אריה ויסמן

אריה ויסמן (נולד ב-18 בינואר 1952) הוא קצין צה"ל לשעבר בדרגת אלוף-משנה, מהנדס, מנהל, איש שב"כ ועורך דין ישראלי.

אריה ויסמן

לידה	18 בינואר 1952 (בן 72) בוטושאן, רומניה
תאריך עלייה	1959
מדינה	ישראל
כינוי	"קיקל"
השתייכות	צבא הגנה לישראל צבא הגנה לישראל שירות הביטחון הכללי שירות הביטחון הכללי
תקופת הפעילות	1969 – 1995 (צה"ל) 2008 – 2013 (שב"כ)
דרגה	אלוף-משנה (צה"ל) ראש חטיבה (שב"כ)
תפקידים בשירות
מפקד גדוד 9322 מפקד גדוד 532 מפקד חטיבה 265 ראש מחלקת אמצעי לחימה במפקד חילות השדה
פעולות ומבצעים
מלחמת ההתשה   מלחמת יום כיפור   מלחמת לבנון הראשונה
עיטורים
לגיון ההצטיינות
תפקידים אזרחיים
מנכ"ל הרכנת בע"מ

ויסמן שימש מפקד פלוגת שריון במלחמת יום הכיפורים, מפקד גדוד 532 במלחמת לבנון הראשונה, מפקד חטיבה 265, וראש מחלקת אמצעי לחימה במפקדת חילות השדה. לאחר שחרורו היה מנהל ושותף בחברה להנדסה, ראש חטיבה טכנולוגית בשירות הביטחון הכללי ועורך דין.

ביוגרפיה

ויסמן נולד ב-18 בינואר 1952 בעיר בוטושאן ברומניה, לשרה ולחיים ויסמן אשר הגיעו לעיר מאוזבקיסטן (סביבות טשקנט) לשם ברחו מהעיירה הרצה (Hertsa) שבמחוז צ'רנוביץ במהלך מלחמת העולם השנייה. באוזבקיסטן עבדו בעבודות כפייה תחת השלטון הסובייטי. במהלך שהותם באוזבקיסטן נפטר בנם הבכור עמנואל (כבן שנתיים) מטיפוס ודיזנטריה. אריה הוא בנם השני. אריה נקרא בשמו משום שבעת לידתו שיערו שיעלו בהקדם לישראל.

בשנת 1959, עלתה המשפחה לישראל והשתכנה בשכונת נוף-ים בהרצליה. ויסמן הוא בוגר מחזור ט"ו של הפנימייה הצבאית לפיקוד שליד בית הספר הריאלי בחיפה.^[1]

באוגוסט 1969 התגייס ויסמן לחיל השריון, שם עבר קורס מפקדי טנקים וקורס קציני שריון, ושובץ כמפקד מחלקה בגדוד 195 של חטיבה 401. לאחר כמה חודשים בתפקיד נפצע ויסמן והועבר למפקדת גיסות השריון, שם לקח חלק בקליטת טנק המגח. חודשים לאחר שיבוצו נפצע אריה בעת שירותו בחזית. באוקטובר 1971 הועבר ויסמן לתפקיד מפקד מחלקה בקורס מפקדי טנקים בהוראת מפקד גיסות השריון אברהם אדן.

בדצמבר 1971 מונה ויסמן על ידי מפקד הגדוד, אבירם גילעד, לתפקיד קצין המבצעים למשך סדרת תרגילים שהתרחשה בסיני. כהערכה על תפקודו, נשלח לקורס צניחה, ולאחר מכן נשלח לקורס מפקדי פלוגות, ובאוגוסט 1972 החל לשמש מפקד פלוגת קורס מפקדי טנקים. בקיץ 1973 סיים את תפקידו והועבר למפקדת גיסות השריון על מנת לקחת חלק בקליטת טנק המרכבה.

