Loading AI tools
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אנטי-אמריקניזם (באנגלית: Anti-Americanism) או רגש אנטי-אמריקני, ולעיתים גם אמריקנו-פוביה,[1] מתייחס לרגשות שנאה או התנגדות לדרך החיים, מדיניות ממשל ארצות הברית, ובייחוד מדיניות החוץ של העם האמריקני. המדען הפוליטי ברנדון או'קונור מהמרכז ללימודי ארצות הברית (אנ') טוען כי לא ניתן לבודד את האנטי-אמריקאיות כתופעה עקבית וכי המונח נולד כמרכיב גס לסטריאוטיפים, דעות קדומות וביקורות המתפתחות לביקורות פוליטית יותר. החוקר הצרפתי מארי-פראנס טווינט טוען כי השימוש במונח אנטי-אמריקניזם "מוצדק רק אם הוא מרמז על אופוזיציה שיטתית - מעין תגובה אלרגית - לאמריקה כולה".[2] בדיונים על האנטי-אמריקניזם חסרו ברוב המקרים הסבר מדויק למה שהרגש כרוך בו (למעט התעללות כללית), שהוביל למונח בשימוש נרחב ובאופן אימפרסיוניסטי, וכתוצאה מכך התרשמותם הלא מדויקת של הביטויים הרבים המתוארים כאנטי-אמריקני.[3] ויליאם ראסל מלטון טוען כי הביקורת נובעת בעיקר מהתפיסה כי ארצות הברית רוצה לפעול כ"שוטר עולמי".[4]
.jpg)
על-פי מילון אוקספורד המקוון, המונח "אנטי-אמריקני" מוגדר כ"עוינות לאינטרסים של ארצות הברית".[5] במהדורה הראשונה של מילון וובסטר האמריקאי לשפה האנגלית (1828), המונח "אנטי-אמריקני" הוגדר כ"התנגדות לאמריקה, לאינטרסים או לממשל האמיתי של ארצות הברית, ונגד המהפכה באמריקה".[6][7][8] השקפות שליליות כלפי ארצות הברית החזקות יותר בארצות ערב, בסין, במדינות ברית המועצות לשעבר, במדינות דרום-מזרח אסיה, בקוריאה הצפונית ובמדינות אירופאיות מסוימות, וחלשות יותר באפריקה שמדרום לסהרה.[9][10]
 |
ראו גם – אמריקניזם |
מסקר שנערך בשנת 2017 על ידי שירות ה-BBC העולמי ב-19 מדינות, 4 מדינות הגדירו את ההשפעה של ארצות הברית כחיובית, בעוד 14 טענו להשפעה שלילית, מדינה אחת הייתה נייטרלית. לעיתים קרובות פרשנות האנטי-אמריקאיות הייתה מקוטבת. האנטי-אמריקניזם מתואר על ידי הסוציולוג האמריקני-הולנדי, פול הולנדר, כ"אימפולס קריטי בלתי פוסק כלפי מוסדות, מסורות וערכים חברתיים, כלכליים ופוליטיים אמריקאים."[11][12] לרוב רגשות אנטי-גלובליזציה (גלובליזציה).
