Loading AI tools
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ארנסט גלנר (בגרמנית: Ernest Gellner; 9 בדצמבר 1925 – 5 בנובמבר 1995) היה פילוסוף, אנתרופולוג חברתי, סוציולוג וחוקר מדע המדינה יהודי-בריטי-צ'כי, שפעל בלונדון ובפראג.
לידה |
9 בדצמבר 1925 מונרוז', צרפת |
---|---|
פטירה |
5 בנובמבר 1995 (בגיל 69) פראג, צ'כיה |
שם לידה | Ernest André Gellner |
מקום לימודים | בייליול קולג', בית ספר סנט אלבנס |
מוסדות | |
זרם | רציונליזם ביקורתי |
תחומי עניין | מחשבה מדינית, אנתרופולוגיה חברתית, פילוסופיה של המדע, סוציולוגיה |
עיסוק | פילוסוף, סוציולוג, חוקר מדע המדינה, פרופסור, אנתרופולוג, מסאי |
הושפע מ | קרל פופר, מקס ובר |
מדינה | הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד, הממלכה המאוחדת |
פרסים והוקרה | עמית האקדמיה הבריטית |
גלנר היה פרופסור לפילוסופיה, ללוגיקה ולמתודה מדעית בבית הספר הלונדוני לכלכלה (LSE) במשך 22 שנה, פרופסור לאנתרופולוגיה חברתית באוניברסיטת קיימברידג' במשך עשר שנים, ובהמשך ראש המרכז לחקר הלאומיות בפראג. גלנר עסק בכתיבה, בהוראה, ובפעילות פוליטית כנגד רודנות האידאולוגיות ומערכות חשיבה סגורות, בייחוד כנגד הקומוניזם, הפסיכואנליזה, הפילוסופיה הלשונית מבית מדרשו של לודוויג ויטגנשטיין, הרלטיביזם, ומה שהוא ראה כדיקטטורה של השוק החופשי.
על פי גלנר, וכהמשך לגישתם של קרל פופר ומקס ובר, העולם המודרני, שהוא יציר המהפכה התעשייתית, פועל על פי עקרונות רציונליים ומדעיים. מחויבות לעקרונות אלו מחייבת ראייה נכוחה של המציאות, כזו שכתבי ויטגנשטיין, פרויד ומרקס, כמו גם אלמנטים מסוימים בדת האסלאם, אינם יכולים לספק. לדבריו, אלו ניסיונות להתנתק מן המציאות, ולזכות בהגנתה המנחמת של אידאולוגיה חובקת כל.
גלנר נולד בפריז בשנת 1925, לאביו, עורך הדין רודולף גלנר, ולאמו אנה. הוא גדל במשפחה יהודית עירונית אינטלקטואלית מהאזור דובר הגרמנית של בוהמיה, כיום חלק מצ'כיה. בהיותו ילד שבה המשפחה לפראג, בה למד בבית ספר יסודי דובר אנגלית. עם כיבושה של העיר על ידי הנאצים, כשהיה גלנר בן 13, עברה משפחתו לסיינט אלבנס, עיירה סמוכה ללונדון. בגיל 17 זכה במלגה לבייליול קולג' באוקספורד, שם למד פילוסופיה, מדע המדינה וכלכלה.
הוא הפסיק את לימודיו לשנה על מנת לשרת בבריגדה המשוריינת הצ'כית שלקחה חלק במצור על דנקרק, ולאחר מכן שב לפראג, והמשיך את לימודיו למשך סמסטר אחד. על אף חיבתו לעיר פראג, לא מצא בה את מקומו, בין השאר מכיוון שב-1945 הייתה צ'כוסלובקיה בתחילתו של מעבר לקראת שלטון קומוניסטי. הוא שב לאנגליה, וב-1947 סיים את לימודיו וזכה בפרס ג'ון לוק. בשנתיים שלאחר מכן שימש כעוזר הוראה לפרופסור ג'ון מקמורי, במחלקה לפילוסופיה של המוסר באוניברסיטת אדינבורו.