מלחמת יום הכיפורים

ב-5 באוקטובר 1973 הוצב ויסמן כמפקד פלוגה, שהורכבה ממדריכי מדורי תותחנות ונט"ר, בגדוד 196 תחת פיקוד של עמרם מצנע, והוטס לימ"ח בביר תמדה שם חבר לטנקים של פלוגתו. למחרת, בצהרי ה-6 באוקטובר, פרצה מלחמת יום הכיפורים. הגדוד נע לעבר מעבר הגידי, ושתי פלוגות, בהן הפלוגה של ויסמן, נשלחו להמתין בתחנת הדלק ברפידים, וסופחו לכוח לפידות בפיקוד יעקב לפידות. הכוח נע צפונה לעבר בלוזה, ועל ויסמן הוטל לנוע לעבר מעוז בודפסט. במהלך ההתקדמות זוהה הכוח וספג אש ממנה נפגע הטנק של ויסמן וטנק נוסף בכוח. כיוון שהטנק הפגוע חסם את הציר והשטח מצידי הציר היא חולי וממוקש, החליט ויסמן לסגת. לאחר שהתברר שהושאר פצוע בשטח הורה ויסמן להסתובב ולהביאו.

בבוקר ה-7 באוקטובר אורגן הכוח מחדש, ופלוגתו של ויסמן מנתה 4 טנקים. על הפלוגה הוטל לאבטח על ציר המלח לכיוון מערב. ב-10 באוקטובר חבר הכוח לחטיבה 460 והוצב כגדוד 196. הגדוד נע דרומה אל אזור "הברגה", שם נערך להגנה. ב-11 באוקטובר יצא כוח מצרי להתקפה על "הברגה", תוך כדי ריכוך ארטילרי כבד. הפלוגה של ויסמן לא ספגה אבידות. ב-13 באוקטובר עצרה החטיבה להתארגנות, ופלוגתו ש לויסמן קיבלה מחלקת מילואים כתגבור.

ב-17 באוקטובר יצאה החטיבה, במסגרת מבצע אבירי לב, וצלחה את תעלת סואץ על גבי גשר הדוברות. לאחר הצליחה נעה החטיבה מערבה ונערכה לאבטחת צומת באזור "אורי". ב-19 באוקטובר נעה החטיבה מערבה ודרומה לעבר מפרץ סואץ. ב-21 באוקטובר תפסה פלוגתו של ויסמן עמדות על רכס ג'ניפה, ממערב לאגם המר הגדול וניהלה חילופי אש מול כוחות מצריים. בליל אותו ערב נערך הגדוד על ציר "חבית", ובלילה השמיד טור מצרי שנע צפונה.

ב-22 באוקטובר המשיכה הפלוגה להילחם, ובמהלך הלחימה נפגע ויסמן בפניו מרסיס של פצצת מרגמה, אך ביקש להישאר ושלא יפנו אותו. על הגדוד הוטל לפרוץ דרומה על ציר "חבית", ועל ויסמן הוטל להוביל את הגדוד. במהלך ההסתערות נפגע הטנק של ויסמן בפגיעה ישירה, אך לא יצא מכשירות. עם רדת הערב הוטל על ויסמן לחבור לגדוד 198; במהלך החבירה זיהה ויסמן תנועה חשודה בחשיכה אך לא ביצע לעברה ירי כיוון שנגמרה בטנק התחמושת הזמינה. עם התקרבות הכוח החשוד התברר שמדובר בטנק צנטוריון מגדוד 198, בפיקוד ישי וקסלר. בימים שלאחר מכן נע הגדוד עד אזור עדבייה, לחופי מפרץ סואץ.