מו"ל העיתון הגרמני, יוזף יופה, מציע חמישה היבטים קלאסיים לתופעה: צמצום האמריקנים לכדי סטריאוטיפים, האמונה כלפי ארצות הברית שיש להם אופי רע ובלתי מוסבר, המייחסת לממסד האמריקני כוח קונספירציווי עצום שמטרתו לשלוט על העולם כולו. ארצות הברית אחראית לכל הרעות בעולם, וכעת מתוך רגשות אשם אלו מבקשת להגביל את השפעתה על ידי השמדה או קיצוץ עצמי של חברותיה ומוצריה מהפרקטיקות המזהמות שלה.[13] תומכים אחרים במשמעות המונח טוענים שהאנטי-אמריקניזם מייצג זרם אידאולוגי קוהרנטי ומסוכן, השווה לאנטישמיות.[14] האנטי-אמריקאיות תוארה גם כניסיון לסמן את ההשלכות של הבחירת המדיניות האמריקנית כראיה לכישלונה המוסרי של ארצות הברית, בניגוד לכישלונות בלתי נמנעים של מדיניות חוץ מסובכת, שבעזרתה הגיעה ארצות הברית למעמד של מעצמת-על.[15]
מעמדה של ארצות הברית כ"איזם"(אנ') חשוד באופן מובהק. ברנדון או'קונור מציין כי מחקרים בנושא האנטי-אמריקאניזם היו "מטושטשים ואימפרסיוניסטיים", ולעיתים קרובות התקפות החד-צדדיות על האנטי-אמריקניות הוצג כמצב לא רציונלי.[2] נועם חומסקי, מבקר פורה של ארצות הברית ומדיניותה, טוען כי השימוש במונח במדיניות הפנים האמריקאית מקביל לשיטות של מדינות טוטליטריות או של דיקטטורות צבאיות. הוא משווה את המונח לאנטי-סובייטיזם, תווית ששימשה את הקרמלין כדי לדכא את המתנגדים או את המחשבה הביקורתית.[16][17][18][19][20]
פייר גרליין מהאקדמיה הצרפתית, טען כי המונח לעיתים משמש ככלי ביקורת כלפי ארצות הברית, על ידי תומכי המדיניות האמריקאית. אך גם הצעה אידאולוגית להכפיש את יריבי ארצות הברית, בזלזולם ושלילתם את אורח החיים האמריקאי ויכולותיה.[21] גרליין טוען ששני "הטיפוסים האידיאלים" הללו של האנטי-אמריקנים יכולים להתמזג לעיתים, ולכן קשה מאוד לדון בתופעה. חוקרים אחרים הציעו שרבים מהאנטי-אמריקניסטים, ספציפיים בשיוך למדינה ולתקופת הזמן, ומתארים בצורה מדויקת יותר את התופעה מאשר הכללה רחבה.[22] לעומת "הסנטימנט האנטי-אמריקני" הנפוץ יותר, הפחות מרמז על אידאולוגיה או מערכת אמונות. באופן גלובלי, נראה כי השתייכות לעמדות אנטי-אמריקניות נתפסות כמתאימות למדיניות או לפעולות מסוימות בתקופות זמן מוגדרות, כגון מלחמת וייטנאם ומלחמת עיראק. מסיבה זו, מבקרים טוענים לעיתים כי מנהיגים אמריקאים משתמשים בתווית ובסנטימנט ה"אנטי-אמריקאי" של גורמים ומדינות אחרות כתעמולה, לביטול ושלילת כל ביקורת כלפי ארצות הברית והצגת הביקורת כבלתי רציונלית.[23][24][25]
באמצע המאה ה-18 ועד המאה ה-18, עלתה תאוריה בקרב כמה מהאינטלקטואלים האירופיים לפיה יבשות העולם החדש היו נחותות מיבשת אירופה. במה שמכונה "תזת הניוון" נקבע כי קיצוניות אקלימית, לחות ותנאים אטמוספיריים באמריקה השונים מאלו הקיימים באירופה גרמו לחולשה פיזית הן של בני אדם וחיות היבשת.[26] סופרים שונים שללו את התזה בטענה ל"אנטי-אמריקאיות פרה-היסטורית".[27][28] עם זאת עלו עדויות ברורות לרעיון שכללו את קיומן של עולם החי האמריקאי, כלבים שחדלו לנבוח, צמחים ארסיים, ואינדיאנים ילידים חלשים, קטנים ונטולי להט.[29][30]
