אנימלס

אנימלס
(לשעבר אנונימוס לזכויות בעלי חיים)
פעילות	קידום זכויות בעלי חיים וטבעונות
התאגדות	עמותה
מדינה	ישראל
מטה הארגון	תל אביב
מנכ"ל	רעות הורן
אנשי מפתח	שירה הרצנו (דוברת)
תקופת הפעילות	1994–הווה (כ־30 שנה)
	https://animals-now.org

עמותת אנימלס (עד 2018 נקראה אנונימוס לזכויות בעלי חיים, או בקיצור אנונימוס) היא עמותה ישראלית לזכויות בעלי חיים, הנאבקת נגד פגיעה בבעלי חיים במשקים תעשייתיים. אנימלס פועלת בכמה מישורים: תחקירים ותיעוד, חקיקה ומדיניות, קמפיינים ציבוריים, חינוך והסברה, עידוד אורח חיים המתחשב בבעלי-חיים וקידום תזונה מהצומח. ההישג הידוע ביותר של העמותה הוא הפסקת פיטום האווזים והברווזים בישראל, לאחר קמפיין אינטנסיבי שכלל מחאה ציבורית רחבה ומהלכים משפטיים ופוליטיים.

ערך זה עוסק בעמותה. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו Animals (פירושונים).

עובדות מהירות פעילות, התאגדות ...

סגירה

Thumb — תהלוכה של עמותת אנימלס במצעד זכויות האדם 2011.

העמותה נרשמה ב-17 באפריל 1994 בשם "עמותת אנונימוס", לאחר שפעלה כמה שנים קודם לכן כקבוצה לא רשמית. שמה המקורי של העמותה, "אנונימוס", נבחר כהזדהות עם אלמוניותם של בעלי-החיים המנוצלים במשקים התעשייתיים. ב-16 באוקטובר 2018 שינתה העמותה את שמה ל"אנימלס" (באנגלית: Animals, שפירושה "בעלי חיים"). באנגלית נקראת העמותה Animals Now.

אנימלס מעודדת יחס של כבוד וחמלה כלפי בעלי חיים, מתוך תפיסה שלבעלי חיים יש זכות לחיים חופשיים מניצול והתעללות, בסביבה שמאפשרת להם לממש את הצרכים הפיזיים, המנטליים והחברתיים שלהם.

העמותה פועלת בכלים הסברתיים, חינוכיים, תקשורתיים, משפטיים ופוליטיים, ומתמקדת במאבק בהתעללות בבעלי-חיים בתעשיית המזון מן החי (בשר, חלב וביצים).

פעילות העמותה מתרכזת בחמישה תחומים עיקריים: תיעוד ותחקירים; הסברה; חקיקה ומדיניות; חינוך; ותזונה - עידוד צמצום הצריכה של מזון מהחי וקידום צמחונות וטבעונות.

תיעוד ותחקירים

בתחום התיעוד והתחקירים פועלת העמותה לריכוז מידע על פגיעה בבעלי-חיים באמצעות חקירות ישירות במשקים תעשייתיים ותחקיר עיוני בספרות מקצועית חקלאית, המכילה מידע על נהגים מקובלים של גידול בעלי-חיים בחקלאות. תחקירי העמותה משמשים בסיס לחשיפות תקשורתיות, לחקירות פליליות של מקרי התעללות ולקידום מהלכים משפטיים ופוליטיים לשיפור ההגנה על בעלי חיים. בין היתר, חשפה העמותה תחקירים על בתי המטבחיים "אדום אדום" של תנובה, "דבאח" ובית המטבחיים חיפה; משחטות "זוגלובק", "מילועוף" ו"עוף הגליל"; בלולים המשווקים ביצים ל"תנובה", "גליקסמן" ו"לסר"; במדגרות אפרוחים; בלולי תרנגולים ותרנגולי הודו; וכן בבריכות דגים ובמפעל "דגת הארץ".

חברת זוגלובק הגישה תביעת דיבה נגד העמותה, על לוגו שיצרה לאתר התחקירים שלה בו נכתב "זוגלובק - מתעללים מאז 1937", זאת למרות שההתעללות נראית בבירור בצילומי התחקירים. בדצמבר 2019 מחק בית המשפט את התביעה^[1], ובהמשך חייב את זוגלובק בהוצאות משפט בסך 46,800 ש"ח^[2].