ב-3 בנובמבר 1973 נע הגדוד חזרה לגדה המזרחית כדי לקחת חלק בהתקפה על הארמייה השלישית, שלא יצאה לפועל. הגדוד חזר להתארגנות במחנה רפידים והחל להעביר אימוני הכשרת מפקדים. ויסמן פיקד על הכשרת מספר מחזורים של קורס מפקדי טנקים לחיילי סדיר ומילואים. כל מחזור ארך בין 3 ל-4 שבועות, במטרה להשלים את סדר הכוחות שאבד במלחמה. כאשר הגדוד התארגן ב-4 פלוגות להכשרת קציני שריון, פיקד ויסמן על אחת הפלוגות במשך שלושה מחזורים מקוצרים.

בין מלחמת יום כיפור למבצע שלום הגליל

ב-1 במאי 1974 מונה ויסמן לתפקיד קצין ההדרכה של אוגדה 162. האוגדה הייתה אמונה על שרשרת ההכשרה של חיל השריון מרמת הלוחם עד רמת הקצין. בנוסף, שימש כמפקד וכקצין המבצעים של חבורת הפיקוד הקדמית של מפקד האוגדה.

ב-31 ביולי 1975 השתחרר ויסמן משירות קבע, שש שנים לאחר שהתגייס. עם שחרורו החל מכינה לקראת לימודי הנדסה ובפברואר 1976 החל לימודי הנדסת מכונות באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. ביולי 1979 סיים אריה את לימודי הנדסת המכונות בהצטיינות. במקביל ללימודים מונה ויסמן לסגן מפקד גדוד טנקים 9322 בחטיבה 395. בהמשך מונה לממלא מקום מג"ד וביוני 1978 מונה למפקד גדוד 9322 במילואים.

עם תום לימודיו, לאור בקשות מצד חיל השריון, פנה ויסמן אל מפקד גיסות השריון, אמנון רשף, וזה הציע לו לחזור לקבע כמפקד גדוד סדיר. לבקשתו הוצב ויסמן במחלקת תורת חיל השריון והיה אחראי על פרויקט שעסק במערכת נשק מתקדמת וחדשנית. לאחר שנה הוצע לו תפקיד המג"ד פעם נוספת, והוא הסכים וביקש לפקד על גדוד 532, קורס מפקדי טנקים מגח.

במרץ 1981 מונה ויסמן למפקד גדוד 532. בתקופה שלפני מלחמת לבנון הראשונה שררה מתיחות בגבול עם לבנון, והגדוד נפרס מספר פעמים בשל הכוננות. בעקבות הסכם השלום בין ישראל למצרים הוחלט על שינוי מבני בחטיבה 460, ופריסתה במחנה קבע אחד באזור שיזפון. במסגרת זו עסק ויסמן בהכנת השטח להכשרת מפקדי טנקים.

מלחמת שלום הגליל

לאחר ההתנקשות בשגריר ישראל בבריטניה, שלמה ארגוב, הועלתה חטיבה 460 לרמת הגולן. עם היציאה למבצע שלום הגליל נעה החטיבה צפונה לעבר ג'זין. בצומת ג'זין הועבר הגדוד של ויסמן לאוגדה 162, והוצב תחת חטיבה 500 בפיקודו של דורון רובין, מיד לאחר קרב עין זחלתא. בלילה שבין ה-21 ביוני ל-22 ביוני הוכפפה חטיבה 609 תחת אוגדה 162, והגדוד של ויסמן הוכפף תחתיה לצורך כיבוש מרחב בסרין-בתתר. בערב ה-23 ביוני נערכה החטיבה להגנה על כביש בירות-דמשק, וגדוד 532 התמקם ממזרח למנצוריה. עם רדת החשכה נקרא ויסמן אל מפקדת חטיבה 500, ורובין הורה לו לנוע על כביש בירות-דמשק לכיוון מערב, דרך בחמדון. הגדוד ביצע את המשימה ובעת שנערך בעאליי הוכרזה הפסקת אש. מספר שבועות לאחר מכן הועבר הגדוד למחנה יצחק ושב לעסוק בהכשרת מפקדי טנקים.

