Loading AI tools
חוקרת של שירותי הבריאות בישראל והיסטוריה של הרפואה מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שפרה שורץ (נולדה בשנת 1949) היא חוקרת של שירותי הבריאות בישראל והיסטוריה של הרפואה ופרופסור אמריטה במרכז לחינוך רפואי בפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטת בן-גוריון. היא חברת הוועד המנהל של המכון הלאומי למדיניות בריאות ומשמשת משנה למזכ"ל הארגון העולמי להיסטוריה של הרפואה. מחקריה עוסקים בהיסטוריה והתפתחות של שירותי הבריאות בישראל וההיסטוריה של הרפואה הציבורית.
שפרה ליידר-שורץ נולדה בתל אביב ליחזקאל ליידר ולבתיה בן אפרים, גדלה באשקלון ומשנת 1962 בבאר שבע. בוגרת תיכון מקיף א'. שורץ סיימה תואר ראשון בהיסטוריה ובגאוגרפיה, תואר שני בהיסטוריה ותואר שלישי במדעי הבריאות, כולם מאוניברסיטת בן-גוריון. בשנים 1993–1994 השתלמה בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת רוצ'סטר במדינת ניו יורק בתחומי היסטוריה של מערכות בריאות והיסטוריה של הרפואה, ומשנת 1995 היא חברת סגל בפקולטה למדעי הבריאות. בשנים 1996–1998 שימשה יו"ר החברה הישראלית להיסטוריה של הרפואה, ומאז משמשת בתפקיד מרכזי בפעילותה. בשנים 2001–2004 שימשה שורץ כראש המחלקה לניהול מערכות בריאות ומשנת 2002 היא חברת הנהלה וחברה בחבר הנאמנים של המכון הלאומי לחקר שרותי הבריאות ומדיניות הבריאות The Israel National Institute For Health Policy Research, משנת 2004 שורץ היא חברת סגל במרכז לחינוך רפואי שבפקולטה למדעי הבריאות שבאוניברסיטת בן-גוריון בנגב. בשנים 2006–2017, בנוסף להיותה פרופסור מן המניין בפקולטה למדעי הבריאות, פעלה שורץ כחוקרת במכון גרטנר לאפידמיולוגיה וחקר מדיניות הבריאות שבמרכז הרפואי שיבא. עיקר מחקריה במכון גרטנר התמקדו בנושאי התפתחות שרותי הבריאות בישראל ובנושאי בריאות הציבור בעשור הראשון למדינת ישראל, עם דגש מיוחד על נושא הטיפול המאורגן והקרינתי במחלת הגזזת בישראל ובעולם.
בשנת 2008 נבחרה לתפקיד סגן מזכ"ל החברה הבינלאומית להיסטוריה של הרפואה (International Society for the History of Medicine), ומשנת 2014 משמשת בתפקיד משנה למנכ"ל הארגון העולמי להיסטוריה של הרפואה ומרכזת המערכת של כתב העת המדעי של הארגון "ווזאליוס" (Vesalius). בשנת 2005 בעקבות שיתוף פעולה מחקרי בנושא שירותי בריאות ציבוריים עם עמיתים בקנטאקי ארצות הברית, הוענק לה אות הכבוד מטעם מושל מדינת קנטקי על "התרומה לקהילה, למדינת הלאום ולהישגים מיוחדים מכל הסוגים". בשנת 2012 - מאמרה "ממשלת ישראל ושירותי הבריאות של הבדואים בנגב בתקופת הממשל צבאי, 1948-1966" נבחר כאחד מעשרים המאמרים החשובים של העשור על ידי כתב העת Medical History של אוניברסיטת קיימברידג'.[דרוש מקור][1]
פרופסור שורץ נחשבת לחלוצה והמייסדת של תחום המחקר בנושא התפתחות מערכת הבריאות בישראל. התזה המרכזית של מחקריה מתייחסת לחשיבות ההכרה בחקר השורשים החברתיים, התרבותיים, ההיסטוריים והארגוניים של מערכת הבריאות כמפתח להבנת התנהלותה כיום. מחקרה על צמיחת מודל הרופא בשכר בישראל ועבודתה על המהלכים לחקיקת חוק ביטוח בריאות חובה הובילו לתובנה חדשה ובעלת חשיבות רבה להבנת התנהלותה של מערכת הבריאות, ואף צוינו וצוטטו בהרחבה בוועדת אמוראי העוסק בהסדרת עבודת הרופאים במערכת הבריאות הציבורית בישראל[2].
