Loading AI tools
סוג של הונאה כלכלית מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תרמית פירמידה או משחק פירמידה או עוקץ פירמידה או פירמידה בלתי חוקית היא הונאת ממון המבוססת על מודל עסקי שאינו מחזיק מעמד לאורך זמן, ומעניק תגמול כספי בתמורה לצירוף אנשים חדשים למשחק, בלא כל מוצר או שירות. משחקי פירמידה קיימים כבר למעלה ממאה שנים.
רוב משחקי הפירמידה הם ניסיון להטעות צרכנים פוטנציאליים להשתתף בהונאות מורכבות אך לכאורה משכנעות וחסינות מפני תקלות. הרעיון הבסיסי מאחורי כל הונאה הוא שכל יחיד משלם רק פעם אחת, אך מקבל רווחים אקספוננציאליים מאנשים אחרים. דוגמה נפוצה מפתה את הקרבן שתמורת תשלום הוא יהיה רשאי להציע את אותה הצעה לאנשים אחרים. כל מכירה כוללת תשלום למוכר המקורי. השגיאה הבסיסית היא שאין רווח קצה - הכסף פשוט מטפס במעלה הפירמידה, ורק האנשים בראש הפירמידה מרוויחים כסף, המגיע מן האנשים הרבים שבתחתית הפירמידה - אלו שהצטרפו למזימה אך לא הצליחו לצרף אליה אנשים חדשים. זהו משחק סכום אפס מובהק: כל הרווחים שעושה משתתף אחד מגיעים מכיסם של משתתפים אחרים. כדי לייפות את המזימה, רובן יכילו המלצות, עדויות ומידע שקרי.
למרות שמשחקי פירמידה הוכרזו כבלתי חוקיים במספר מדינות, הם ממשיכים להופיע בדרכים שונות. במקרה אחד בישראל, פסק שופט בית המשפט השלום צבי דותן שהמשחק המסוים שנידון לפניו אינו חוקי וחייב את אחד העומדים בראשו בפיצויים בסך 16,000 שקלים.[1][2]
חברות המשתמשות במודלי שיווק רשתי לתגמול, חוקיות בישראל, אך הן מושא תכוף לביקורת ותביעות משפטיות. הביקורות מתמקדות בדמיונן לתרמית הפירמידה.
משחקי פירמידה מופיעים בגרסאות שונות. סוג המשחק המוקדם ביותר היה מכתב שרשרת שבו הופיעה רשימה של 5–10 אנשים עם כתובותיהם. לקורא נאמר לשלוח סכום כסף קטן לאדם הראשון ברשימה. לאחר מכן היה עליו להסיר את השם הראשון מהרשימה, להעלות את השמות הנותרים מקום אחד למעלה, ולהוסיף את שמו (ואולי גם שמות אחרים) בתחתית הרשימה. לאחר מכן היה עליו להעתיק את המכתב עם רשימת השמות החדשה ולהפיץ אותו הלאה, בתקווה ששמו יגיע לראש הרשימה ושגם הוא יקבל כסף מאחרים.
הצלחה ביוזמה זו נשענת באופן בלעדי על גידול הנדסי במספר המצטרפים. בעקבות כך ניתן לה השם "פירמידה", המציין את הגידול במספר האנשים בכל קומה. לרוע המזל, ניתוח פשוט מראה שתוך מספר שלבים יגיע השוק לרוויה, והמשתתפים האחרונים לא יוכלו למצוא משתתפים חדשים שיכסו את הפסדיהם. כיסוי ההפסדים הוא בלתי אפשרי, ומתמטית מובטח שרובם המוחלט של המשתתפים במזימות מסוג זה יפסידו את השקעתם.
