Loading AI tools
היסטוריון יהודי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שמואל אבא הוֹרוֹדֶצקי (ברוסית: Городецкий; בכתב לטיני: Horodezky; י' באלול תרל"א, 27 באוגוסט 1871 – כ"ד באייר תשי"ז, 25 במאי 1957) היה היסטוריון וחוקר החסידות והמיסטיקה היהודית. חתן פרס ביאליק לחכמת ישראל לשנת תש"ח (1947).
לידה |
27 באוגוסט 1871 מאלין, אוקראינה |
---|---|
פטירה |
25 במאי 1957 (בגיל 85) תל אביב-יפו, ישראל |
ענף מדעי | מיסטיקה, תנועת החסידות |
מקום מגורים | פלשתינה (א"י) |
מקום קבורה | בית הקברות טרומפלדור |
מקום לימודים | |
פרסים והוקרה | פרס ביאליק (1947) |
הורודצקי נולד בעיירה מאלין (Малин) שבמחוז רָדוֹמישְל (אנ'), בפלך קייב שבדרום-מערב האימפריה הרוסית (אוקראינה), בן למשפחה מיוחסת של אדמו"רים, המיוחסת לרבי מנחם נחום מצ'רנוביל משני הצדדים, ולבעש"ט עצמו מצד אמו: אביו ר' יוסף משה בן ר' ברוך, היה נינו של האדמו"ר רבי מרדכי מצ'רנוביל. אמו ציפה הייתה בתו של האדמו"ר ממאלין ר' גדליה טברסקי, שמצד אמו היה נכדו של רבי אהרון מצ'רנוביל, ומצד אביו היה נינו של רבי נחמן מברסלב.
בגיל שלוש התייתם מאביו, ובשנת 1881 עבר לבית סבו בצ'רנוביל וקיבל חינוך מסורתי ותורני. בתרנ"ב עבר לבית דודו אברהם דב בברדיצ'ב, ועבד אצלם כגזבר בבית המסחר לאריגה. בהשפעת דודו, הרב מרדכי שמואל, כתב את ספרו הראשון, "אמרי שפר" (אודסה 1893). בתרנ"א פרסם חוברת בשם "שם משמואל", מונוגרפיה על ר' שמואל אליעזר הלוי איידלס (מהרש"א), ובה עבר מן הספרות התורנית לחקר תולדות הרבנים. בשנת 1896 פרסם את החוברת "כרם שלמה", על רבי שלמה לוריא (המהרש"ל). לאחר מכן המשיך בחקר החסידות, ובשנת תרנ"ח ייסד וערך את המאסף "הגׂרן", שקיבץ מאמרים במדעי היהדות ויצא במשך 30 שנה, עד לשנת תרפ"ח. ב-10 קבציו לקחו חלק כ-40 סופרים וחוקרים בולטים מארצות המזרח והמערב.
בשנת תרס"ז-1907 עזב את רוסיה ונסע מערבה ללמוד פילוסופיה והיסטוריה באוניברסיטת ברלין. בשנת 1907 נבחר כציר מברדיצ'ב לקונגרס הציוני ה-8. בתרס"ח המשיך את לימודיו באוניברסיטת ציריך, וממנה עבר לאוניברסיטת ברן, בה קיבל ב-1912 תואר דוקטור על יסוד הדיסרטציה "זרמים מסתוריים-דתיים אצל יהודי פולין במאות ה-16–18". מ-1912 עד ראשית 1915 התגורר בברלין. בתקופת מלחמת העולם הראשונה עזב לשווייץ, בה התגורר עד סוף 1921, אז שב לברלין וישב בה עד אביב 1939. בשבתו בברלין (1907, 1912–1915, 1921–1939) נמנה עם חוג סופרי העברית בעיר.[1] בחודש אדר תרצ"ט עלה לארץ ישראל והשתקע בתל אביב.
הורודצקי פרסם מאמרים במרבית העיתונים העבריים הבולטים ("המליץ", "הצפירה", "הצופה", "דבר", "העולם", "האשכול", "מאזנים", "הדאר" ועוד) וכן בעיתונות הלועזית ("דֶר יוּדֶה" של מרטין בובר, "יידישה רונדשאו", "יברייסקאיה סטארינה", "מונטסשריפט", "ארכיו פיר רליגיונסוויסנשפט") וב"אנציקלופדיה יודאיקה"[hebrew 1].
בנוסף, פרסם מספר רב של ספרים בנושאי החסידות והקבלה. ספרו הגדול "החסידות והחסידים", בארבעה כרכים, ראה אור בהוצאת דביר בשנת תרפ"ג (ובשלוש מהדורות נוספות). מפעל חיים שני, "המסתורין בישראל", מתקופת המקרא ועד רמח"ל, החל להופיע בהוצאת נ' טברסקי בשנת תרצ"א; בימי חייו ראו אור שני הכרכים הראשונים, והשניים האחרים נשלמו בשנת תשכ"א-1961.[2] המונוגרפיות ההיסטוריות שחיבר כונסו בספרו "יהדות השכל ויהדות הרגש" (2 כרכים, הוצאת נ' טברסקי, תש"ז).
בשנת תש"ח[hebrew 2] זכה בפרס ביאליק לחכמת ישראל על מפעל חייו בחכמת ישראל ובפרט המסתורין העברי, ובדגש על חמשת הספרים שפרסם בשנתיים שלפני כן: "תורת הקבלה של האר"י ור' חיים ויטאל", "יהדות השכל ויהדות הרגש", "עולי ציון", "שלוש מאות שנה של יהדות פולין" ומהדורה חדשה של "שבחי הבעש"ט".[3] חוקר הקבלה גרשם שלום נמנה עם מתנגדיו של הורודצקי ושיטתו.
בשנה השמונים לחייו כתב את זיכרונותיו, שנדפסו בהמשכים בכתב העת "גליונות" של יצחק למדן, וראו אור בצורת ספר בסדרת "דביר לעם" שלושה ימים לפני מותו ב-1957.
ליובלו ה-75 הוצא לכבודו ספר יובל בשם "אדר היקר", ובו דברי ספרות ומחקר מאת סופרים ואנשי מדע בעריכת עמנואל בן-גוריון, שהוגש לו ביום הולדתו ה-76.
הורודצקי היה נשוי למירל לבית מָגָזָניק, דודניתו. אשתו עזרה לו בעבודתו הספרותית ותרגמה לאנגלית מבחר ביוגרפיות מפרי עטו. נפטרה בפברואר 1948 מסרטן, בגיל 59.[4] הורודצקי נפטר ב-25 במאי 1957 בביתו שברחוב השופטים 8 בתל אביב, בשנה ה-86 לחייו. נקבר בחלקת הסופרים שבבית הקברות טרומפלדור לצד אשתו מירל, בהלוויה שבה לקחו חלק סופרים, עיתונאים ואנשי ציבור.[5] במותו ציווה את נכסיו וספרייתו לעיריית תל אביב, ואת הזכויות על ספריו בהוצאת "דביר" לאגודת הסופרים, שבה היה חבר.[6]
זיכרונותיו:
ספרים:
מאמרים:
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.