איה סופיה

איה סופיה
Ayasofya
מידע כללי
סוג	כנסייה ביזנטית ומוזיאון, כיום מסגד
על שם	רוח הקודש
כתובת	איסטנבול/העיר העתיקה
מיקום	פאתיח
מדינה	טורקיה
מייסדים	קונסטנטינוס
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה	? – 23 בפברואר 532
תאריך פתיחה רשמי	1054
תאריך פירוק	404
אדריכל	איזידור ממילטוס, אנתמיוס מטרלס
סגנון אדריכלי	אדריכלות ביזנטית, בזיליקה
קואורדינטות	41°00′30″N 28°58′48″E
	(למפת איסטנבול רגילה) איה סופיה

אַיָה סוֹפִיָה (מיוונית: Αγία Σοφία, "החוכמה הקדושה"; בטורקית: Ayasofya; בלטינית: Sancta Sophia) הוא מבנה היסטורי חשוב באיסטנבול שבטורקיה. נחשב לאחת הדוגמאות הבולטות של האמנות והאדריכלות של האימפריה הביזנטית, ולאחד הבניינים המפורסמים בעולם. נבנה בקונסטנטינופול (כפי שהעיר נקראה אז) ככנסייה במאה הששית על ידי הקיסר יוסטיניאנוס הראשון, והיה המבנה הראשון בעל צורת פנדנטיבה מלאה.

המונח "האגיה סופיה" מפנה לכאן. לערך העוסק בכנסייה ביוון, ראו האגיה סופיה (סלוניקי).

עובדות מהירות מידע כללי, סוג ...

סגירה

לאחר שהעיר נכבשה על ידי האימפריה העות'מאנית בשנת 1453 הפך המבנה למסגד. בעקבות הקמת הרפובליקה הטורקית והרפורמות של מוסטפא כמאל אטאטורק, משנת 1934 עד 2020 הוא שימש כמוזיאון המשמר את מורשת הבניין בתקופות שונות ומושך אליו תיירים רבים מרחבי תבל. ביולי 2020, בהחלטת נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן, הפך שוב למסגד הנקרא המסגד הגדול של איה סופיה (Ayasofya-i Kebir Camii Şerifi).

הכנסייה אינה קרויה על שם הקדושה סופיה, אלא על שם "החוכמה הקדושה" או "החוכמה האלוהית", שהיא מושג מרכזי בנצרות, ואחת מהתכונות שהכריסטולוגיה מייחסת לישו בתוך השילוש הקדוש (ביחוד בנצרות האורתודוקסית).

במקום שבו עומדת כיום כנסיית איה סופיה, עמדה במאה הרביעית כנסייה אחרת, שממנה לא נותרו שרידים. לאחר הריסתה נבנתה במקום כנסייה נוספת על ידי קונסטנטיוס השני בנו של קונסטנטינוס. כנסייה זו נחנכה ב-15 בפברואר 360 ונשרפה בזמן מהומות ניקה בשנת 532.

הקיסר יוסטיניאנוס הראשון הורה על בניית הכנסייה מחדש, ולשם כך אספו הבנאים עמודים, כותרות ואבנים מסותתות ממקומות שונים ואף ייבאו אבנים ממצרים. על מנת לעמוד בלוח הזמנים שקבע הקיסר, עבדו בהקמת הכנסייה, שהייתה מיועדת להיות קתדרלת העיר, ובשירותים לבנאים, קרוב ל-10,000 פועלים. הקיסר חנך את המבנה ב-27 בדצמבר 537 אולם חלק מהפסיפסים הושלמו במועד מאוחר יותר.

פרוקופיוס מתאר את בניית הכנסייה על ידי איזידור ממילטוס (אנ') ואנתמיוס מטראלס (אנ'). אנתמיוס (שאף השתמש בסוג של קמרה אובסקורה בניסיונותיו^[1]) מת לאחר שנה ואיזדור סיים את הבנייה. רעידות אדמה שהתרחשו באוגוסט 553 ובדצמבר 557 פערו סדקים בכיפת הכנסייה. רעידה נוספת במאי 558 מוטטה את הכיפה על המזבח והבמה תוך שהיא גורמת להם נזקים. הכנסייה נחנכה פעם נוספת בשנת 563 אחרי שהכיפה נבנתה מחדש והוגבהה לגובה 55.6 מטר. הבניין היה מהמפוארים בבניינים שנבנו, וקירותיו הפנימיים כוסו פסיפסים ושיש. לאחר שראה את הבניין המפואר הכריז יוסטיניאנוס: "ניצחתי אותך שלמה!" (Νενίκηκά σε Σολομών) בהתייחסו לבניינו של בית המקדש הראשון. לימים, כך נאמר, ניצח אותו "שלמה" אחר, הוא סולימאן המפואר, שבנה את מסגד סולימאנייה בסמוך לכנסייה.

