהלומים, ולאחר שעיריית תל אביב הערימה קשיים על מהלך זה, הציע ראש עיריית רמת גן, אברהם קריניצי, שהבניין יוקם ברמת גן, וב-14 בנובמבר 1961 נחתם חוזה לרכישת מגרש בן 3.5 דונם למטרה זו. במאי 1963 הוחל בחפירת היסודות לבניין והוא נחנך ב-24 באוקטובר 1968 ונקרא "מגדל שמשון".[1][2][3]
עם התרחבותה של בורסת היהלומים הוקמו בסמוך ל"מגדל שמשון" מגדלי משרדים נוספים לשימוש הבורסה: "מגדל מכבי" (לימים קניון די-מול) נבנה ב-1978 ומגדל יהלום (הגבוה מבין מגדלי בורסת היהלומים) נבנה ב-1989. במקביל התפתח המתחם, שזכה לשם "מתחם הבורסה", והוקמו בו מגדלי משרדים רבים שלא לשימוש הבורסה.[4]
נכון ל-2014 מהווה קומפלקס בנייני הבורסה ליהלומים כ-100,000 מטר רבוע, ומשמש כ-1400 חברות יהלומים שונות.
בורסת היהלומים היא מעוז גברי. בשנת 1952 התקבלה אישה ראשונה, ג'ני ברויאר, כחברה בבורסה, ועד שנות ה-80 הייתה האישה היחידה במעמד זה. בשנות השישים התקבלו לבורסה ארבע נשים: גב' כהן, גב' שטאוב, גב' ויזל וגב' פסקר, כולן אלמנות של חברי בורסה מתוך הערך של עזרה הדדית לקיומן הכלכלי של משפחות החברים שנפטרו.
החל משנת 2018, נחשפה פרשת הבנק המחתרתי בבורסת היהלומים ובה הורשעו יהלומנים בעבירות מס של הפקת חשבוניות כוזבות בסך של למעלה ממילארד שקלים תוך הסתרת היקף הפעילות, העלמת מס והלבנת הון.[5][6][7]
נשיא הבורסה הוא בועז מולדבסקי[8]. בנשיאות הבורסה בישראל כיהנו:
על מנת להתקבל כ"חבר בורסה" יש להגיש מועמדות ולעמוד במספר תנאים שנקבעו בתקנון החברה. עלות החברות בבורסה נאמדת בעשרות אלפי דולרים, אשר מקנים לו זכויות הצבעה והשפעה בדומה לשאר בעלי המניות.
תהליך קבלת חבר הבורסה אורך כ-5 שנים וכולל מספר שלבי בדיקות שהמועמד צריך לעבור בהצלחה:
מועמד שעבר את כל השלבים בהצלחה, מקבל את תג חבר הבורסה עם התניה לחמש שנים בהן אסור שיהיו תלונות עליו או מישהו מטעמו. אם חמש השנים עברו ללא תלונות, יקבל המועמד את התג הכחול הנכסף ויהפוך לחבר בורסה מן המניין לכל ימי חייו. את מניית החברות בבורסה הוא יוכל להעביר רק לבני משפחתו והיא אינה ניתנת למסחר.
בקומת הקרקע של מגדל מכבי נחנך ביוני 1986 "מוזיאון היהלומים על שם הארי אופנהיימר". במוזיאון הוצגה תערוכה קבועה וכן תערוכות מתחלפות שעסקו בתעשיית היהלומים בישראל ומחוצה לה. המוזיאון נסגר ב-2018.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.