שירותי בריאות כללית (או בשמה הראשוני, "קופת חולים הכללית של העובדים העבריים בארץ ישראל" ובקיצור הידוע, "קופת חולים כללית") הוא ארגון הבריאות הגדול והוותיק בישראל. הארגון מעניק שירותים למעל 50% מתושבי מדינת ישראל[1] ומעסיק כ-48,000 רופאים ועובדים.[2]
 לוגו שירותי בריאות כללית | |
 | |
| מדינה |
ישראל  |
|---|---|
| משרד ראשי | ארלוזורוב 101, תל אביב, ישראל |
| מספר מבוטחים | 5,388,937 (אוגוסט 2024)[1] |
| יושב ראש | יוחנן לוקר |
| מנכ"ל | אלי כהן |
| עובדים | כ-48 אלף |
| תקופת הפעילות | 1911–הווה (כ־113 שנים) |
| clalit.co.il | |
  | |
מנכ"ל שירותי בריאות כללית, החל מיוני 2022, הוא אלי כהן.[3] המשרדים הראשיים של הנהלת שירותי בריאות כללית ממוקמים ברחוב ארלוזורוב בתל אביב, לא הרחק מבית הוועד הפועל של ההסתדרות.
היסטוריה
קופת חולים כללית נוסדה בחנוכה 1911 על ידי "הסתדרות פועלי יהודה", בעקבות תאונת עבודה בעקבותיה איבד הפועל ברוך פריבר מעין גנים את ידו בעת שעסק בעבודה בפרדס.[4] ההצעה לייסוד הקופה הועלתה על ידי ברל כצנלסון ובדצמבר 1911 הובאה להצבעה בוועידה השנייה של "הסתדרות פועלי יהודה". בהצבעה הוחלט ברוב מוחלט של 25 חברים להקים ארגון לעזרה רפואית לפועלים. הארגון החדש שהוקם זכה לשם "קפת־חולים" (הכתיב החסר במקור). כחברים היו יכולים להצטרף רק פועלים או בעלי מלאכה עצמאיים שאינם מעסיקים שכירים. החברים היו מחויבים בלינה בתורנות ליד חולים וסיוע לחולים עליהם היו ממונים. הסיוע שהעניק הארגון לחבריה כלל בין היתר עזרה הדדית, מציאת מקום לינה לפועל חולה חסר מגורים קבועים, טיפול על ידי רופא או מי שהוא בעל ידע רפואי, תרופות ואשפוז בבית חולים.
המרפאה הראשונה של קופת חולים של הסתדרות הפועלים החקלאים ביהודה הוקמה באוהל בעין גנים, ליד פתח תקווה בשנת 1912. בסמוך לה הוקמה גם מרפאה לפועלים תימנים. בוועידה הרביעית של הסתדרות פועלי יהודה התקבלה הצעה לחייב כל אחד מחברי הסתדרות פועלי יהודה להיות גם חבר בקופת החולים של הסתדרות זו.
בעקבות הקמת קופת החולים של הסתדרות הפועלים החקלאיים ביהודה הוחלט גם בהסתדרות הפועלים החקלאיים בגליל להקים את קופת חולים של פועלי הגליל והסתדרות פועלי השומרון להקים את קופת החולים של פועלי השומרון. קופות אזוריות אלה פעלו בשיתוף מלא עד שנת 1917. בשנים 1917–1918, בעקבות שינויים במערך הפוליטי של מפלגות הפועלים בארץ ישראל, הפכו קופות החולים מארגונים אזוריים לגופים מפלגתיים ומשלוש הקופות האזוריות נוסדו שתי קופות: קופת החולים של אחדות העבודה וקופת חולים של הפועל הצעיר. בשנת 1921, זמן קצר לאחר הקמת ההסתדרות, התאחדו שתי קופות החולים לגוף אחד בחסות ההסתדרות בשם: "קופת חולים הכללית של הפועלים העבריים בארץ ישראל".
קופת החולים הייתה ארגון עצמאי מבחינה כספית עד אמצע שנות ה-30. בפברואר 1935 החליטו ההסתדרות וקופת חולים על הנהגת "המס האחיד" – איחוד דמי החברות בשני הארגונים.[5] במסגרת זו ויתרה קופת חולים על עצמאותה הכלכלית והפכה לגוף הפועל במסגרת ההסתדרות הכללית. יישום ההחלטה על המס האחיד התבצע ב-1937.[6] המסגרת המשותפת הזו התקיימה עד לשנת 1994.
