Loading AI tools
איש ציבור ישראלי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רפאל בן-נתן (20 באפריל 1919 – דצמבר 1996) היה מזכ"ל "הפועל המזרחי"-המפד"ל, ממנהיגי תנועת "הפועל המזרחי". נודע במשך שנים כ"האיש החזק במפד"ל" ו"ממליך המלכים" בה.
_(cropped).jpg)
נולד בשם "רפאל מינץ" בשנת 1919, בעיר ינדז'יוב שבפולין, ללאה ולנתן מינץ. אביו של רפאל היה סוחר אמיד, איש תנועת "המזרחי", שבבעלותו הייתה חנות גדולה לאביזרי ברזל. רפאל נקרא על שם סבו, רפאל יונתן מינץ, מחסידי גור. למד בבית הספר היסודי המקומי "יבנה" של "המזרחי". בשנת 1934 בהיותו בגיל 15 עבר לוורשה ללמוד בבית המדרש לרבנים "תחכמוני", מוסד ששילב למודים תורניים עם לימודים כלליים. בגיל 11 הצטרף (1930) לתנועת "השומר הדתי" ובהיותו בוורשה היה פעיל במרכז תנועות "המזרחי" בעיר. בשנת 1938 נאלץ לקטוע לימודיו בוורשה בשל מחלת אביו וחזר לינדז'יוב לנהל את חנות אביו.
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה ופלישת הגרמנים לפולין ברח לוילנה שם הצטרף לקבוצת פעילי "המזרחי" ותנועות ציוניות אחרות למסע בריחה לארץ ישראל שנמשך כשנתיים וחצה מדינות וערים כמו מינסק, מוסקבה, בירוביז'אן, יפן, הונג קונג, סינגפור, הודו, עדן, מצרים. בתחילת 1941 הגיעו בן נתן וחברי הקבוצה לארץ ישראל. באותה שנת 1941 פרסם בן-נתן בעיתון "הצופה" סדרת רשימות המתארות את המסע הבריחה שלו מפולין לארץ ישראל ואת מפגשיו עם אנשי הקהילות היהודיות בארצות אלה. על הרשימות חתם בפסבדונים "בן-נתן", שאותו אימץ כשם הרשמי[1].
בשנת 1941 התמנה לקומונר של סניף בני עקיבא בפתח תקווה. וכעבור שנה, במחצית 1942 התמנה כרכז סניף בני עקיבא בתל אביב ששכן אז בצריף ברחוב אחד העם 108. כעבור כשנה, בשנת 1943, הצטרף לקבוצת עלומים בהרצליה (שהקימה לימים את קיבוץ סעד בנגב) בה היה חבר עד שנת 1950. במקביל היה פעיל בהסתדרות הפועל המזרחי בהרצליה. בין השנים 1944–1945 היה מזכיר ערב בלשכת העבודה בהרצליה וביום עבד בחקלאות ובגינון בשדות הרצליה והאזור.
ב-1945 נשא לאישה את חסיה מארק, חברת קבוצת עלומים, בתם של נחמה ונחום יוסף מארק, שהיה ממונה על מחלקת הדיג והחקלאות בשלטון המנדט.
עם הקמת סיעת "למפנה" בתנועת "המזרחי" בשנת 1945 הצטרף בן נתן לשורותיה והיה חבר פעיל בה במשך שנים רבות.
ב-1947 נבחר לוועד הפועל של הפועל המזרחי והתמנה כמנהל מחלקת הארגון בתפקידו זה עסק בין השאר בהקמת סניפים חדשים של "הפועל המזרחי" ברחבי הארץ.
בשנות ה-50 הצטרף עם רעייתו למושב הדתי חמ"ד שזה לא מכבר הוקם ליד בית דגן, והיה חבר בו עד יום מותו. ב-1956 נבחר לראש מחלקת העלייה של תנועת "הפועל המזרחי". כן היה מרכז "מרכז העבודה" של הפועל המזרחי[2]. ב-1959, עם הקמת שירות התעסוקה, מונה לסגן מנהל שירות התעסוקה, תחת שר העבודה מרדכי נמיר ואחר כך גיורא יוספטל, כנציג המפד"ל[3]. ב-1964 מונה לראש מחלקת המיסים של "הפועל המזרחי".
בתחילת שנות ה-70 נבחר למזכ"ל "הפועל המזרחי" תפקיד בו שימש עד 1986 עת הוחלף על ידי אליעזר אבטבי. בן-נתן המשיך לשאת בתואר מזכ"ל המפד"ל לענייני רווחה וכלכלה ושימש בין השאר כראש רשת בתי אבות "תפארת בנים" שהפעילה בתי אבות בירושלים ובנתניה.
ב-1993 זכה בפרס עמינח על ספרו "בתנועה אחת" הספר סוקר את תולדות חייו וזיכרונותיו השזורים בתולדות תנועות "המזרחי" והמפד"ל.
רפאל בן-נתן נפטר בטבת תשנ"ז והוא בן 77. הותיר אחריו את רעייתו וחמישה ילדים.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