הסברה

בתחום ההסברה פועלת העמותה להפצת מידע לציבור הרחב בנושאי זכויות בעלי-חיים, פגיעה בבעלי-חיים וקידום אלטרנטיבות לשימוש תעשייתי בבעלי-חיים. בתחום זה העמותה פועלת על ידי הדפסה והפצה של חומרי דפוס, הפעלת מערך הרצאות הניתנות בחינם בבתי-ספר, הוצאת השבועון "זכויות בעלי-חיים השבוע", המופץ בדואר אלקטרוני מאז שנת 2001, ועל ידי הפעלת אתר האינטרנט של העמותה והפעלת אתר הצמחונות והטבעונות הישראלי.

אתר האינטרנט של העמותה מכיל תיאורים מפורטים של התהליכים אשר עוברים האווזים, הפרות, הכבשים, התרנגולות, הדגים והחזירים במסגרת תעשיית המזון, כולל תמונות וסרטונים אשר צולמו בלולים וברפתות, וכן מידע מעשי על קיום אורח-חיים טבעוני, כגון מתכונים ומידע תזונתי.

חקיקה ומדיניות

"אנימלס" פועלת מול הכנסת ומשרדי הממשלה במטרה לעודד מדיניות המתחשבת בהגנת בעלי חיים. העמותה מקדמת חקיקה להגנת בעלי-חיים, ופועלת לחיזוק האכיפה של החקיקה הקיימת. העמותה מובילה מאבקים לביצוע שיפורים נקודתיים בתנאי המחיה של בעלי חיים, כגון המאבק להפסקת המשלוחים החיים של עגלים וטלאים מאוסטרליה ואירופה לפיטום ושחיטה בישראל^[3].

חינוך

אנימלס פיתחה תוכנית הרצאות לנוער ולמבוגרים המועברות בכל רחבי הארץ. עשרות אלפי בני-נוער, סטודנטים וחיילים נחשפים מדי שנה להרצאות של העמותה. כמו כן, מאות מורים וסטודנטים להוראה נחשפים מדי שנה להרצאות העמותה בנושא חינוך לזכויות בעלי חיים, במסגרת השתלמויות של משרד החינוך ומכללות להוראה. מחלקת החינוך בעמותה ערכה והפיקה חוברת למורים להעשרת תוכני הלימודים בנושאי זכויות בעלי-חיים בשיתוף המשרד להגנת הסביבה, וכן יזמה בשיתוף המשרד את הפקתן של כרזות בנושא חמלה לבעלי חיים והפצתן למאות בתי ספר. העמותה מפעילה את האתר האינטראקטיבי "פעולה חיה", המציע מאגר של עשרות מערכי שיעור ותוכניות פעילות להדרכה ולהוראה בנושא זכויות בעלי-חיים בבתי-ספר ובתנועות נוער, ועורכת מדי שנה את הכנס לחינוך לזכויות בעלי חיים. כמו כן, העמותה כתבה מערכי הדרכה בנושאי זכויות בעלי-חיים בשיתוף תנועות הנוער הצופים, בני המושבים, ובמסגרות נוספות, שהפיצו אותם למדריכיהן.

אנימלס עורכת פעילות במוסדות להשכלה גבוהה בישראל. לעמותה תאי סטודנטים הפועלים בשמונה מוסדות אקדמיים בפרישה ארצית, במוסדות כגון אוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת בן-גוריון, האוניברסיטה העברית, המכללה האקדמית תל חי והטכניון. בתאים פעילים כ-80 סטודנטים^[4]. במסגרת פעילות תאי הסטודנטים נערכת הסברה במוסדות הלימוד במסגרת הרצאות ודיונים וכן פעילויות בשטח לצורך העלאת המודעות לזכויות בעלי החיים. כחלק מן הפעילות פועלים הסטודנטים להפיכת היצע המזון בקפיטריות במוסדות הלימוד לידידותי יותר לטבעונים ולכלול בתפריטים מוצרים רבים יותר שאינם מן החי^[5].

