Loading AI tools
לשעבר ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, פרופסור לרפואה בבית הספר לרפואה ע"ש סאקלר מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סִיגָל סַדֵצְקִי יעקבסון (נולדה ב־23 באפריל 1960) היא פרופסור מן המניין לרפואה בפקולטה למדעי הרפואה והבריאות, אוניברסיטת תל אביב, רופאה מומחית בבריאות הציבור ואפידמיולוגיה. במהלך השנים עסקה ביישום מדיניות בריאות במספר תחומים וביניהם: ניהול מצבי חירום, קידום בריאות ומניעת תחלואה, קביעת מדיניות חיסונים, מעבדות בריאות הציבור, בריאות הסביבה, תזונה ומזון. כחוקרת התמקדה בעיקר במחקרים שבחנו את ההשלכות הבריאותיות של חשיפה לקרינה מייננת ובלתי-מייננת, באטיולוגיה של סרטן ובאפידמיולוגיה גנטית.
 | |
| לידה |
23 באפריל 1960 (בת 64) תל אביב-יפו, ישראל  |
|---|---|
| ענף מדעי |
אפידמיולוגיה, קרינה מייננת, קרינה בלתי מייננת |
| מקום לימודים | |
| מוסדות | |
| אתר רשמי | |
  | |
בין השנים 2018–2019 הייתה מושאלת למטה ארגון הבריאות העולמי באירופה (World Health Emergency), שם עסקה בקביעת אסטרטגיות לניהול מצבי חירום ביולוגיים, כימיים וגרעיניים (BCRN) ובהכנת מדינות אירופה למשברים בריאותיים.
מפברואר 2019 עד יולי 2020 כיהנה כראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, במסגרת תפקידה זה נמנתה בשנת 2020 עם מובילי ההתמודדות עם התפרצות נגיף הקורונה בישראל.
סיגל סדצקי נולדה בתל אביב ב־1960. שירתה בצה"ל כמאבחנת פסיכוטכנית, ובסיום קורס קצינות שובצה לתפקיד קצינת חיל נשים.
בשנת 1989 קיבלה תואר ד"ר ברפואה (M.D) מהטכניון, ובשנת 1994 קיבלה תואר מוסמך בבריאות הציבור (MPH) מהאוניברסיטה העברית.[1] במסגרת עיסוקה ברפואה, סדצקי היא מומחית בבריאות הציבור ואפידמיולוגיה.[1]
בשנת 2000 מונתה למנהלת היחידה לאפידמיולוגיה של סרטן ושל קרינה במכון גרטנר, במרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא, וכיהנה בתפקיד זה עד פברואר 2018.
בשנת 2001 מונתה לחוקרת אחראית לאומית במכון הלאומי לחקר השלכות הטיפול בגזזת ע"ש ברוך מודן (במינוי משרד הבריאות), ובמסגרתו היא בוחנת את ההשפעות ארוכות הטווח של הקרינה שניתנה כטיפול נגד גזזת על בריאות המטופלים.
סדצקי היא פרופסור מן המניין בחוג לאפידמיולוגיה ורפואה מונעת, בבית הספר לרפואה ע"ש סאקלר של אוניברסיטת תל אביב.
בין השנים 2013–2019 שימשה כראש מרכז ידע תנודע — מרכז ידע לאומי להשפעת קרינה בלתי מייננת על הבריאות. מרכז תנודע הוקם בעקבות החלטת ממשלה, במטרה לשמש מקור ידע מקצועי ומוביל בתחום הקרינה הבלתי-מייננת. המרכז מנגיש מידע זה לקהלי היעד, ממליץ בפני מקבלי ההחלטות על אמצעים לצמצום סיכונים בריאותיים אפשריים, ומיידע את הציבור מהו שימוש מושכל בטכנולוגיה המערבת חשיפה לקרינה בלתי-מייננת.
בפברואר 2018 נשלחה מטעם משרד הבריאות לשנת השאלה בארגון הבריאות העולמי (WHO), שם שימשה כמדענית בכירה בתחום ניהול מצבי חירום באזור אירופה בייחוד בתחום ה-BCRN חשיפה לחומרים ביולוגיים, כימיים ולקרינה. בתפקידה זה עסקה בתמיכה במדינות אירופה למוכנות לחירום ובהקמת יחידה שתתמקד בממשק בין גורמי הבריאות והביטחון בניהול מצבי משבר מקומיים, לאומיים ובין לאומיים.
בתחילת 2019 מונתה לראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות. במסגרת תפקידה הייתה אחראית על לשכות הבריאות המחוזיות והנפתיות המפוזרות ברחבי ישראל.
בפברואר 2019 מונתה לראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות.[2] במסגרת תפקידה זה נמנתה בשנת 2020 עם מובילי ההתמודדות עם התפרצות נגיף הקורונה בישראל.
