![cover image](https://wikiwandv2-19431.kxcdn.com/_next/image?url=https://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/6/6f/Goldkey_logo_removed.jpg/640px-Goldkey_logo_removed.jpg&w=640&q=50)
תקן הזהב
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
תקן הזהב היא מדיניות מוניטרית שבה יחידת ההילך החוקי התקנית היא כמות מסוימת, קבועה מראש ובלתי ניתנת לשינוי, של זהב ולפיה כל הנפקה של כסף צמודה, בצורה זו או אחרת, להיצע הזהב. מגוון של שיטות מוניטריות סווגו לאורך ההיסטוריה כ'תקן זהב', בהן "תקן הזהב הקלאסי" שיושמה בין השנים 1871 ל-1945 ושיטת ברטון-וודס (The Bretton Woods System) שיושמה בשנים 1945-1972. כיום נזנחה השיטה ונכון לתחילת המאה ה-21, הקולות הקוראים להחזירה בזרם המרכזי של הכלכלה מועטים[1]. עם זאת, קיימות אסכולות כלכליות כדוגמת האסכולה האוסטרית וכמה אסכולות מוניטריסטיות הדוגלות בהשבתה והשיטה עדיין נלמדת במסגרות תאורטיות ולצורך השוואתי פדגוגי.
![פירוש נוסף](http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/b/bc/Disambig_RTL.svg/25px-Disambig_RTL.svg.png)
![Thumb image](http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/6/6f/Goldkey_logo_removed.jpg/640px-Goldkey_logo_removed.jpg)
תחת תקן הזהב, המטבע מונפק מהמתכת עצמה, ביחידת משקל סטנדרטית ידועה, או שהמנפיק מתחייב לספק בתמורה לשטר הכסף כמות נתונה של זהב. משמעות האמירה הזו היא שמאחורי כל שטר כסף במדינה כזו קיימת כמות פיזית הולמת של זהב הנמצאת בבעלות המדינה. 'מטבע תקן זהב' יכול להיות פנימי, כזה הניתן להמרה בזהב על ידי כל אזרח במדינה או חיצוני, בינלאומי, קרי, ניתן להמרה רק על ידי מספר מוגבל של ישויות מוניטריות כדוגמת בנקים מרכזיים של מדינות אחרות. באופן טבעי, שווי מטבעות שונים בזהב שונים בין מדינות שונות, ויחס זה מגדיר לרוב שער חליפין קבוע ביניהן שכן כולם צמודים לאותה סחורה שמחירה העולמי קבוע. מטרותיה של שיטת תקן הזהב היא מניעת גידול בהיצע הכסף אשר היה מביא לאינפלציה, שמירה על ערך גבוה שכנגדו יכולים מחירים אחרים להימדד ולאפשר סחירות רחבה יותר.
לאורך ההיסטוריה נעשה שימוש בתקני זהב מסוגים שונים ומטבעות תקן זהב היוו לעיתים אמצעי יחוס מוניטרי עבור מטבעות שלא היה להם קיבוע ערכי כדוגמת ההצמדה לזהב. כדוגמאות למטבעות תקן זהב היסטוריים ניתן למנות את הדוקאט הוונציאני ואת הלירה שטרלינג הבריטית בסוף המאה ה-19. כאמור, הזהב היה הבסיס להסכם ברטון-וודס, שהתמוטט בשנים 1971–1972.
בזרם המרכזי של המחקר הכלכלי נתפסת היום שיטת תקן הזהב כבלתי רצויה, ומיוחסים לה גרימת המשבר הכלכלי העולמי של סוף שנות ה-20 של המאה ה-20. עם זאת, תאוריות כלכליות רבות התפתחו מאז תקופת המשבר, עת ההבנה והתנאים המקרוכלכליים היו פחות מפותחים ויציבים. על-אף שהשיטה אינה נמצאת כיום בשימוש, יש בנמצא תומכים להשבתה והיא מהווה אמצעי בסיסי להשוואה בין תאוריות מוניטריות. התומכים בחזרה לשימוש בשיטה טוענים, בין השאר, כי הזהב הוא המדד האוניברסלי היחידי לערך, כי השיטה מונעת אינפלציה על ידי מניעת הרחבה בלתי מוגבלת של היצע הכסף וכי היא מהווה את הבסיס התאורטי היציב ביותר של מערכות מוניטריות.