שמואל הירשנברג

שמואל הירשנברג
Samuel Hirszenberg
	שמואל הירשנברג, דיוקן עצמי, 1907
לידה	22 בפברואר 1865; לודז', האימפריה הרוסית
פטירה	15 בספטמבר 1908 (בגיל 43); ירושלים, האימפריה העות'מאנית
מקום קבורה	בית הקברות היהודי בהר הזיתים
לאום	פולני
מקום לימודים	האקדמיה לאמנות יפה, מינכן; אקדמיית יאן מטייקו לאמנות יפה ;
תחום יצירה	ציור
זרם באמנות	ריאליזם
הושפע על ידי	Feliks Szynalewski
יצירות ידועות	"היהודי הנצחי" (1900), "גלות" (1904)

שמואל הירשֶׁנְברג (בכתיב יידי: הירשענבערג; בכתיב פולני: Hirszenberg;‏ 22 בפברואר 1865, לודז' – 15 בספטמבר 1908, ירושלים) היה צייר יהודי-פולני.

עובדות מהירות לידה, פטירה ...

סגירה

ביוגרפיה

שמואל הירשנברג נולד בלודז', שבאימפריה הרוסית (בתחומי פולין של ימינו) בשנת 1865. אביו היה אורג עני. ראשית חינוכו האמנותי הייתה באקדמיה בקרקוב, שם, בזכות מלגה שקיבל ואפשרה את לימודיו, למד אצל הצייר הפולני יאן מטייקו והושפע ממנו. מאוחר יותר נסע ללמוד בוורשה ובמינכן^[1].

יצירותיו הראשונות החשובות היו: "הישיבה" (1889), שזכתה לפרס בינלאומי במסגרת התערוכה הבינלאומית בפריז, ו"אוריאל אקוסטה ושפינוזה". בזכות הפרס שקיבל חי הירשנברג בסוף שנות העשרים לחייו בפריז, שבה הכיר את אשתו.

אחר כך שב ללודז' וצייר את "היהודי הנצחי" ויצירות נוספות שסבבו סביב נושא הגלות. ציור נודע שלו משנת 1904 הוא "גלות", ציור שמן גדול ממדים שבו מצוירים פליטים יהודים, מבוססים בשלג בפנים מדוכדכות. הציור הוצג במוזיאון היהודי בברלין עד 1938, ולאחר מכן נעלם.^[2]

למרות פרסומו חי הירשנברג בעוני ובמחסור.

ב-1907 עלה לארץ ישראל, כדי להיות מורה ב"בצלאל, בית מדרש לאמנות ולמלאכות-אמנות". הוא הגיע ביוזמת המנהל, בוריס שץ. בארץ ישראל צייר דיוקנאות ונוף בסביבות ירושלים, ביניהם את צורת הר הבית. במכתב למערכת עיתון יהודי בגרמניה כתב: "אני עובד הרבה ומוצא השראה בטבע, בחיים ולאט לאט ובזהירות אני מכניס ב'בצלאל' תיקונים חדשים וסדר".

אף על פי שנראה שבארץ נכנסה לציור שלו רוח חיים חדשה וסרה מהם העגמומיות, סבל הירשנברג מבעיות בריאות ונפטר מקץ שנה לעלייתו. הירשנברג נטמן בהר הזיתים, ואף על פי שמידי כמה שנים התפרסמו בעיתונים השונים מאמרם ומכתבים למערכת המבכים את העובדה שלא הוקמה מצבה מעל קברו וקוראים לערוך מגבית לצורך העניין - הדבר לא נעשה מעולם.

יצירותיו של הירשנברג זכו לתפוצה רבה והיו מוכרות גם עשרות שנים לאחר שנפטר^[3]. בימי השואה הם אוזכרו במסגרת ניסיונות לבטא את צרת היהודים^[4].

הערכה

בהספידו את הירשנברג, אמר יהושע ברזילי^[5]:

הרשנברג ... חש היטב את כל המועקה הנוראה של עם עשיר בכחות אמנות נפשיים הסגור באזובי הגיטו ובציורי "הישיבה" בהצעיר הנרדם על השלחן. בכל התווים של בעלי הפנים הלבנים מסר לנו הצער הנורא המתבטא בנפש פיוטית הכלואה אלפי שנה באזובי הגטו".

על יצירתו "הגלות", תמונה של פליטים יהודים נודדים ובראשם מנהיגם, כתב המבקר שמעון מילנר:

צער של אלפי שנים זהו הבסיס, האקורד היסודי של אמנות זו; היא מלאה דמעות, היא כוללת בתוכה אנחות נשברות, צרות ותלאות. היא כולה אנקת חללים, שמחות בלולת בתוגה, אנשים כפופים ונדכאים, עצמות יבשות, צללים, צללים וצללים.

— מובא בידי דוד דוידוביץ, עת־מול, אוקטובר 1984

היהודי הנצחי

הציור "היהודי הנצחי" (1899) מתאר מחזה זוועה: צלבים והמוני גופות עירומות ויהודי זקן, על פניו הבעת בהלה גדולה, מרים ידיו כנמלט. היד על המצח רומזת גם לאות קין מאחוריה, ובכך מרמזת לדימוי הנוצרי של היהודי הנודד. התמונה הגדולה מאוחסנת כיום במוזיאון ישראל, והיא מעוררת קישור אסוציאטיבי לשואה, אף שצוירה יותר מארבעים שנה לפניה. כותב אברהם לוויט:

שץ נהג להביא את אורחיו להצטלם ליד התמונה. לבד מאיכותו הציורית, ציורו של הירשנברג הובלט גם מפני שביטא בצורה כה נוקבת את הרעיון שתקומה לאומית בארץ ישראל היא הפתרון היחיד למצוקת החיים בגולה.

— האמנות הישראלית בדרך למקום אחר, באתר תכלת ברשת, 1998

גלריה

המתפלל האחרון, 1897
שמן על בד
המשכן לאמנות על שם חיים אתר
היהודי הנצחי, 1899
שמן על בד
מוזיאון ישראל
אשת האמן גליצנשטיין, 1900 בקירוב
שמן על בד
מוזיאון בר דוד
קאפרי, 1901
שמן על בד
כיפת הסלע, 1908
שמן על בד
מוזיאון תל אביב לאמנות

לקריאה נוספת

Richard I. Cohen, Mirjam Rajner, Samuel Hirszenberg, 1865–1908 - A Polish Jewish Artist in Turmoil,The Littman Library of Jewish Civilization, 2022