מעשה של הקרבה עצמית מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה על רימון היא מעשה של הקרבה עצמית – כיסוי רימון יד, שמרעומו מופעל, בגופו של המקריב וספיגת הפיצוץ והרסיסים בגופו, במטרה להציל את חייהם של אנשים אחרים הסמוכים למקום הפיצוץ. כיוון שהמעשה גורם ברוב המוחלט מהמקרים למוות, הקרבת הפרט בעת מלחמה נחשבת לפעולת סופרארוגציה בולטת במיוחד.
מעשה דומה לקפיצה על רימון הוא ריתוק לקרקע של מחבל מתאבד, כפי שעשה האמריקאי טראוויס אטקינס.
ידועים מספר מקרים שבהם אנשים שביצעו את המעשה שרדו אותו: בקרב איוו ג'ימה, החייל ג'ק לוקאס הניח את שני הרימונים שעמדו להתפוצץ תחת קסדת הפלדה M1 שלו והוא עצמו לפני שהם התפוצצו. לוקאס שרד, אך בילה את שארית חייו עם למעלה מ-200 רסיסים בגופו. בשנת 2008, ליד סנגין באפגניסטן, מתיו קרוצ'ר השתמש בתרמילו כדי להצמיד את הרימון על הרצפה, ושריון גופו ספג את רוב ההדף. ב-21 בנובמבר2010, במחוז הלמנד שבאפגניסטן, במהלך מבצע חירות מתמשכת, רב"ט קייל קרפנטר השליך עצמו על רימון. קרפנטר עף לגג סמוך, ספג פציעות בפניו וזרועו הימנית ואיבד את עינו הימנית, אך שרד. עם זאת ולמרות מקרים נדירים אלו, סיכויי ההישרדות לאחר המעשה הם קלושים.
בעולם
ב-1 ביולי1916, בקרב על רכס Thiepval במלחמת העולם הראשונה, טוראי ויליאם מקפאדן מגדוד 14 של רובאי המלך האירים בצבא הבריטי השליך עצמו על גבי קופסה מלאה בפצצות-מילס, לאחר שהנצרה של שתיים מהן נשלפה בזמן שהוא ניסה להכניס את הפצצות לתוך חגורת כדורים. כתוצאה מהפעולה שלו, רק אדם אחר אחד בתוך תעלת הנ"ט שמקפאדן היה בה נפצע בפיצוץ שנגרם. למקפאדן הוענק צלב ויקטוריה לאחר מותו.
ב-7 בנובמבר1943, בקרב בבוגנוויל, סמל הרברט ג' תומאס ג'וניור נפל במתכוון על רימון והקריב עצמו כדי להגן על נחתים. לאחר מותו עוטר תומאס במדליית הכבוד.
ב-1 בספטמבר1950, ליד מחוז יונגסן שבקוריאה הדרומית במהלך מלחמת קוריאה, טוראי ראשון צבא ארצות הברית דייוויד מ' סמית הבחין ברימון יד שהאויב זרק לתוך עמדה של חבריו. סמית צעק אזהרה לחבריו, ובאופן מודע לסיכון זינק על הרימון. סמית נפצע אנושות ומת כתוצאה מגבורתו, אך מעשהו הציל 5 מחבריו מפציעה או מוות. לאחר מותו הוענקה לסמית מדליית הכבוד.
ב-25 במאי1971, מייקל ווילטס חבק מטען חבלה שהוטמן בתחנת המשטרה ברחוב ספרינגפילד, בלפסט, על ידי חבר בארגון "Provisional Irish Republican Army". בעשותו כן, הוא הציל את חייהם של כמה אזרחים, בהם שני ילדים. לאחר מותו הוענק לו צלב ג'ורג' על מעשיו.