ג'יימס סייזר ציין, כי גינוי אמריקה כנחותה מאירופה נבע בחלקו מחשש מצד ממשלת גרמניה מהגירה המונית; דה פאו(אנ') נקרא לשכנע את הגרמנים שהעולם החדש נחות, בידיעה כי הרעיון ישפיע על הפילוסוף עמנואל קאנט בכיוון דומה.[31] לפי דה פאו העולם החדש אינו כשיר למגורים אנושיים משום שהוא "כל כך טבוע בטבע שכל מה שהוא מכיל מנוון או מפלצתי". הוא טען כי "הארץ מוצפת לטאות, נחשים, זוחלים וחרקים". תחילת ההתיישבות האירופית נבנתה על חורבות האימפריה האצטקית, תוך חיסול אוכלוסייה ילדית. בהסתמך על פרספקטיבה ארוכת טווח הכריז כי הוא "בטוח כי כיבוש העולם החדש... היא הצרה הגדולה ביותר שנפלה על האנושות".[32] הדהוד דה פאוו, האנציקלופדיסט הצרפתי, אב ריינאל, כתב ב-1770 כי "אמריקה טרם יצרה משורר טוב, מתמטיקאי מצליח, איש גאון אחד בתחום אמנות אחת או בתחום מדע אחד".[33] תאוריה זו נדונה בפרטות על ידי הוגים אמריקנים מוקדמים, כגון אלכסנדר המילטון, בנג'מין פרנקלין ותומאס ג'פרסון.[27] המילטון גם ננזף בתוקף בפדרליסט מס '11 (1787).[30]
לפי ברנדן או'קונור, כמה אירופים מתחו ביקורת על האמריקנים על חוסר "טעם, חסד ואדיבות" ובעלי אופי חצוף ויהיר. הסופרת הבריטית פרנסס טרולופ(אנ') ציינה בספרה משנת 1832 את נימוסי המקום האמריקאים(אנ'), כשההבדל הגדול ביותר בין אנגליה לארצות הברית היה "הרצון בעידון".[34][35] סיימון שאמה טוען כי "סטראוטיפ האמריקאי המכוער" בסוף המאה התשע עשרה באירופה הפך למוצק. כאמריקאי אכזר, שוביניסט, רעבתני, צדקני, שכיר חרב, ובומבסטי.[36] או'קונור טוען כי תדמית דעה קדומה זו מושרשת בתדמית אידיאל העידון האירופי, וכי רעיון התרבות האירופית הגבוהה המכוונת נגד הוולגריות האמריקאית לא נעלמה.[2]
גם ארצות-הברית הצעירה התמודדה עם ביקורת על רקע פוליטי ואידאולוגי. סייזר טוען שהזרם הרומנטי של המחשבה והספרות האירופית, העוין להשקפת ההארה של התבונה והאובססיה בהיסטוריה ובאופי הלאומי, בז לפרויקט האמריקאי הרציונליסטי. המשורר הגרמני ניקולאוס טען כי מה שאנו מכנים "המולדת" בארצות הברית הוא רק תוכנית לביטוח רכוש. סאיסר טען במאמרו כי לעיתים קרובות, הערות כאלה מעוותות מחדש את שפת הניוון והדעה הקדומה באה להתמקד רק בארצות הברית ולא בקנדה ובמקסיקו.[27] לנאו היגר לארצות הברית ב-1833 ומצא כי המדינה אינה עומדת באידיאלים שלו, ומובילה אותו לשוב לגרמניה בשנה הבאה. חוויותיו בארצות הברית היו הנושא לרומן בשם "נמאס מאמריקה (דר אמריקה אמריקה) (1855)" על ידי פרדיננד(אנ').[37]
גם טיבה של הדמוקרטיה האמריקנית נחקר. הסנטימנט היה כי למדינה זו אין "מלך, אריסטוקרטיה, מסורות חזקות, דת רשמית או מערכת מעמדית נוקשה", אומר רובין, ושהדמוקרטיה שלה הותקפה על ידי כמה אירופים בתחילת המאה התשע-עשרה כמושפלת וככישלון. המהפכה הצרפתית, שנבזתה על ידי שמרנים אירופיים רבים, הטילה גם היא את ארצות הברית ואת רעיון יצירת החוקה על עקרונות מופשטים ואוניברסליים.[27] כי המדינה שנועדה להיות מעוז לחירות נתפסה גם כזויית בהתחשב בכך שהיא הוקמה על בסיס עבדות.[36] "איך זה שאנחנו שומעים את הצעקות הקולניות ביותר לחופש בקרב נהגי הכושים?" שאל סמואל ג'ונסון בשנת 1775.[38] הוא אמר כי "אני מוכן לאהוב את כל האנושות, למעט אמריקאי".[35]