בעקבות ההכרה בעבודתה המדעית ותרומתה לקידום ופיתוח המחקר הבין תחומי בחקר שרותי בריאות, נבחרה שורץ בשנת 2002 להנהלת המכון הלאומי לחקר שרותי בריאות ומדיניות בריאות.
שורץ כתבה ארבעה ספרים כמחברת יחידה ועוד תריסר עם חוקרים שותפים. כל הספרים עוסקים בהיבטים שונים של ההיסטוריה של ארגון מערכות הבריאות בישראל. ספרה "קופת חולים, הסתדרות, ממשלה" (הוצאת המכון למורשת בן-גוריון, 2000) זכה בפרס איינהורן (פרס איינהורן) לספרות רפואית עברית. בספריה מציגה שורץ תמונה פנורמית של ההוויה הפוליטית והארגונית בארץ-ישראל של שנות העשרים והשלושים דרך האספקלריה של התמודדות היישוב ומוסדותיו עם נושא ארגון שרותי הבריאות.
בנוסף למחקריה בתחום ההיסטוריה של שירותי הבריאות בישראל, חקרה שורץ את התמורות במערכת הבריאות במדינת ישראל לאחר הקמתה - מחקר המשך המתמקד בגורמים והצרכים לשינויים במערכת הבריאות אחרי הקמת המדינה. במחקרים אלו הוגדרו לראשונה הכוחות הפוליטיים והכלכליים שלהם הייתה השפעה על קבלת ההחלטות בנושאי בריאות בחברה הישראלית, כגון ממשלת ישראל, קופות החולים, ההסתדרות הכללית, ההסתדרות הרפואית והסתדרות האחיות, ונלמדה פעילותם לשמירת מעמדם כעיקרון בסיסי בכל אחת מהסוגיות המרכזיות שעמדו על סדר היום הציבורי בישראל, כגון קליטת רופאים עולים, חוק ביטוח בריאות ממלכתי, חוק האחיות, חוק הביטוח הלאומי ושרותי טיפת חלב.
בעשור האחרון מתרכזת שורץ בחקר ההתמודדות של מדינות שונות בעולם בכלל, ומדינת ישראל בפרט, עם נושא הטיפול הרפואי הקרינתי במחלת הגזזת, וההיבטים החברתיים המאוחרים של טיפול זה כפי שבאו לידי ביטוי בחקיקת החוק לפיצוי נפגעי גזזת, תשנ"ד-1994 בישראל ובבחינה אקדמית - היסטורית של השפעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי הלכה למעשה על מערכת הבריאות הישראלית.
שוורץ הצביעה על כשלים מתודולוגיים בהצעת המחקר של משרד הבריאות למידת מעורבותם של אנשי מערכת הבריאות בישראל בפרשת ילדי תימן. כתוצאה מהערותיה שונה הליך הבדיקה.[3]
Read The Workers' Health Fund in Eretz Israel for free now on Boydell & Brewer Open Access ,Shvarts S., The Workers' Health Fund in Eretz Israel, The University of Rochester NY and Boydell& Brewer Press ,UK https://boydellandbrewer.com/9781580462792/health-and-zionism/
https://boydellandbrewer.com/9781580462792/health-and-zionism/
Oxford University Press <emailresponses.ac@oup.com>e-book
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
