קרל פופר
פילוסוף אוסטרי-בריטי / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
קרל ריימונד פופר (בגרמנית: Karl Raimund Popper; 28 ביולי 1902 – 17 בספטמבר 1994) היה פילוסוף ממוצא יהודי-אוסטרי, מהפילוסופים המשפיעים ביותר במאה ה-20 בכלל, ובפילוסופיה של המדע בפרט.
קרל פופר | |
לידה |
28 ביולי 1902 האימפריה האוסטרו-הונגרית וינה, האימפריה האוסטרו-הונגרית |
---|---|
פטירה |
17 בספטמבר 1994 (בגיל 92) הממלכה המאוחדת לונדון, הממלכה המאוחדת |
שם לידה | Karl Raimund Popper |
מקום קבורה | mortuary Lainzer Friedhof |
השקפה דתית | אגנוסטיות |
מקום לימודים | אוניברסיטת וינה, אוניברסיטת וינה, אוניברסיטת קיימברידג' |
מנחה לדוקטורט | קארל ביהלר, מוריץ שליק |
מוסדות |
|
מונחה לדוקטורט | A. I. Sabra, Charles Leonard Hamblin |
זרם | רציונליות ביקורתית (אנ') |
תחומי עניין | פילוסופיה של המדע, פילוסופיה פוליטית |
עיסוק | פילוסוף, מרצה באוניברסיטה, סופר, פילוסוף של המדע, סוציולוג |
הושפע מ | אפלטון, אריסטו, יום, קאנט, ראסל, איינשטיין, החוג הווינאי, ברגסון |
השפיע על | פרידריך האייק, לקטוש, פייראבנד, ליבוביץ, אגסי, סורוס, גומבריך, גלנר, בריאן מגי, הלמוט שמידט, פיטר מדאוור, רוג'ר פנרוז, נאסים טאלב |
מדינה | הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד, הממלכה המאוחדת, אוסטריה, ציסלייטניה (ארצות אוסטריה) |
יצירות ידועות | הלוגיקה של הגילוי המדעי, Objective Knowledge, Unended Quest, השערות והפרכות, החברה הפתוחה ואויביה, דלות ההיסטוריציזם, The Self and Its Brain |
פרסים והוקרה |
אות מסדר ההצטיינות במדעים ואמנויות של גרמניה (1980) פרס קיוטו באמנות ופילוסופיה (1992) העיטור האוסטרי למדע ואמנות (1980) פרס אלכסיס דה טוקוויל (1984) עמית כבוד (1982) פרס סונינג (1973) מדליית גתה (1992) פרס ד"ר לאופולד לוקאס (1981) פרס מונטיון (2003) מדליית השלום ע״ש אוטו האן (1993) Honorary Fellow of the Royal Society Te Apārangi פרס קטלוניה הבינלאומי (1989) מדליית הזהב הגדולה להוקרה על שירות הרפובליקה האוסטרית טבעת הכבוד של העיר וינה עמית האקדמיה הבריטית הצלב הגדול של מסדר הכבוד של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה Knight Bachelor |
בן או בת זוג | Josefine Anna Henninger (1930–?) |
פופר ידוע בדחייתו את האפיון הקלאסי של השיטה המדעית כאינדוקטיבית, קרי כמתקדמת וכצוברת ביסוס מן הפרט (תצפיות וניסויים) אל הכלל (חוקי הטבע). בניגוד לכך העמיד פופר את הצעתו לקריטריון ההפרכה: יש להחשיב כמשתייכת למדע האמפירי, רק מערכת תאורטית הניתנת לסתירה על ידי תצפית או מצב עניינים כלשהו. זאת, בשל אי-סימטרייה לוגית: בעוד שתוצאות אמפיריות, רבות ככל שתהיינה, לא יכולות להוכיח מערכת תאורטית[1], די לעיתים בתוצאה אחת על מנת להפריכהּ (דדוקטיבית), בכך שתסתור אחת או יותר מההשלכות הלוגיות של המערכת[2].
מתוך ניתוח זה עודד פופר גישה לפיה במדע אנו מפעילים באופן יזום ביקורת מחמירה ככל האפשר כלפי השערותינו, בניסיון לחשוף את השגיאות בהן. בהמשך הרחיב והכליל גישה זו לתחומי ידע נוספים, בפילוסופיה אותה כינה "רציונליות ביקורתית"[3](אנ').
כן ידוע פופר בשל הגנתו הנמרצת על הדמוקרטיה הליברלית ועקרונות הביקורתיות החברתית, שעל פי השקפתו אלה הם עקרונות היסוד בדרך לחברה פתוחה ומשגשגת.[4]