תפילה (יהדות)
חלק בעבודת ה׳ / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
תפילה היא מצוות עשה מהתורה,[1] וחלק מרכזי בעבודת ה' המלווה את היהודי בכל מעשיו. אנשי כנסת הגדולה קבעו את החובה להתפלל שלוש פעמים ביום. לאחר חורבן בית המקדש נחשבת התפילה כתחליף לעבודת הקורבנות, זאת על פי הכתוב בפסוק: ”ונשלמה פרים שפתינו” (הושע, י"ד, ג').
מניין צעירים בתפילת שחרית, חיפה 1939 | |
מקרא | דברים, י"א, י"ג |
---|---|
משנה | מסכת ברכות, פרק ד' - פרק ה' |
משנה תורה | ספר אהבה, הלכות תפילה וברכת כהנים, פרק א' |
שולחן ערוך | אורח חיים, סימנים פ"ט-קכ"ז |
ספרי מניין המצוות |
ספר המצוות, עשה ה' ספר החינוך, מצווה תל"ג |
בכל יום חול מתקיימות שלוש תפילות: שחרית, מנחה, וערבית. בימי שבת, חג, וראש חודש נוספת גם תפילת מוסף. ביום הכיפורים, ובימי המקדש גם אנשי המעמד שבכל יום, מוסיפים תפילה חמישית, תפילת נעילה. התפילה המלאה יכולה להתקיים רק במניין, כלומר בנוכחות עשרה גברים או יותר מעל גיל 13, שכן ישנם חלקים בתפילה שלא יכולים להאמר אלא במניין. גם בחלקים שיכולים להאמר ביחיד, כמו תפילת העמידה, תפילה בציבור נחשבת בעלת מעלה גדולה יותר. כמו כן, ישנה מעלה שהתפילה תתקיים דווקא בבית כנסת.
במשנה ובתלמוד הוזכרו לראשונה ברכות ונוסחי תפילות קבועים. מאוחר יותר הם סודרו כנוסח קבוע ומחייב בסידור התפילה. ספר התפילות היהודי קרוי סידור, על שם סידור התפילות ועריכתם, ומרוכזים בו תפילות יום יומיות וברכות שונות. ספר התפילות של החגים קרוי מחזור, על שם המחזוריות השנתית, ומרוכזים בו תפילות של שלוש רגלים (פסח, שבועות וסוכות), ראש השנה ויום הכיפורים. פוסקים רבים סוברים שתפילה אינה נחשבת כמצוות עשה שהזמן גרמא ועל כן אף נשים חייבות בתפילה, לכן יש דיונים לגבי חובת האשה, האם היא מדרבנן או מדאורייתא.