הזהות והתרבות של ארצות הברית התגבשה בתקופת מלחמת העצמאות של ארצות הברית, מלחמת האזרחים האמריקנית והמהפכה האמריקאית. עם חתימת חוקת ארצות הברית ומגילת הזכויות של ארצות הברית. זאת לאחר גלי הגירה ענקיים מאירופה לכיוון אמריקה, תחילה גולים, מגורשים ועבדים (גירוש ספרד, עבדות בארצות הברית), אז אנשי עסקים שהגיעו לאזור למטרות הבהלה לזהב ופיתוח התעשייה. גם למתקפה על פרל הארבור ובעקבותיו התקיפה על הירושימה במהלך מלחמת העולם השנייה היה חלק עצום בגיבוש הזהות האמריקאית. מאוחר יותר עסקנים כדומגאת: ניצולי שואה וחיילים שניסו לברוח מאזור המלחמה באירופה. אלו פיתחו וגיבשו את הזהות האמריקאית בדמות "המדינה מעל הכל וביטחון לאומי", הנצרות פרוטסטנטית וכלכלת שוק חופשי עם כינון הרעיון הקפיטליסטי, ילדי שיקגו, היד הנעלמה ולעיתים כלכלה קיינסיאנית. תוך התמקדות בכלכלת תחום התקשורת, תקשורת נתונים, חלל, גרעין, בידור (עמק הסיליקון, הוליווד, פלייבוי, דיסני, יוניברסל, פיקסאר). דבר שלעיתים מציג את ארצות הברית ואזרחיה כתאבי בצע למין, יופי, כח, שלטון וכסף. בשנותיה הראשונות ארצות הברית הייתה מדינה בעלת סממנים גזעניים כלפי השחורים ואסייתים, לרבות הפרדה גזעית ומחנות מעצר, עד לעלייתו של מרטין לותר קינג והתנועה האפרו-אמריקאית לזכויות האזרח. כיום פועלים בארצות הברית מספר תנועות אנטי זרים כמו גאווה לבנה.
ארצות הברית חברה קבועה באומות המאוחדות ובעלת זכות ווטו במועצת הביטחון של האומות המאוחדות.
הגזענות בארצות הברית הייתה נפוצה מאז התקופה הקולוניאלית. זכויות שניתנו על-פי חוק או זכויות חברתיות ניתנו לאמריקאים לבנים נמנעו מאמריקאים ילידים, אמריקאים אפריקנים, אמריקנים אסיאתיים, אמריקאים היספנים ולטינים. לאמריקאים האירופיים (בעיקר הפרוטסטנטים האנגלו-סכסונים האמידים) ניתנו זכויות בלעדיות בענייני חינוך, עלייה, זכויות הצבעה, אזרחות, רכישת קרקעות והליך פלילי לאורך תקופות זמן המשתרעות מהמאה ה-17 ועד לשנות ה-60. עם זאת, מהגרים לא פרוטסטנטים מאירופה; בעיקר איריים, פולנים ואיטלקים, סבלו מהדרה של שנאת זרים וצורות אחרות של אפליה על בסיס אתני בחברה האמריקנית. בנוסף הושמצו כבעלי נחיתות גזענית, ולא נחשבו לבנים לחלוטין. בנוסף, קבוצות אמריקאיות במזרח התיכון כמו יהודים וערבים נתקלו באפליה מתמשכת בארצות הברית, וכתוצאה מכך, אלו לא מזוהים בארצות הברית כלבנים. ריבוד הגזע ממשיך להתרחש בתעסוקה, דיור, חינוך, הלוואות וממשל.
בראשית ההתיישבות בארצות הברית יהודים רבים מהאימפריה הספרדית, האימפריה הקולוניאלית הצרפתית, האימפריה הקולוניאלית האנגלית, האימפריה העות'מאנית והאימפריה המוסלמית, לרבות נמלטי האינקוויזיציה ושודדי ים יהודים הועברו לגלות או הועברו מרצון ליבשת אמריקה. בתקופת מלחמת העולם הראשונה והשנייה יהודים רבים היגרו לארצות הברית, במסגרת המכסות שנקבעו לכך. יהודים אלו כיום מצליחים עסקית בארצות הברית. בנוסף רבים מבנות מנהיגי ארצות הברית נישאו ליהודים, כדוגמת: צ'לסי קלינטון ואיוונקה טראמפ.