לאחר רעידת אדמה אשר אירעה בשנת 989, שבה נהרסה כיפת המבנה, הזמין הקיסר בסיליוס השני את הארכיטקט הארמני טרידאט לבצע תיקונים בכנסייה. תוקנו הקשת המערבית וחלק מהכיפה. התיקונים נמשכו שש שנים, והכנסייה נפתחה מחדש בשנת 994.

מיום חנוכת המבנה, ועד אשר נבנתה קתדרלת סביליה, היה זה המבנה הגדול בעולם והוא עורר התפעלות רבה אצל המבקרים בו. המבנה סימל את עוצמתה של האימפריה הביזנטית, ובו נערכו טקסי ההשבעה של הקיסרים החדשים של האימפריה. איה סופיה הייתה מקום מושבו של פטריארך קונסטנטינופול, והמקום בו נערכו הטקסים הדתיים בהשתתפות משפחת הקיסר. במהלך מסע הצלב הרביעי וכיבוש העיר, הפכה הכנסייה לקתולית, וחלק מאוצרותיה נבזזו. לאחר זמן, חזרה הכנסייה לשליטת הביזנטים.

לאחר כיבוש העיר על ידי הסולטאן העות'מאני מהמט השני בשנת 1453, הפכה הכנסייה למסגד, ציורי הקיר והפסיפסים בה כוסו טיח והמבנה עבר התאמה לתפקידו החדש כמסגד. לשם כך נבנו ארבעה מינרטים, מחראב ב"קיר הקיבלה" ומינבר לצדו.

מסגד איה סופיה הפך למודל לחיקוי בבנייה העות'מאנית, ובמיוחד הושפע ממנו מבנה המסגד הכחול שנבנה בסמוך אליו.

בשנת 1934 תחת שלטונו של נשיא טורקיה מוסטפא כמאל אטאטורק הפך המבנה למוזיאון. במסגרת תהליך הפיכתו למוזיאון נחשפו הפסיפסים הנוצרים הקדומים. בשנת 1993, לאחר בדיקה של אונסק"ו הוחלט על תוכנית לשיקום המבנה.

בסוף המאה ה-20 ביוזמת ילמז אזטונה התקבלה החלטה להרשות תפילות בגלריה פרטית של הסולטאנים שנמצאת במתחם.

ב-10 ביולי 2020 אישר בית המשפט הטורקי את הסרת מעמדו של המבנה כמוזיאון^[2]. דקות לאחר מכן חתם נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן על צו המאפשר את הפיכתה למסגד^[3] צעד זה התקבל בביקורת חריפה מצד אונסק"ו, מועצת הכנסיות העולמית, האיחוד האירופי וגורמים בינלאומיים רבים נוספים.

ב-24 ביולי נערכה תפילה ראשונה במסגד, בהשתתפות ארדואן ושרים רבים מממשלתו^[4]. יוון הכריזה על יום זה כיום אבל לאומי.

במרכז הכנסייה נמצאת כיפה מרכזית שקוטרה 31 מטרים וגובהה 56 מטרים. כיפה זו קטנה במקצת מכיפת הפנתאון שברומא, ועד לזמננו, היא הייתה אחד מהמבנים המקורים הגדולים ביותר בעולם. ארבעה עמודים בארבע פינות המבנה מחזיקים את משקלה הרב של הכיפה על ידי פנדנטיבה (משולשים קמורים מתחת לכיפה המעבירים את העומסים ל-4 נקודות). דבר זה אפשר בניה ללא עמודים בחלל הכנסייה עצמה, והדבר יצר חלל עצום שבו יכולים להתקהל אלפים ולשמור על קשר עין אחד עם השני ועם מוקד התפילה^[5]. בכניסה המערבית של המבנה ובצידו המזרחי של המבנה ישנן חצאי כיפות היוצרות אכסדראות.

המבנה ניזוק מספר פעמים בשל רעידות אדמה. הכיפה קרסה לאחר רעידת אדמה בשנת 558, ולאחר שנבנתה מחדש קרסה שוב בשנת 563. חלקים מהכיפה קרסו בשנים 989 ו-1346.

פנים המבנה מצופה בשיש, ובפסיפסים בצבעים, ירוק, לבן, ורוד וזהב המתארים אישים מהתקופה הביזנטית ודמויות מעולם הנצרות.