אתגר 22

בשנת 2014 השיקה העמותה את מיזם "אתגר 22" במסגרתו המשתתפים מתנסים חינם בטבעונות בקבוצות אונליין, ומקבלים תמיכה, מתכונים וטיפים, תוך ליווי של טבעונים ותיקים ותזונאים קליניים המתמחים בתזונה מהצומח, למשך 22 יום^[6]. בין המשתתפים במיזם נמנים חברות הכנסת תמר זנדברג ושרן השכל וח"כ לשעבר הרב דב ליפמן. לאור ההצלחה בישראל, המיזם התרחב לפרויקט בינלאומי בשם Challenge 22. כ-200 אלף נרשמים מישראל ומרחבי העולם השתתפו בפרויקט בארבע השנים הראשונות שלו.

מחזור הפעילות לשנת 2007 היה 326 אלף שקל, מתוכם גייסה העמותה מתרומות 300 אלף שקל. הוצאות הנהלה וכלליות היו 53 אלף שקל שהם 16% מהמחזור^[7]. במאי 2014 התקבלה העמותה למיזם עיגול לטובה^[8].

הקמפיין הארוך והמתוקשר ביותר של העמותה, כנגד פיטום אווזים, הוביל לפסיקת בג"ץ ב-2003 שקבעה כי תקנות משרד החקלאות לפיטום אווזים מנוגדות לחוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים), ועליהן להתבטל. האיסור על פיטום אווזים נכנס לתוקף ב-2006^[9]. מאז, המשיכה אנימלס לפעול בהגשת תלונות כלפי משקים הממשיכים בפיטום בניגוד לחוק. ישראל הייתה היצרנית הרביעית בגודלה בעולם של כבד אווז, והקמפיין הביא לסגירת התעשייה בישראל.
בעקבות קמפיין העמותה כנגד השימוש בבעלי־חיים בקרקסים תוקנו תקנות האוסרות על כניסת קרקסים המציגים חיות בר לארץ. בערים תל אביב, באר שבע והרצליה התקבל בנוסף לכך איסור על כניסת קרקסים המציגים בעלי חיים בכלל (גם מזנים מבויתים)^[10].
חשיפה בכלבוטק של צילומי גדיעת קרני פרות ברפת קיבוץ גת, שצולמו על ידי העמותה, הובילה לאיסור על ביצוע הליכים דומים ללא הרדמה.
פעילות העמותה בנוגע לפיטום עגלי חלב הביאה להתקנת תקנות האוסרות על הכליאה בבידוד של עגלים, כנהוג בתעשייה זו, שנכנסו לתוקף ב-2008^[11].
קמפיין כתיבת מכתבים שהובילה העמותה הביא לאיסור על נתיחת בעלי־חיים בבתי־ספר.
ב-2014, בעקבות חשיפות תקשורתיות ועתירה לבג"ץ, הותקנו תקנות לקביעת אופני ההחזקה של חזירים בתעשיית המזון, אשר אוסרות על כליאת חזירות בכלובים בתקופת ההריון^[12].
בשנת 2015 הורה שר החקלאות אורי אריאל לסגור שני בתי מטבחיים (של "דבאח" בדיר אל-אסד ושל זוגלובק בשלומי) בעקבות תחקירים של עמותת אנימלס שפורסמו בכלי התקשורת ותיעדו התעללויות בבעלי חיים במשחטות אלה^[13].
ב-2015 משרד החקלאות הודיע כי יקדם פיילוט להתקנת מצלמות מעקב במשחטות ובבתי מטבחיים. הדרישה עלתה במסגרת הליכים בבג"ץ שקודמו בעקבות תחקירי העמותה^[14].
ביולי 2018 ועדת השרים לחקיקה אישרה הצעת חוק להפסקה הדרגתית של המשלוחים החיים, בעקבות קמפיין ציבורי של העמותה^[15].
ביוני 2021 חתמה השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל על תקנות האוסרות על סחר בפרווה בישראל, למעט למטרות דת או מחקר. זאת לאחר מאבק ארוך של אנימלס, לצד ארגונים נוספים, לאיסור על סחר בפרוות למטרות אופנה.
ביוני 2022 חתם שר החקלאות עודד פורר על תקנות האוסרות על כליאת תרנגולות בתעשיית הביצים בלולי כלובים, לאחר מאבק של אנימלס בנושא. התקנות הביאו לאיסור מיידי על הקמה של לולי כלובים חדשים בתעשיית הביצים, ולולי הכלובים הקיימים צפויים להיות מוחלפים באופן הדרגתי עד סוף 2037.^[16].