ב-29 בספטמבר2006, בעיראק, סמל מייקל א. מונסור מאריות הים נהרג לאחר שקפץ על רימון כדי להציל את חבריו[2]. לאחר מותו הוענקה לו מדליית הכבוד, ומשחתת הטילים "USS Michael Monsoor" נקראה על שמו.
ב-27 בינואר2012, סמל יבגני אפוב מהספצנאז הציל חייהם של כמה מחבריו החיילים בקפיצה על רימון, במהלך פשיטה נגד חמושים קיצוניים במחוז קוטליארסקי, דאגסטן. לסמל אפוב הוענקה לאחר מותו מדליית גיבור הפדרציה הרוסית[3].
ב-7 באוקטובר2023, במהלך הטבח בכפר עזה, בסביבות השעה 10:30, מחבלים שברו חלונות ופרצו ליחידת הדיור שבה התגורר נטע אפשטיין עם בת זוגו, אירן שביט. הם הסתתרו בממ"ד כשהם יודעים שסבתו של נטע נרצחה מוקדם יותר בבוקר ולאחר מכן גם דודו. המחבלים זרקו רימון לממ"ד ונטע זינק, נשכב על הרימון והגן בגופו על אירן[5].
ב-7 באוקטובר2023, במהלך הטבח בנתיב העשרה, גיל תעסה (בן 46) רץ למיגונית יחד עם ילדיו קורן (בן 12) ושי (בן 8). כשמחבלי חמאס זרקו רימון לעבר המיגונית, גיל זינק על הרימון והציל את שני הילדים[6][7].
בצה"ל
בצה"ל ישנם מספר מקרים מפורסמים של קפיצה על רימון:
ב-16 במאי1941[8] העביר יצחק לפולד שיעור ברימון-יד ולפתע אירעה תקלה ועשן יצא מרימון-יד שנמצא בסמוך. יצחק הטיל עצמו על הרימון כדי למנוע קורבנות בבית הילדים שבקרבת מקום ואז אירעה התפוצצות והוא נפצע פצעים אנושים. לפולד הועבר לבית החולים ושם מת מפצעיו.
ב-30 ביוני1953 הפיל עצמו סגן דוב גינזבורג בשעת אימון על רימון שעמד להתפוצץ ונהרג[9].
ב-11 בפברואר1954, קיבל נתן אלבז, חייל בחטיבת גבעתי, משימה שגרתית של פירוק רימוני יד. אלבז החל במשימה, כשהוא יושב באוהל. לפתע שמע קול נקישה, והבין כי נצרתו של אחד הרימונים השתחררה. הוא יצא מהאוהל כשהרימון בידו, וצעק לחבריו שיסתתרו. משהבין שאינו יכול להשליך את הרימון מבלי לפגוע בחבריו, אימץ את הרימון אל חזהו והתרחק מהם בריצה. משהתפוצץ הרימון נהרג ובכך הציל את חיי חבריו. על מעשהו ניתן לאלבז לאחר מותו צל"ש על ידי הרמטכ"למשה דיין. ב-1970 הומר הצל"ש לעיטור המופת[10].
ב-1 בנובמבר1956, בעת קרב המיתלה במבצע קדש, הוביל עובד לדיז'ינסקי מחלקה מפלוגתו להתקפה לילית על כוח מצרי שהיה מחופר ומבוצר בכוכים על צלעות המצוקים באזור מעבר המיתלה. הוא הסתער בראש הכוח, טיפס עם אנשיו על הצוק הגבוה והטיל רימון לפתחה של עמדה מצרית. הרימון נפל בחזרה לעברו ולעבר חבריו. באינסטינקט מידי הצמיד לדיז'ינסקי את החייל הקרוב אליו לסלע וסוכך עליו בגופו, תוך שהוא סופג את רסיסי הרימון שהתפוצץ. על פעולה זו עוטר לדיז'ינסקי לאחר מותו בצל"ש הרמטכ"ל, שב-1970 הומר בעיטור העוז[11].