משחקי פירמידה בקנה מידה גדול התעוררו במדינות ברית המועצות לאחר פירוקה, שם היה לאנשים ידע מועט בכלכלה. הם הוטעו לחשוב שרווח של מעל 1000% הוא אפשרי. ידועה לשמצה במיוחד היא פירמידת "MMM" שארגן סרגיי מברודי ברוסיה, ושבעקבותיה דווח שהתאבדו לפחות חמישים אנשים.[3] משחק פירמידה רחב היקף פגע קשות בכלכלתה של אלבניה, וכשקרס ב-1997 התעוררו מהומות אלימות נרחבות אשר הובילו לנפילת הממשלה, ובהמשך הסלימו לכדי מלחמת אזרחים.[4]
המאפיין המרכזי של משחקי פירמידה הוא העובדה שלמוצר המוצע אין (או כמעט אין) ערך עצמי או שהוא נמכר במחיר שחורג ממחיר השוק הסביר. דוגמאות כוללות "מוצרים" לכאורה כמו מנשרים, קלטות אודיו או ערכות שכוללות אך ורק הסבר כיצד לצרף קרבנות חדשים. מחירם של המוצרים האלו יכול להגיע למאות או אפילו אלפי שקלים. גרסה אינטרנטית נפוצה היא מכירת מסמך בשם "איך להרוויח מיליון דולר באינטרנט" או שם דומה. דוגמה אחרת היא מכירת מוצר במחיר גבוה ממחירו הממוצע. התוצאה היא שהקונה מוכרח לצרף עוד אנשים כדי להחזיר את ההשקעה הראשונית.
לעומת זאת קיימות חברות רבות שעושות שימוש במודל עסקי של שיווק רב-שכבתי שלא מתוקף הונאה.
סימני זיהוי למשחק פירמידה:
כמו כן, עשויות להיות גם הבטחות על כך שההשתתפות חוקית לחלוטין, על אף שלעיתים קרובות אין זה נכון.
משחקי פירמידה הם ייצוג למודל כלכלי שאינו בר קיימא, עקב רוויון שוק. התרשים הבא מראה איך משחקי הפירמידה הופכים בלתי אפשריים לקיום.
האנשים בתחתית הפירמידה יפסידו את כספם תמיד, ללא קשר לעומקה של הפירמידה. קל לראות שמספר האנשים בשורה התחתית של הפירמידה גדול תמיד מסכום האנשים בכל הקומות מעליו, ללא כל תלות במספר הקומות. אם כל קומה חייבת לגייס 6 שורות מתחתיה, היחס בין מפסידים למרוויחים הוא בערך 5 ל-1, זאת אומרת כ-83.3% מסך כל המשקיעים יפסידו את כספם.
במציאות, הפירמידה לא תהיה מאוזנת לחלוטין, וחלק מהמשתתפים אולי יגייסו את מספר האנשים הדרוש, אך העקרונות נכונים. בצורה פשוטה - כאשר המזימה קורסת רוב המשתתפים יפסידו את כספם, ולפחות את חלקו. שאר המשתתפים יחזירו את ההשקעה או ירוויחו רווחים זעומים, ורק אלו שנמצאים ממש בראש הפירמידה (אלו שהתחילו את המזימה) ירוויחו סכום משמעותי.
בשיווק רב-שכבתי, רווחיו של הסוכן נובעים מעמלה שהוא מקבל על מכירותיהם של סוכנים נוספים שגייס, ועל מכירותיהם של סוכנים שמתחתם, במבנה של פירמידה, כך שרווחיו של הסוכן גדלים ככל שגדלים עומק ורוחב הפירמידה שמתחתיו. מכיוון שכמות הסוכנים הנדרשים כדי למכור מוצר כלשהו אינה גדולה והשוק מגיע במהירות לרוויה, שיטות שיווק השמות דגש על גיוס סוכנים נוספים מעלות את החשד שהן מבוססות על הטעיית הסוכנים המגויסים. במדינות שונות נקבעו כללים שונים לגבי הגבול בין שיטת שיווק רב-שכבתי, המוכר כלגיטימי, לבין שיטות שיווק בלתי לגיטימיות המבוססות על הטעיית הסוכנים ומכונות תרמית פירמידה.
הסוכנות הפדרלית למסחר קבעה שני תנאי סף ללגיטימיות של שיטת שיווק רב-שכבתי:
תבחינים נוספים המעידים על לגיטימיות כוללים:
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.