יאן מטייקו

יאן אלויזי מטייקו (בפולנית: Jan Alojzy Matejko‏; 24 ביוני 1838, קרקוב – 1 בנובמבר 1893) היה צייר פולני. נחשב מגדולי הציירים ההיסטוריים של פולין. עבודותיו כוללות בעיקר תמונות היסטוריות פטריוטיות.

יאן מטייקו
Jan Matejko

דיוקן עצמי (1892)
דיוקן עצמי (1892)
לידה	24 ביוני 1838 העיר החופשית קרקוב
פטירה	1 בנובמבר 1893 (בגיל 55) קרקוב, ממלכת גליציה ולודומריה, האימפריה האוסטרו-הונגרית
מקום קבורה	בית הקברות ראקוביצקי
מקום לימודים	אקדמיית יאן מטייקו לאמנות יפה (1858) האקדמיה לאמנות יפה, מינכן האוניברסיטה היגלונית התיכון ברתלמיי-נובודבורסקי בקרקוב
תחום יצירה	ציור, אמנות הציור, חינוך
הושפע על ידי	ולדיסלב לושקביץ', Feliks Szynalewski, בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה
יצירות ידועות	הוקרה פרוסית, Constitution of May 3, 1791, קרב גרונוולד, סטאנצ'יק
פרסים והוקרה	אביר בלגיון הכבוד מסדר כתר הברזל
בן או בת זוג	תאודורה מטייקו
צאצאים	הלנה אונייז'יסקה, בפסקה זו 2 רשומות נוספות שטרם תורגמו
חתימה

ביוגרפיה

מטייקו נולד בעיר החופשית קרקוב בפולין בשנת 1838 כבן התשיעי במשפחה בת 11 ילדים. אמו הלכה לעולמה כאשר היה בגיל צעיר, וכך הייתה לאחיו הבוגר פרנצ'ישק השפעה על גידולו. בשנת 1852, בדיוק כאשר מלאו לו 14 שנה, החל בלימודי האמנות באקדמיה לאמנויות היפות בקרקוב. בין מוריו היו, בין היתר, וויצ'ך קורנלי שטאטלר וולדיסלב לושצ'קביץ'. כבר באותן שנים סבל מטייקו מבעיות עיניים, אולם הדבר לא הפריע לו להתבלט כאחד התלמידים המוכשרים ביותר. לאחר שסיים את לימודיו בקרקוב בשנת 1858, הוא בילה שנתיים במינכן כתלמידו של הרמן אנשיץ (Hermann Anschütz). אחר כך, בשנים 1859–1860, שהה בווינה אצל כריסטיאן רובן (Christian Ruben). הוא חזר לקרקוב, ובשנת 1873 היה למנהל האקדמיה לאמנויות היפות בעיר הולדתו.

מטייקו נשא לאישה את תאודורה, ולזוג נולדו חמישה ילדים: באטה, הלנה, טדאוש, יז'י ורגינה, אשר נפטרה בהיותה תינוקת. דמות רעייתו של מטייקו מופיעה ברבות מתמונותיו, והיא אף שימשה עבורו כמודל לכמה מציוריו, למשל, תמונתה של המלכה בונה ספורצה. בתו, הלנה אונייז'יסקה, הייתה ציירת בזכות עצמה.

חלוקתה השלישית של פולין הטביעה את רישומה על מטייקו ועל ציוריו ההיסטוריים. בחלוקה זו איבדה פולין את מעמדה כמדינה. במאבק על פולין ועל ריבונותה נהרג אחד מאחיו.

לצד ציורי שמן גדולים צייר מטייקו גם אקוורלים. בין תמונותיו: קרב גרונוולד, סצנות רבות מחצר המלוכה הפולנית, וגלריה של ציורי מלכים פולנים. הוא ידוע גם בציורי דיוקן ליצן החצר סטאנצ'יק. שמו התפרסם הן בפולין והן בשאר העולם, והוא אף זכה בפרסים רבים (כמו בתערוכות בפריז). עם זאת, הוא השתדל להימנע מהופעות פומביות, שגרמו לו למתח רב.

יאן מטייקו הלך לעולמו ב-1 בנובמבר 1893 בביתו שבקרקוב, ונטמן בבית הקברות "רקוביצקי". מיד לאחר מותו דאגה מועצת העיר להקים מוזיאון, ולשם כך נרכש מן המשפחה הבית ברחוב פלוריאנסקה 41. המוזיאון נפתח בשנת 1904. האקדמיה לאמנות בעיר הולדתו נושאת את שמו.

השפעתו על ציירים אחרים

הצייר היהודי מאוריצי (משה) גוטליב למד אצל יאן מטייקו בקרקוב, אך סבל מאנטישמיות בקרב חבריו ללימודים, ועזב תוך שנה. לקראת סוף ימיו השפיע עליו מורו מטייקו לצייר שני ציורים שנושאם קאז'ימייז', מלך פולין במאה ה-14 – "המלך קאז'ימייז' נותן זכויות ליהודים" ו"המלך קאז'ימייז' ואהובתו אסתרק'ה", ובכך לתרום לקידום ההבנה בין יהודים לפולנים.

גם הצייר היהודי הנודע שמואל הירשנברג למד אצל מטייקו והושפע ממנו.

עם הציירים שהיו תלמידיו של מטייקו נמנים יאצק מלצ'בסקי, יוזף מהופר, וסטניסלב ויספיאנסקי.

ציורים מפורסמים של מטייקו

קרב גרונוולד	מחווה פרוסית
אשרור חוקת 3 במאי	תליית פעמון זיגמונט
רייטאן	סטפן באטורי בפסקוב
איחוד לובלין	ניקולאי קופרניקוס – שיחה עם אלוהים

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא יאן מטייקו בוויקישיתוף

• ויטולד ראצ'ונס: קיצור קורות חייו של מטייקו וגלריה של ציוריו (בפולנית)
• יאן מטייקו, באתר "Find a Grave" (באנגלית)