ב-13 באוקטובר1964 במובלעת הר הצופים רב"ט חגי בר אוריאן טיפל ברימון שנצרתו השתחררה במהלך פירוק רימונים. בר אוריאן רץ החוצה, למצוא מקום בו לא היו חיילים, והרימון התפוצץ בעודו בידו[12]. היות שעל פי הסכמי שביתת האש עם ירדן רק שוטרים ישראלים אמורים להיות בהר הצופים, במשך שנים רבות אסרה הצנזורה הצבאית על פרסום נסיבות האירוע.
ב-18 בדצמבר1969, בעת אימון טירונים בזריקת רימון על ידי מפקד המחלקה סג"ם איתן מרקל, נשמט מידיו של אחד הטירונים הרימון לאחר ששוחררה נצרתו. מרקל הפיל את עצמו על הרימון ובכך הציל את פקודיו וחבריו ממוות בטוח. לאחר מותו הועלה מרקל לדרגת סגן.
ב-6 באוקטובר1973, במהלך מלחמת יום הכיפורים בהגנה על מוצב המזח, במהלך קרב יריות עם חיילי הקומנדו המצרי הושלך רימון לעבר העמדה בה היו ארבעה חיילי צה"ל, רב"ט משה יצחק טובל נשכב על הרימון בתוך העמדה בשעה שחבריו זינקו אל מחוץ לעמדה ומנע את הפגיעה בהם, ובכך הציל את חייהם. בעקבות מעשיו הוענק לו לאחר מותו צל"ש הרמטכ"ל.
ב-7 באוקטובר2023, במהלך קרב ניר עם, זרק מחבל חמאס רימון לתוך נגמ"ש של לוחמי גדוד 13 של גולני. רב"ט מתן אברג'יל קפץ על הרימון והציל את חייהם של 6 חיילים שהיו עימו[15].
בשפה
"נפילה על רימון" (Falling on a grenade), הביטוי המקביל באנגלית, משמש גם בהקשרים שאינם צבאיים לציון הסכמתו של אדם למשימה מזיקה או להקרבה אישית במאמץ להגן על קבוצה גדולה יותר. הביטוי האנגלי מקביל לביטוי בעברית שכב על הגדר, שנקרא על שם מעשה גבורה צבאי דומה שביצע דוד שירזי.
בטלוויזיה
בעונה הרביעית בסדרה "השיר שלנו", הראל נבון (רן בכור) קופץ על רימון כדי להציל את חבריו ומת כתוצאה מהפיצוץ.
בספרות
הספר "כצל ציפור" מאת יאיר אנסבכר מתאר את שירותו של אנסבכר כחייל ביחידת מגלן. במהלך תיאור בספר של אימון התגוננות מפני רימוני-יד, אנסבכר מספר כיצד עם תחילת התרגולת הוא וחייל נוסף זינקו על רימון התרגול וצעקו "צל"ש!" כבדיחה.
בקולנוע
בסרט "קפטן אמריקה", החייל הטירון סטיב רוג'רס קופץ על רימון דמה שהשליך קולונל צ'סטר פיליפס בעודו צועק לחבריו לנשק להתרחק, בעוד כל שאר חבריו בורחים מאזור הרימון. כך למעשה מתגלה גבורתו ואומץ ליבו ביחס לחבריו, למרות מבנה גופו הצנום ונחיתותו הפיזיולוגית ביחס לחיילים האחרים. כך למעשה נבחר רוג'רס להיות קפטן אמריקה על ידי בכירי הצבא שחיפשו מועמד מתאים בעל אומץ לב.
עשהאל לובוצקי, מן המדבר והלבנון, הוצאת ידיעות ספרים, 2008. עמוד 78: "רועי נפצע באורח אנוש וניסה לדווח בקשר, 'קליין מת, קליין מת', מתוך הבנת חומרת מצבו. כעבור זמן קצר קרא בדבקות "שמע ישראל".'