ב-1993 יזם חיים רמון במסגרת תפקידו כשר הבריאות את ניתוק הקשר בין קופת חולים כללית להסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל. עם בחירתו של רמון ליו"ר ההסתדרות הוא פעל לקבלת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (שאותו יזם כשר הבריאות) בכנסת ולניתוק הקשר שבין הקופה להסתדרות. צעדים אלו אפשרו למעשה להשלים את חקיקת חוק ביטוח בריאות ממלכתי, חקיקה אשר ההסתדרות התנגדה לה במשך שנים מתוך רצון לשמור על מעמדה של הקופה שהייתה בבעלותה כארגון המרכזי בשרותי הבריאות בישראל. החלת החוק בשנת 1995 הביאה לביטול המס האחיד, למיסוד עצמאותה של קופת חולים כארגון בריאות עצמאי ולכיסוי הגירעון העצום שאליו היא נקלעה בשנות התשעים. במקום התלות שלה במס האחיד של ההסתדרות, הוסדר חלק ממימון פעולותיה באמצעות מס הבריאות הממלכתי. ניתוק הקשר בין ההסתדרות לקופת חולים הושלם רק בסוף 2016, עם אישור תקנון שנוטל מההסתדרות את הסמכות למנות דירקטורים בקופה.[7]
בשנת 2007 אלי דפס מונה למנכ"ל הקופה ותוך שנה הוא נאלץ לשלם לרופאים תוספת של 400 מיליון ש"ח, בעקבות תוצאות הבוררות.[8]
שירותיה הרפואיים של שירותי בריאות כללית ניתנים, נכון לאוגוסט 2020, באמצעות 1,500 מרפאות, 14 בתי חולים, כ-500 בתי מרקחת, 40 מרכזים לבריאות הילד, 50 מרכזים לבריאות האישה, 365 תחנות טיפות חלב, 50 מרפאות של רפואה משלימה, 100 מרפאות "כללית סמייל", 15 מרכזי "כללית אסתטיקה", 150 מוקדי רפואה דחופה, מרפאות עם התמקדות בספורט, מטיילים ונוער, מרפאות ייעודיות לקהילת הלהט"ב[9][10] ומאות מעבדות ומכונים נוספים.[11]
בנובמבר 2021 פרסמו קראקרים איראנים מקבוצת "BlackShadow" מאות אלפי מסמכים רפואיים של מטופלי חברת הבת של כללית, מור.
במהלך 2021–2022 סבלה הקופה מתחלופת מנכ"לים מהירה, כשביולי 2021 פרש פרופ' אהוד דודסון שהוחלף באלי כהן,[12] בספטמבר 2021 מונתה רות רלבג למנכ"לית והתפטרה ביוני 2022.[13][14]
בתי החולים של שירותי בריאות כללית
לשירותי בריאות כללית 14 בתי חולים. מהם תשעה בתי חולים כלליים וחמישה בתי חולים מיוחדים – שיקומיים, גריאטריים ומרכזים לבריאות הנפש. מדי שנה נכנסים בשערי בתי החולים מעל לשבעה מיליון לקוחות ולשירותי בריאות כללית הסכמים עם קופות החולים האחרות, לצורך מתן טיפול רפואי גם למבוטחיהם.
- בית החולים העמק – הוקם בשנת 1924, שוכן בעפולה.
- מרכז רפואי רבין, בית החולים בילינסון – הוקם בשנת 1936, שוכן בפתח תקווה.
- מרכז רפואי רבין, קמפוס גולדה – הוקם בשנת 1942, שוכן בפתח תקווה.
- מרכז לבריאות הנפש גהה – הוקם בשנת 1942, שוכן בפתח תקווה ליד בית החולים בילינסון.
- מרכז רפואי קפלן – הוקם בשנת 1953, שוכן ברחובות.
- מרכז לבריאות הנפש שלוותה – הוקם בשנת 1956, שוכן בהוד השרון.
- בית רבקה – בית חולים גריאטרי-שיקומי, הוקם בשנת 1956, שוכן בפתח תקווה.
- מרכז רפואי מאיר – הוקם בשנת 1956, שוכן בכפר סבא.
- בית לוינשטיין – בית חולים שיקומי, הוקם בשנת 1958, שוכן ברעננה.
- המרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה – הוקם בשנת 1960, שוכן בבאר שבע.
- המרכז הרפואי יוספטל – הוקם בשנת 1968, שוכן באילת. בית החולים הדרומי ביותר במדינת ישראל.