מתום מלחמת שלום הגליל עד סוף השירות

ב-3 באוקטובר 1982 סיים ויסמן את תפקידו כמג"ד 532 והחל ללמוד מנהל עסקים באוניברסיטת תל אביב. לימודיו של ויסמן הופסקו על ידי הצבא ביולי 1984. ויסמן סיים את חובותיו לתואר, תוך כדי שירותו הצבאי, בשנת 1985. ביולי 1984, מונה ויסמן לתפקיד בחטיבת התורה והפיתוח במפקדת חילות השדה. בין היתר עסק בתורת ההפעלה של מפקדת אוגדה משוריינת.

מסדר סיום תרגיל גייסות חטיבה 265- פברואר 1985

ב-15 בפברואר 1985 מונה ויסמן למפקד חטיבה 265, חטיבת שריון במילואים שהפעילה טנקי שלל (טירן) מוסבים. שבוע לאחר מינויו ביצעה החטיבה בפיקודו תרגיל חטיבתי ארוך ומורכב עם גייסות. התרגיל כלל אימון דו-צדדי עם מסוקי נ"ט לבחינת תורת הקרב. תרגיל זה היה התרגיל האחרון עם גייסות של יחידות טנקי השלל.

באוגוסט 1985 ויסמן מונה למפקד מרכז אימון מפקדות חטיבה בהמרכז הלאומי לאימונים ביבשה. במסגרת תפקידו זה, בנוסף על אימון מפקדות החטיבה של כוחות היבשה, עסק ויסמן באופן אינטנסיבי בגיבוש מבנה, ארגון ותורת ההפעלה של מפקדות החטיבה. בניהולו והנחייתו גובשו מערכי שיעור ותורה כתובה בנושא מפקדות החטיבה.

באוקטובר 1986 מונה ויסמן לראש מחלקת אמצעי לחימה במפקדת חילות השדה. עם כניסתו לתפקיד סבלה המחלקה מבעיית כוח אדם, ובגינה פעל ויסמן לעידוד קצינים קרביים למסלול של תואר בהנדסה או במדעי הטבע וגיוסם למחלקה, כן פעל לגיוס קציני מילואים בעלי הכשרה מתאימה. ויסמן שימש בתפקיד עד 1993.

בפברואר 1993 הוצב ויסמן כקצין הקישור לפיקוד האימונים וההדרכה של צבא ארצות הברית. עם סיום תפקיד זה הוענק לו אות לגיון ההצטיינות.

ב-1994 חזר ויסמן לישראל, וב-1995 השתחרר משירות.

לאחר השחרור מצה"ל

ב-1996 הצטרף ויסמן אל חברת הרכנת בע"מ, יחד עם שי נחשון ופרנסואה בודנהיימר. האחזקות בחברה חולקו שליש לכל אחד, ו-ויסמן שימש כמנכ"ל החברה עד 2008, אז מכר את חלקו בחברה. החברה עסקה במערכות שליטה ובקרה, ניתוח מערכות צבאיות, ניהול פרויקטים והנדסת תוכנה. בשנת 2004 רכשה חברת טכנולוגיות בינלאומיות בע"מ (ITL LTD) 51% ממניות הרכנת בע"מ.

ב-2008 הוצע לויסמן לשמש ראש חטיבה טכנולוגית בשירות הביטחון הכללי. ויסמן קיבל את ההצעה ושירת בתפקיד עד מרץ 2013. עם סיום התפקיד פרש מהשירות.

עם פרישתו פנה ויסמן ללימודי משפטים. בשנת 2016 סיים אריה את לימודיו בקריה האקדמית אונו בהצטיינות. בשנת 2017 ביצע התמחות בבית משפט השלום באשקלון, ובשנת 2018 עבר את מבחני הלשכה בהצלחה והוסמך כעורך דין.

חיים אישיים

אריה נשוי לענת (סא"ל מיל' בחיל האוויר), ואב לשלושה ילדים.

הערות שוליים

1. אריה ויסמן, באתר "בהשקט ובבטחה"