גלנר עבר לבית הספר לכלכלה (LSE) בלונדון ב-1949, והצטרף למחלקה לסוציולוגיה בראשות מוריס גינזברג. גינזברג האמין כי פילוסופיה וסוציולוגיה הם תחומים הנושקים זה לזה; לדברי גלנר:
לאונרד הובהאוס היה פרופסור לסוציולוגיה ב-LSE בדיוק לפני גינזברג; הוא קידם בספרו "הרוח באבולוציה" (1901) את הרעיון כי יש להתייחס לחברה כאורגניזם, תוצאה של אבולוציה, כשהיחיד הוא היחידה הבסיסית שלו, והתוצאה היא שהחברה תשתפר במשך הזמן. לדעה טלאולוגית זו התנגד גלנר באופן נחרץ:
גלנר קיבל את הדוקטורט שלו ב-1961; עבודת התזה שלו עסקה בנושא "הארגון והתפקיד של זוויה ברברי". שנה לאחר מכן הוא כבר מונה לפרופסור לפילוסופיה, ללוגיקה ולמתודה מדעית. נבחר לאקדמיה הבריטית ב-1974. הוא עבר לקיימברידג' ב-1984 והיה לחבר בקינגס קולג', בו נהג לשתות בירה ולשחק שחמט עם הסטודנטים שלו. ב-1993 עבר לפראג, שכבר הייתה חופשייה מקומוניזם, ועבד באוניברסיטה המרכז-אירופית החדשה. הוא מונה לראשות המרכז לחקר הלאומיות, תוכנית שנועדה לחקור את עליית הלאומיות בארצות הפוסט-קומוניסטיות במרכז ומזרח אירופה.
בשנת 1959 ראה אור ספרו הראשון "מלים ודברים", ובעקבותיו התפרסם גלנר בתחום הפילוסופיה, בשל ההתקפה החריפה על הפילוסופיה הלשונית שהייתה נהוגה באותו זמן באוקספורד ובקיימברידג'. הוא פגש לראשונה באחיזה האידאולוגית החזקה של פילוסופיה זו בעת ששהה בקולג' בייליול באוקספורד:
בשנות ה-60 עסק גלנר באנתרופולוגיה חברתית. הוא תרם לנושא רבות ב-40 השנים הבאות, "מהבנות מושגיות חדשות בניתוח המלוכה ועד למסגרת להבנה של הסדר הפוליטי שמחוץ למדינה במרוקו השבטית" (כפי שכתב בספרו "קדושי האטלס", 1969); מהצגה של חיבוריהם של האנתרופולוגים המרקסיסטים הסובייטים עד סינתזות אלגנטיות של המסורות של מקס ובר ואמיל דורקהיים בתאוריה החברתית המערבית; ומפיתוחים של "מבנה ההיסטוריה האנושית" עד לניתוחים חדשניים של אתניות ולאומיות (בספריו "מחשבה ושינוי", 1964, ו"לאומים ולאומיות", 1983)".
לפי תאוריית הלאומיות של גלנר, "לאומיות היא עקרון פוליטי שטוען כי שתי היחידות - הפוליטית והלאומית - צריכות להיות חופפות". לשיטתו, הלאומיות הופיעה ונעשתה להכרח סוציולוגי רק בעולם המודרני. בזמנים קדומים לא היה למנהיגים תמריץ לכפות הומוגניות תרבותית על נתיניהם. אך בחברה המודרנית שלאחר המהפכה התעשייתית, העבודה נעשית טכנית: יש צורך להפעיל בצוותא מכונות, ולכך צריך ללמוד. יש צורך בתקשורת בין האנשים, ובדרגה גבוהה של אחידות תרבותית, שיכולה להיות מושגת על ידי חינוך משותף שיקנה כלים זהים לכל בני הלאום.
מעבר לכך, החברה התעשייתית מאופיינת בכך שהיא גדלה כל הזמן – התעסוקה משתנה ויש ללמוד כישרונות חדשים. לפיכך, צריך הכשרה כללית למקצוע שקודמת להכשרה המיוחדת. ברמה הטריטוריאלית, יש תחרות על אזורי גבול. על מנת לשפר את האחיזה על משאבים, את הקיום וההתקדמות, המדינה והתרבות צריכים להיות חופפים זה לזה. הלאומיות היא לפיכך הכרח.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.