- המרכז הרפואי גריאטרי שיקומי הרצפלד – הוקם בשנת 1969, שוכן בגדרה.
- המרכז הרפואי כרמל – הוקם בשנת 1976, שוכן בחיפה.
- מרכז שניידר לרפואת ילדים בישראל – הוקם בשנת 1991, שוכן בפתח תקווה בצמוד לבית החולים בילינסון.
|
![Thumb](#/media/קובץ:צוות_הצריף_הראשון_בי"ח_העמק.jpg)
![Thumb](#/media/קובץ:בניין_האשפוז_הראשון_בבית_החולים_ע"ש_בילינסון.jpg)
מכון כללית למחקר
מכון המחקר של שירותי בריאות כללית הוקם בשנת 2010 על מנת למנף את מאגר הרשומות הרפואיות האלקטרוני הנרחב של כללית לצורכי מחקר ועל מנת לקדם את מדיניות בריאות הציבור וליישם פרקטיקות קליניות הנתמכות בממצאי מחקר לשיפור איכות השירות. תחומי המחקר המרכזיים בהם עוסק המכון נסובים סביב אפידמיולוגיה, ייעול וניהול שירותי בריאות, ופיתוח מודלי ניבוי מבוססי למידת מכונה ובינה מלאכותית שנועדו לסייע לצוותים רפואיים לספק טיפול מניעתי מוקדם.
אחת התרומות המשמעותיות ביותר של המכון בשנים האחרונות הייתה המחקרים המקיפים שביצע אודות יעילותם ובטיחותם של חיסוני נגיף הקורונה, ובניית מודל הנקודות שאיפשר ריסון התפשטות הנגיף. המחקרים שנעשו על ידי המכון בנושא זה פורסמו בכתבי עת רפואיים בעלי מוניטין וביניהם The Lancet[15] וכתב העת הרפואי של ניו אינגלנד[16]. ממצאים אלו סיפקו בנקודת זמן קריטית נתונים נרחבים על תוצאות החיסון והשפעותיו הפוטנציאליות.[17][18][19]
כמו כן, נעשה שימוש במאגר הנתונים המקיף של כללית, על מנת לערוך מטא אנליזות ומחקרים רחבי היקף לזיהוי גורמי סיכון מרכזיים למחלות לב. ממצאים אלו אפשרו לחוקרים לפתח מודלים יעילים לחיזוי סיכונים המסייעים ביישום אסטרטגיות מניעה והתערבות מוקדמת. מחקר זה הניח את היסודות לשיטות עבודה מושכלות יותר בניהול בריאות הלב וכלי הדם והכתיב את המדיניות של שירותי הרפואה בקהילה בתחום זה.[20][21]
בנוסף עסק מכון המחקר גם בפיתוח שיטות ניהול יעילות למחלות כרוניות ובעיקר סוכרת, יתר לחץ דם וסרטן. המחקר התווה פרוטוקולי טיפול חדשים.[22]
לאורך שנות פעילותו, פורסמו במסגרת המכון למעלה מ-500 מחקרים בכתבי עת מובילים בעולם. פרסומים אלו נסובים סביב טווח רחב של נושאים ומצוטטים דרך קבע בקרב גורמים בקהילה הרפואית העולמית.[23]
כללית חדשנות
כללית חדשנות היא חטיבת החדשנות של כללית. חטיבה זו הוקמה על מנת להניע חדשנות בעולם הרפואה, לתכנן, לתכלל ולאמץ ביעילות טכנולוגיות ושיטות עבודה חדשניות. כללית חדשנות משמשת שכער הכניסה עבור ארגונים וחברות המעוניינים בשיתופי פעולה עם כללית, עם מרכזי החדשנות שלה ועם מכון כללית למחקר, ופועלת כמרכז למחקר, פיתוח, בדיקה והטמעה של טכנולוגיות בריאות המשפרות את איכות הטיפול בלקוחות כללית ואת היעילות התפעולית של כללית.
בין השאר, פותחו תחת ניהול כללית חדשנות פלטפורמות מבוססות בינה מלאכותית למתן שירותי רפואה פרואקטיביים*, כלי אבחון, ניבוי והמלצות טיפול מבוססי בינה מלאכותית/[24] פתרונות אלו מיושמים כיום באופן נרחב במרכזי הבריאות של כללית בקהילה ובבתי החולים.[25]
כמו כן, מניעה חטיבת כללית חדשנות פיתוחים בתחום הרפואה המדויקת והמותאמת אישית כדי להתאים טיפולים לפרופילי מטופלים בודדים. הפיתוחים הללו אפשרו לספק פתרונות רפואיים מותאמים אישית על בסיס ניתוח גורמים גנטיים, סביבתיים והקשורים לאורח החיים.[26]
תוכניות לעידוד יזמות פנים ארגונית מטעם החטיבה
החטיבה מניעה מיזמים המיועדים לקידום חדשנות בתוך הארגון ולהביא לפתרונות לאתגרים העולים מהשטח , תוך פיתוח עצמאי ורקימת שיתופי פעולה עם ארגונים בארץ ובעולם.
