Loading AI tools
סופר אמריקאי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תומאס קלייטון וולף (באנגלית: Thomas Clayton Wolfe; 3 באוקטובר 1900 – 15 בספטמבר 1938) היה סופר אמריקאי. על אף שמת בגיל צעיר הספיק וולף לכתוב ארבעה רומנים ארוכים, נובלות ומספר רב של סיפורים קצרים. כתיבתו מתאפיינת בעירוב כתיבה אוטוביוגרפית עם פרוזה מקורית מאוד, פיוטית, נלהבת ומרשימה. ספריו, שנכתבו בתקופת השפל הגדול, תיארו את הגיוון והשונות של התרבות האמריקאית. כתיבתו הושפעה מזו של ידידו שרווד אנדרסון.
 | |
| תומאס וולף. צלם: קארל ואן וכטן | |
| לידה |
3 באוקטובר 1900 אשוויל, ארצות הברית  |
|---|---|
| פטירה |
15 בספטמבר 1938 (בגיל 37) בולטימור, ארצות הברית |
| מדינה |
ארצות הברית |
| מקום קבורה |
Riverside Cemetery |
| מקום לימודים |
אוניברסיטת הרווארד, אוניברסיטת קרוליינה הצפונית בצ'אפל היל |
| שפות היצירה |
אנגלית |
| יצירות בולטות |
Look Homeward, Angel |
| פרסים והוקרה |
מלגת גוגנהיים (1930) |
| חתימה |
 |
  | |
וולף, יליד אשוויל שבצפון קרוליינה, הצעיר מבין שמונה ילדיהם של ויליאם אוליבר וולף (1851–1922) וג'וליה אליזבת ווסטאל (1860–1945). אביו היה חוצב אבן וניהל עסק להקמת מצבות. אמו של וולף הייתה פעילה ברכישת נדל"ן. בשנת 1904 היא פתחה פנסיון בסנט לואיס, מיזורי לקראת התערוכה העולמית שנערכה בעיר. בזמן שהמשפחה הייתה בסנט לואיס, אחיו בן ה-12 נפטר מטיפוס הבטן. בשנת 1906 קנתה ג'וליה וולף פנסיון בשם "בית קנטקי הישן" ברחוב סמוך לבית המשפחה באשוויל, היא עברה להתגורר שם עם בנה הצעיר ואילו שאר בני המשפחה נשארו בבית המגורים ברחוב הסמוך.
וולף החל ללמוד באוניברסיטת קרוליינה הצפונית בצ'אפל היל, כשהיה בן 15. הוא היה חבר בחברה הדיאלקטית של האוניברסיטה ובאחוות פי קאפה פי. הוא ניבא שדיוקנו יתלה יום אחד במערב החדש בסמוך לזו של מושל צפון קרוליינה המהולל זבולון ואנס, כפי שקרה אחר כך. בשאיפה להיות מחזאי, בשנת 1919 נרשם וולף לקורס מחזאות. המחזה היחיד שלו, "שובו של באק גאווין", הועלה על ידי קבוצה שהורכבה מחברי כיתתו, כאשר וולף שיחק בתפקיד הראשי. מחזה נוסף שלו, "הלילה השלישי", הוצג על ידי בדצמבר 1919.
וולף סיים את לימודיו באוניברסיטת קרוליינה הצפונית עם תואר ראשון באמנויות ביוני 1920, ובספטמבר החל ללמוד באוניברסיטת הרווארד, וקיבל תואר שני במחזאות בשנת 1922.
משלא עלה בידו למכור את מחזותיו, הגיע למסקנה שסגנון כתיבתו מתאים יותר למילה הכתובה מאשר לבימה. הוא קיבל משרת הוראה זמנית באוניברסיטת ניו יורק, אבל כעבור שנה יצא לאירופה להמשיך בכתיבה. במסעו חזרה בשנת 1925 פגש את אלין ברנשטיין, אישה נשואה, מבוגרת ממנו בעשרים שנה, שאיתה החל פרשת אהבים סוערת. לה הקדיש את הרומן הראשון שלו, "הבט הביתה, מלאך" (1929). זמן קצר לאחר פרסום הספר, נמלט שוב לאירופה ובכך שם קץ לקשר.
בשנת 1937, במסע למערב, חלה וולף בדלקת ריאות. התפתחו סיבוכים ובסופו של דבר התברר שהוא חולה בשחפת המוח. הוא טופל בבית החולים "ג'ונס הופקינס", אבל בניתוח שנעשה להצלת חייו נתגלה שהמחלה פשתה בכל הצד הימני של מוחו. הוא מת כעבור שלושה ימים, בלי לשוב להכרה[1]. רק כמחצית מהספרים שכתב פורסמו בחייו, שני ספרים נוספים היו כתבי יד, שהחזיק המוציא לאור שלו לקראת פרסום. בנוסף הותיר אחריו מספר רב של פרקים וספרים לא גמורים שנערכו ופורסמו לאחר מותו[2].
הסרט "גאון" (2016) מתאר את יחסיו עם העורך שלו[3].
בשנת 1958 הפיק התיאטרון הקאמרי מחזה בשם "מלאך האבן", על פי ספרו של וולף - "Angel"[8]. את המחזה ביים פיטר פריי בעיבוד קטי פרינגס, בכיכובם של עודד תאומי, לצדן של רחל מרכוס, אורנה פורת, בתיה לנצט ודבורה קידר[9].
אלי אליהו, תומאס וולף: גאון וגרפומן, באתר הארץ, 24 במאי 2017
תומס וולף (1900-1938), דף שער בספרייה הלאומית
תומאס וולף, ברשת החברתית GoodreadsSeamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
