Loading AI tools
ביטוי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קרם עור וגידים הוא ביטוי לתיאור רעיון שהתגשם והיה למציאות. מקור הביטוי בפסוק בספר יחזקאל בחזון העצמות היבשות: ”וְרָאִיתִי וְהִנֵּה עֲלֵיהֶם גִּדִים וּבָשָׂר עָלָה וַיִּקְרַם עֲלֵיהֶם עוֹר מִלְמָעְלָה”[1]. חזון זה שימש פעמים רבות את אנשי חיבת ציון, מחיי השפה העברית ותומכי הציונות[2][3], וממנו שאבו את הביטוי.
כבר בדברי רש"י במסכת סנהדרין: מופיע שימוש בפועל קרם לא רק על עור, כפי שמופיע בתנ"ך, אלא על בשר, גידים ועצמות: "שנקרם כולו בבשר וגידין ועצמות"[4].
במאה ה-19, הפועל "קרם" נסוב בעיקר על עור, אך גם על בשר, גידים ועצמות, למשל במשפטים: "ויקרומו עור וגידים והיו לנפש חיה"[5], "קרמה עליהן בשר, עור וגידים"[6], "כמו קרם עליהן, על עצמות נפשות מתות, עור בשר וגידים ויפח בהן רוח"[7] ובמשפט "הרגיזו את עצמותינו המפוזרות ויקבצון לגוף שלם והסוכה תקרום עליהם בשר וגידים ונהיה לעם אחד"[8].
הביטוי "קרם עור" שימש למשמעויות שונות. הוא ציין ריפוי של פצעים ובהשאלה, התאוששות מכישלון או הפסד[9][10] או שכחת בעיות ישנות[11][12]. כן הוא ציין את חיות הכתיבה הנאה המנפישה דברים באופן הדומה למציאות[7][13], את החיות של עם[14] ואת ההוצאה של רעיון אל הפועל, כפי הביטוי "קרם עור וגידים" בימינו.
במאה ה-19 נעשה שימוש בביטויים ארוכים, דוגמת "להתלבש בבשר וגידים ועצמות"[15], "ולקרום עליה עור ולהעלות עליה בשר וגידים למען תצא מן האין אל היש"[16], "העלה בשר וקרם עור"[17], "יתלבש הרעיון הזה יתר ויתר בשר וגידים"[18] או "נתעוררה ונתרקמה וקבלה עליה עור בשר וגידים"[19] לבטא הוצאה לפועל של רעיון. בשנת 1894 מופיע בהצפירה הביטוי: "יקרמו עליהם עור בשר וגידים"[20], בו משמש הפועל "קרם" גם על הבשר והגידים.
בתחילת המאה ה-20 נעשה שימוש בביטוי "קרם עור ולבש בשר"[21]. עם הזמן התקצר הביטוי למגוון של צירופים של שלוש מילים. היו שהשתמשו בביטוי "קרם עור ובשר"[22], "קרם בשר ועור"[23], "קרם בשר ועצמות"[24], "קרם עור ועצמות"[25], "קרם בשר וגידים"[26], "קרם גידים ובשר"[27] ו"קרם גידים ועור"[28]. כן הופיעו ביטויים עם פעלים אחרים, כמו "לבש עור וגידים"[29] וכן צירוף קצר יותר של "קרם עור"[30] וארוך יותר: "תקרום עור, בשר וגידים"[31].
בשנות ה-30 של המאה ה-20 החל להופיע בעיתונות העברית גם הביטוי "קרם עור וגידים"[32][33][34][35]. בפקודת יום בעת השבעת צה"ל נעשה שימוש בביטוי זה[36] ובשנות ה-50 הוא גבר על שאר הביטויים.
במילון השפה העברית מוסבר "קרם עור וגידים" כ"לעטוף את העצמות בעור וגידים"[37]. הביטוי אינו מוזכר במילון אבן שושן.
עוד מסוף המאה ה-19 מופיע לעיתים הפועל "רקם" במקום "קרם" המקראי[2], כך שאומרים "רקם עור וגידים". האקדמיה ללשון העברית מסבירה שחילוף זה שגוי[38][39].