- מאתגר לפתרון – תוכנית הדגל של כללית ליזמות וחדשנות פנים ארגונית - יוזמה לפיתוח חידושים וטכנולוגיות המספקים מענה לאתגרים הבוערים ביותר שעולים מן השטח בקרב עובדי שירותי הבריאות ולקוחות כללית.
- האקדמיה לחדשנות בבריאות – מגוון תוכניות הכשרה ויזמות שמפעילה החטיבה על מנת לתת כלי לעובדים ולעובדות כללית בתחומי הבינה המלאכותית, הגנטיקה, היזמות ועוד.
חברות בנות של כללית
כארגון הבריאות הגדול בישראל, לכללית מערך חברות בנות המעניקות שרותי בריאות משלימים:
- כללית מושלם – מעניקה את הכיסויים "כללית מושלם" ו"כללית פלטינום" כמו גם ביטוחים סיעודיים. בנוסף, מציעה את כללית חו"ל – פוליסת ביטוח נסיעות לחו"ל ללקוחות שירותי בריאות כללית בלבד, באמצעות כלל חברה לביטוח.
- מור (בעבר "מכון מור") - רשת המרכזים הרפואיים המבצעים בדיקות, ייעוץ ומגוון הליכים רפואיים.
- דרך חיים – סדנאות, חוגים, טיפולים ומוצרי בריאות.
- כללית סמייל, כללית אסתטיקה וכללית רפואה משלימה – בשנת 1988 ייסדה הקופה חברת בת בשם "ש.ל.ה. שירותי רפואה בע"מ", המספקת שירותים בתחום רפואת השיניים (תחת שם המותג "כללית סמייל"), רפואה משלימה, ואסתטיקה.[27] המתכונת בה פעל השירות בעשור השני של המאה ה-21 היא ששירותי בריאות כללית "משאילה" רופאים לפעילות ש.ל.ה.[28] ונוסף עליהם, מעסיקה ש.ל.ה רופאים באופן ישיר.[29]
|
![Thumb](#/media/קובץ:מרפאת_"נוף_הרצליה"_כללית.jpg)
מחשוב השירות לציבור
מאז ראשית שנות ה-2000 השיקה שירותי בריאות כללית שירותים ממוחשבים, המרחיבים את הנגישות של הלקוחות אל המידע הרפואי האישי שלהם ומציעים מגוון רחב של שירותים רפואיים אונליין. בין היתר, יכולים המבוטחים לצפות באמצעות האינטרנט במכתבי שחרור מבתי חולים, אישורי מחלה, רגישויות והפניות. בין השירותים המוצעים:
- מערכת מרשמים דיגיטליים – מטופל יכול להזמין את מרשמי התרופות הקבועים שלו דרך האינטרנט, ולאסוף את התרופות, ללא צורך במרשם מודפס, מכל בתי המרקחת של "הכללית" ומבתי המרקחת שבהסכם עם הקופה.
- חתימה ביומטרית – כל המסמכים הרפואיים נחתמים על ידי הרופא בחתימה דיגיטלית-ביומטרית ומתויקים בתיקו הרפואי האישי של המבוטח.
- רופאי ילדים און־ליין – מאז שנת 2010 כללית מפעילה שירות המאפשר להתייעץ עם מומחים ברפואת ילדים בשיחת וידאו אינטרנטית או בטלפון. במסגרת השירות מקבלים ההורים מרשמים והפניות בעת הצורך, והרופא המטפל בקופת החולים מקבל עדכון על הטיפול שבוצע באמצעות השירות. בשנת 2013 הורחב השירות גם לטלפונים חכמים, באמצעות אפליקציה המשתמשת במצלמת המכשיר לביצוע שיחת הווידאו של הלקוח עם הרופא.
- שירותים סלולריים – אפליקציית מובייל מאפשרת זימון ביקורים לרופאים, צפייה בתוצאות בדיקות מעבדה בליווי הסברים וביצוע רוב הפעולות הזמינות באתר האינטרנט ישירות מהטלפון החכם.