הנוכחות האסלאמית בארצות הברית(אנ') מתוארכת ללפני הכרזת העצמאות של ארצות הברית. בתיעוד משנת 1528, כשעבד מרוקאי בשם אסטבניקו נספה ליד גלווסטון, טקסס. ממסמכים ממלחמת העצמאות של ארצות הברית עלה כי מוסלמים לחמו בצד ארצות הברית.[39][40] המדינה הראשונה שהכירה בארצות הברית כאומה עצמאית הייתה סולטנות מרוקו, תחת השליט מוחמד בן עבדאללה, בשנת 1777.[41] במספר התכתבויות עם הנשיא ג'ורג' וושינגטון. ב-9 בדצמבר 1805, הנשיא תומאס ג'פרסון אירח ארוחת ערב בבית הלבן עבור האורח שלו סידי סולימאן מלימלי, שליח מתוניס.[42]
בילאלי (בן עלי) מוחמד היה מוסלמי שהגיע לאי סאפלו בשנת 1803. בעודו משועבד, הפך למנהיג הדתי ולאימאם עבור קהילת עבדים במטע מקומי המונה כ-80 גברים מוסלמים. במהלך מלחמת 1812, מוחמד ושמונים המוסלמים תחת הנהגתו הגנו על אימאם מפני גזילת רכוש בעת ההתקפות הבריטיות.[43] ידוע שהוא צם במהלך חודש הרמדאן, לבש תרבוש, ונהג במסורת החגים המוסלמיים. בנוסף לכך שהתפלל קבוע את חמש התפילות המחייבות, הצלאה. ב-1829 כתב בילאלי ריסלה כתב ערבי בן 13 עמודים על אמונות אסלאמיות וכללי האבל, תפילת הבוקר וקריאות התפילה. המכונה מסמך בילאלי(אנ'), המסמך שוכן כיום באוניברסיטת ג'ורג'יה באת'נס. בין השנים 1785 ו-1815 הוחזקו יותר ממאה מלחים אמריקאיים תמורת כופר באלג'יר. רויאל טיילר(אנ') כתב את "השבט האלג'יראי (1797)", רומן אמריקאי מוקדם המתאר את חייו של רופא אמריקאי העוסק בסחר עבדים, אשר הוא עצמו נתפס ומשועבד על ידי שודדי ים ברברים. לבסוף, הנשיאים תומאס ג'פרסון וג'יימס מדיסון שלחו את הצי האמריקני להתעמת עם הפיראטים, וסיימו את האיום ב-1815 במהלך מלחמת הברברים הראשונה.[44][45][46] במהלך המשא ומתן על הסכם השלום שסיים את פעולות האיבה, הבהירו השליחים האמריקאים כי לארצות הברית אין שום עוינות כלפי שום מדינה מוסלמית כלשהי. הוא שמר על מספר התכתבויות עם הנשיא ג'ורג' וושינגטון.
נכון לשנת 2016 כ-3.3 מיליון מוסלמים חיים בארצות הברית, המהווים כ-1% מאוכלוסיית ארצות הברית.[47] אמריקאים מוסלמים הם לרוב אפרו-אמריקאים שאוסלמו בתקופת הכיבוש האסלאמי של אפריקה ואלו מהווים 1/4 מהאוכלוסייה המוסלמית בארצות הברית.[48] היתר היגרו מאזורי האימפריה המוגולית והאימפריה העות'מאנית. בנוסף מספר סלבריטאים אפרו-אמריקאים עברו תהליך התאסלמות. כדוגמת: מוחמד עלי, ג'נט ג'קסון, מייק טייסון, דייב שאפל, מוס דף, אייס קיוב, באסטה ריימס, יוסף לטיף, מהרשלה עלי, כרים עבדול ג'באר, עזיז אנסרי. בנוסף ללינדזי לוהן.[49] התנועה מכונה האסלאם השחור.
ארצות הברית מחזיקה במאגרי נשק, נפט ואנרגיה ענקיים, נשק גרעיני, תוכנית החלל ופרויקט מנהטן. התקציבים המוזרמים למטרות אלו עצומים ומהווים חלק נכבד מהכלכלה האמריקאית. זאת בנוסף לתקציבי נאס"א, CIA ו-FBI. כשאלו לעיתים אף מוצגים כבעלי שליטה מוחלטת בריכוזיות התקשורתית. לאור שליטתם הכמעט בלעדית בתעשיית הבידור והתקשורת. בהמשך להדלפותיו של אדוארד סנודן בעניין מערכות המעקב הקיימות בקרב קהילת המודיעין האמריקאית, המבצעות מעקב אחר גורמים זרים ללא ידיעתם, אך גם מעקב אחר אזרחים מהשורה ללא ידיעתם.