בסוף דצמבר 2019 ותחילת ינואר 2020 סברה סדצקי כי פוטנציאל התפשטות התחלואה החריגה שדווחה בסין לשאר מדינות העולם גבוהה, והנהיגה מדיניות מחמירה להשתלטות על התחלואה שכללה בין היתר, אזהרות מסע מוקדמות לאזורי ההתפשטות, מניעת כניסת זרים לישראל ובידוד קפדני של ישראלים השבים ארצה מארצות עם תחלואה גבוהה. זאת לצד בניית ארגז כלים להתמודדות עם המגפה שכלל בין היתר הכנת המעבדה המרכזית לנגיפים (ובהמשך מעבדות נוספות) לאבחון וירוס ה-COVID19 ופרסום נהלים והנחיות להתמודדות עם הנגיף.
ב-18 במרץ 2020 אמרה סדצקי שהמחלה אינה נפוצה ואין צורך במספר בדיקות גבוה: "בתוך כמה ימים נגיע ל-5,000 בדיקות ביום, שזו כמות מעל ומעבר לצרכים". דובר על חשיבות של מניעת התקהלויות וחקירות אפידמיולוגיות[3]. בהמשך שינתה את עמדתה והוציאה הנחיות להסגר על עשרות אלפי ישראלים לשם מניעת התפשטות המחלה.
בדיון בבג"ץ ב-16 באפריל אמרה סדצקי כי לדעתה יש להרחיב משמעותית את השימוש באמצעי המעקב של השב"כ.[4] אמירה זו, ששיקפה את עמדת הממשלה, עוררה דיון ציבורי מפני החשש שמא הפעלת אמצעים לשעת חירום תהפוך לשגרה.[5]
במסגרת השיח על הגבלות והנחיות, התייחסה סדצקי לשילוב בין הדרג הפוליטי לעמדות המקצועיות, "אני מקבלת לחלוטין ובאופן מלא את תפקידו של הדרג הפוליטי, שמקבל בסופו של דבר את ההחלטה הסופית. זו המשמרת שלהם ועל כך הם אמונים. הם מחליטים על האיזון בין ההחלטות המקצועיות של משרד הבריאות, שבעיניי נשמעות בצורה יפה מאוד למרות הוויכוח, לבין ההחלטה הנכונה שמביאה בחשבון שיקולים נוספים, זה לגיטימי ומוצדק בעיניי".[6]/
ביוני 2020 הועלתה ביקורת על התנהלותה של פרופ' סדצקי בניהול משבר הקורונה. .[7]
ב-7 ביולי 2020 הודיעה פרופ' סדצקי על עזיבת תפקידה בעקבות מחלוקות מקצועיות.[8] סדצקי טענה כי הפתיחה המהירה של המשק לאחר סיום גל התחלואה הראשון, ואי שמירה על ההתוויות כפי שהומלצו על ידי משרד הבריאות, יביאו לעליית תחלואה ולעלייה במספר החולים הקשים והנפטרים. "מזה כמה שבועות מצפן הטיפול במגפה איבד כיוון... בתנאים החדשים שנוצרו ובהם דעתי המקצועית לא מתקבלת - אין ביכולתי עוד לסייע להתמודדות אפקטיבית לבלימת התפשטות הנגיף".[9] מנכ"ל משרד הבריאות חזי לוי ניסה לגרום לה לחזור בה מההתפטרות.[10]
פרופ' סדצקי ייצגה את משרד הבריאות בוועדות ודיונים לאומיים ובינלאומיים לקביעת מדיניות בריאות, והשתתפה בוועדות מומחים שונות, כגון מועצת הבריאות, המועצה הלאומית לדימות והמועצה הלאומית למניעה, אבחון וטיפול במחלות ממאירות.
להלן מספר דוגמאות לוועדות בהן לקחה סדצקי חלק פעיל בשנים האחרונות:
נשואה לאלי, מורה להנדסת מערכות ומחשבים בגימנסיה העברית "הרצליה". זוג לשתי בנות, מתגוררים יחדיו בתל אביב.
במסגרת תפקידה כמנהלת היחידה לאפידמיולוגיה של סרטן ושל קרינה במכון גרטנר, עסקה סדצקי במחקר אפידמיולוגי רחב היקף, בתחום הסרטן ובתחום הקרינה. תוצאות מחקרים אלו פורסמו בלמעלה מ-150 מאמרים, במגוון כתבי עת מדעיים.
עם ההתפתחות הטכנולוגית בתחום התקשורת בעשורים האחרונים, התעורר חשש באשר להשלכות הבריאותיות האפשריות של חשיפת הציבור לקרינה הבלתי-מייננת (כמו זו הנפלטת מטלפונים סלולריים, טאבלטים, Wi-Fi ועוד). מאז סוף שנות ה-90 של המאה ה-20 הייתה פרופ' סדצקי שותפה במספר מחקרים אפידמיולוגיים בינלאומיים שבחנו את ההשלכות הבריאותיות האפשריות של השימוש בטלפונים סלולרים ומכשירי תקשורת נוספים על בריאות האדם, בין הסוגיות שנבחנות:
בשנים בהן ניהלה סדצקי את היחידה לאפידמיולוגיה של סרטן ושל קרינה, שימשה גם כיועצת למנכ"ל משרד הבריאות ותמכה בהתוויית מדיניות בריאות בנושאי סרטן וקרינה ובנושאים אחרים בתחומי התמחותה.
אתר האינטרנט הרשמי של סיגל סדצקי
סיגל סדצקי, ברשת החברתית פייסבוק
סיגל סדצקי, דף שער בספרייה הלאומיתSeamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