- ערוץ YouTube – בערוץ של "שירותי בריאות כללית" ביוטיוב, מוצגים מאות סרטוני הדרכה העוסקים בקידום הבריאות וביניהם: שאלות ותשובות, הכנות לפני בדיקות רפואיות, סדרות תוכן בנושאי היריון, לידה והנקה, הדרכה לתרגילי פיזיותרפיה וכושר בבית והרצאות בנושא זוגיות.
מנכ"לי שירותי בריאות כללית
| שם | תקופת כהונה |
|---|---|
| יוסף מאיר | 1928–1944 |
| אשר ידלין | 1974–1976 |
| חיים דורון | 1976–1988 |
| נחום פסה | 1988–1992 |
| אביגדור קפלן | 1992–1997 |
| יצחק פטרבורג | 2002-1997 |
| זאב וורמברנד | 2002–2007 |
| אלי דפס | 2007–2017 |
| אהוד דודסון | 2018–2021 |
| רות רלבג | 2021–2022 |
| אלי כהן | 2022–הווה |
התפתחות סמליל הארגון
עם היווסדה של "קפת־חולים" עוצב הסמליל הראשון, מתוך מטרה לייצג באמצעות האותיות ק' ו-ח' את השם שנבחר לשירות. בשנים 1975 ו-1990 חלו שינויים בעיצוב הסמליל בהתאם לשינויים במיתוג וריענון תדמית קופת החולים ובשנת 1995, בהמשך לחוק ביטוח בריאות ממלכתי וההפרדה מההסתדרות, החליטה הנהלת קופת החולים על עיצוב חדש לסמליל.
באוקטובר 1999, הוכרז על החלפת השם ל"שירותי בריאות כללית" ובהתאם שונה גם הלוגו בעיצוב מחודש של אריה גלוך בשנת 2000. בשנת 2001, לצורך חידוד האסטרטגיה השיווקית החדשה של כללית, נוסף לסמליל המשפט "כי אנחנו כאן בשבילך", אשר שונה בהמשך ושילב את הסלוגן החדש "אנחנו כאן בשביל המשפחה" ובניסוחו הסופי, אשר מלווה את הסמליל עד היום: "הכי טובה למשפחה".
כחלק ממהלך צמצום מותגים מחד וכינוס מאידך, חברות הבנות כונסו תחת מותג "כללית" ואילו בבתי חולים החל תהליך של שימוש בשיוך "מקבוצת כללית". בשנת 2010, לרגל חגיגות המאה של הכללית, שונה הלוגו וכלל את התוספת "100 שנה", ששונה שוב בשנת 2013 לצורתו הנוכחית עם הוספת המילה "מעל" על-גבי המספר 100, כדי לשמור על מבנה הסמליל, אך לדייק בשנים.
לקריאה נוספת
- שפרה שורץ, "קופת חולים הכללית 1911–1937", המרכז למורשת בן-גוריון, הוצאת הספרים של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, 1997
- שפרה שורץ, "קופת חולים הסתדרות ממשלה", המרכז למורשת בן-גוריון, הוצאת הספרים של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, 2000
- חיים דורון, שפרה שורץ, "הרפואה בקהילה", הוצאת הספרים של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, 2004
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של שירותי בריאות כללית
שירותי בריאות כללית, ברשת החברתית פייסבוק
שירותי בריאות כללית, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
שירותי בריאות כללית, ברשת החברתית אינסטגרם
שירותי בריאות כללית, ברשת החברתית טיקטוק
שירותי בריאות כללית, ברשת החברתית LinkedIn
שירותי בריאות כללית, סרטונים בערוץ היוטיוב- הילה ויסברג, מכבי או הכללית? אלה מותגי הבריאות המובילים בישראל, באתר גלובס, 1 באוגוסט 2019
- מיכל רז-חיימוביץ', סקר קופות-החולים של "גלובס": מבוטחי הכללית הכי פחות מרוצים, באתר גלובס, 31 בינואר 2012
- רועי גולדנברג, הסרגל הדיגיטלי: שירותי בריאות כללית מתקדמת באונליין, באתר גלובס, 12 בספטמבר 2012
הערוץ של שירותי בריאות כללית, באתר YouTube- "רופא בג'יפ", סרטון תדמית של קופת חולים הכללית, 1951
- שירותי בריאות במעברה, יומני כרמל 1951 (התחלה 3:04)
.svg){kind=icon}
הערות שוליים
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