ארצות הברית לאורך כלל ההיסטוריה שלה הואשמה באימפריאליזם אמריקני ובהתערבות בענייני פנים וכלכלה של מדינת אחרות, החל מהסיוע שהגישה למדינות מערב אירופה לאחר מלחמת העולם השנייה (דור הבייבי בום), לרבות דוקטרינת מונרו של ג'יימס מונרו. אז בכניסה למלחמת וייטנאם (ילדי הפרחים), המלחמה הקרה והפלישה למפרץ החזירים. גיוס רופאים ומדענים קובנים, סובייטים וגרמנים גולים, הינדוס תנועות מרד אזרחי באמריקה הלטינית לרבות פרשת איראן-קונטראס, מלחמת איראן–עיראק, הדיקטטורה הצבאית בצ'ילה והמהפכה הקובנית לצורכי מכירת נשק ויצירת רווח. דבר שגרר את פיגועי 11 בספטמבר. בנוסף מעורבות במהפכות באזור המפרץ הפרסי, למטרות השגת גישה לנפט: הפלישה לעיראק וסיוע למדינות אירופה בהפיכה באיראן, הדחת השאה מאיראן, המהפכה האיראנית, ומלחמת אפגניסטן שכללה הפעלת כלי טיס בלתי מאויש ופגיעה באוכלוסיות אזרחיות. התנקשות בחיי סדאם חוסיין ואוסאמה בן לאדן (מבצע חנית נפטון). לאור ההתערבות הכלכלית של ארצות הברית והפגיעה הכלכלית בהם, הקימו באמריקה הלטינית את הברית הבוליברית.
.jpg)
ברית המועצות מאז ומעולם הייתה האויבת המרה של ארצות הברית, לאור המרחק בין האידאולוגיה הקפיטליסטיות לקומוניסטיות, והאידאולוגיה האנטי-סובייטית אמריקאית שגובשה בתקופת המלחמה הקרה. בנוסף למשפטי ראווה והגבלות על מהגרים מברית המועצות לשטחי ארצות הברית בחשד לריגול לטובת הסובייטים. הקפיטליזם הוגדר כאויב הגדול ביותר של הקומוניזם, ובברית המועצות זיהו את ארצות הברית כמנהיגת האומות הקפיטליסטיות, תוך תמיכה באנטי-אמריקניות במדינות שונות ובפרט באמריקה הלטינית. ברמן מציין כי באמצע המאה ה-19, "קרל מרקס עצמו העריץ במידה רבה את הדינמיות של הקפיטליזם והדמוקרטיה האמריקנית ולא השתתף באנטי-אמריקאיות שהפכה לסימן ההיכר של האידאולוגיה הקומוניסטית במאה העשרים".[50] או'קונור טוען כי "הקומוניזם ייצג את הגרסה האיתנה ביותר של האנטי-אמריקניזם - תפיסת עולם עקבית שקראה תיגר על השוק החופשי, הרכוש הפרטי, הממשלה המוגבלת והאינדיבידואליזם".[51] מחברים במערב, כגון ברטולט ברכט וז'אן פול סארטר, יצאו למתקפה והגיעו לקהל גדול מצד השמאל.[52] בספרו "אנטי-אמריקניזם" משנת 2003 כותב הסופר הצרפתי ז'אן פרנסואה רוול, כי האנטי-אמריקניות נובעת בעיקר מאנטי-קפיטליזם, והביקורת הזו באה גם ממשטרים לא-קומוניסטים טוטליטריים. משטר מזרח גרמניה הטיל אידאולוגיה רשמית שהתבטאה בכל אמצעי התקשורת ובכל בתי הספר (ראו גם Ami go home). מי שציין את החריגה המעטה ביותר הזמין ביקור של השטאזי (המשטרה החשאית). הקו הרשמי הלך בעקבות התאוריה של לנין על האימפריאליזם כעל השלב הגבוה ביותר והאחרון של הקפיטליזם, ובתאוריית הפשיזם של דימיטרוב כדיקטטורה של היסודות הריאקציוניים ביותר של הקפיטליזם הפיננסי. הקו הרשמי של המפלגה הצהיר כי ארצות-הברית גרמה לפירוק הקואליציה נגד היטלר.[53]
אנטי אמריקניזם, דף שער בספרייה הלאומיתSeamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
