Loading AI tools
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הצבא הגרמני (Deutsches Heer) או הצבא הלאומי (Reichsheer) או הצבא האימפריאלי (Kaiserliches Heer or Kaiserreichsheer) היה צבאה של הקיסרות הגרמנית וכלל את צבא היבשה ואת שירות האוויר הגרמני. הצבא הוקם עם הקמת האימפריה ב-1871 ופורק לאחר ההפסד במלחמת העולם הראשונה ב-1919.
המונח Deutsches Heer הוא מונח שמשמש כיום לתיאור צבא היבשה של הבונדסוור.
 | |
| סמל הצבא הגרמני | |
| פרטים | |
|---|---|
| מדינה |
 הרייך הגרמני |
| אירועים ותאריכים | |
| תקופת הפעילות | 1871–1919 (כ־48 שנים) |
| מלחמות |
מלחמת העולם הראשונה  |
| נתוני היחידה | |
| כוח אדם |
500,000 (בשגרה) 13,000,000 (מלחמת העולם הראשונה) |
| פיקוד | |
| מפקדים | ראו בהמשך |
  | |
המדינות שהתאחדו לכדי האימפריה, החזיקו לפני כן בצבאות משלהן. צבא פרוסיה היה חזק מכולם באופן משמעותי והשפיע עליהם רבות, כמו גם על הצבא המאוחד החדש. הצבא המאוחד הוגדר בחוקת האימפריה הגרמנית ששינתה את הגדרתו מצבא פדרלי לצבא מאוחד של האימפריה. עם זאת בימי שלום, נותרו הצבאות בפיקוד נפרד של הפדרציות.
המפקד הכללי של כל חלקי הצבא חוץ מזה הבווארי, היה הקייזר (קיסר) שנעזר ב"לשכה הצבאית האימפריאלית הגרמנית" ופיקד בפועל דרך "משרד המלחמה" ודרך המטה הכללי. ראש המטה הכללי הפך ליועץ הצבאי הראשי של הקייזר וכך, לדמות הצבאית החזקה ביותר באימפריה. בוואריה שמרה על משרד מלחמה ומטכ"ל עצמאיים, אך הם היו מתואמים עם מקביליהם הגרמנים.
לאחר המלחמות הנפוליאוניות, עבר הצבא הפרוסי מהפכה יסודית. במקום להסתמך בעיקר על היכולות הצבאיות האישיות של האצולה הגרמנית ששלטו בקצונה הצבאית, יזמו הפרוסים שינויים כדי להבטיח מצוינות בנהגה, בארגון ובתכנון בכל רמות הפיקוד. אחת התוצאות החשובות היה מבנה המטכ"ל שחיפש כל הזמן כישרונות צבאיים בקרב בעלי הדרגות הנמוכות והשקיע בפיתוחם באקדמיות צבאיות ובצבירת ניסיון מעשי כאחראים על תכנון בדיוויזיות, בקורפוסים וביחידות גדולות יותר, עד למטכ"ל שהיה גוף התכנון הבכיר של הצבא. אנשי המטכ"ל הפרוסי הוכיחו את עצמם בקרבות איחוד גרמניה וקיבלו תפקידי מפתח בצבא הגרמני.
מבנה הצבא בעתות שלום התבסס על אזורי פיקוד, גייסות, אוגדות ורגימנטים. בזמן מלחמה, שלטו הפיקודים האזוריים על מפקדות הגייסות ועל היחידות הכפופות להם. במהלך מלחמת העולם הראשונה נוצרה היררכיה פיקודית גבוהה יותר שנקראה קבוצת ארמיות.
המערך הארגוני הבסיסי היה הגיס שהורכב משתי אוגדות או יותר בנוסף לכמה כוחות תמיכה והיה אחראי לשטח גאוגרפי מסוים. מפקדת הגיס הייתה אחראית גם על כוחות המילואים ועל המיליציה שבשטחה. ב-1914 היו 21 אזורי גיס בתחום השיפוט של פרוסיה ו-3 בתחומה של בוואריה, זאת בנוסף לגיס מיוחד שנקרא גיס המשמר (Guard Corps). בנוסף לאוגדות כללו הגייסות גדוד חיל רגלים קל, גדוד ארטילריה, גדוד הנדסה, גדוד טלגרף וגדוד רכבות וחלקם החזיקו כוחות גם במבצרים. לכל גיס הייתה כפופה יחידה אווירית. בזמן מלחמה הפך כל גיס לכוח נייד כשהוא מקבל תמיכה עורפית מהאזור הגאוגרפי שלו כדוגמת ציוד וכוח אדם. בנוסף לגייסות הסדירים, הוקמו גייסות מילואים ב-1914 שתגברו את הצבא עם התקדמות מלחמת העולם הראשונה.
המערך הטקטי הבסיסי היה האוגדה. אוגדה סטנדרטית כללה שתי בריגדות רגלים, בריגדת פרשים ובריגדת ארטילריה. כל הבריגדות היו מורכבות משני רגימנטים כל אחת. אוגדה אחת בכל שטח פיקוד של גיס הייתה המיליציה המקומית. ב-1914 היו 42 אוגדות סדירות בפרוסיה ו-6 בבוואריה.
כל האוגדות האלו, התגייסו בזמן המלחמה, נערכו מחדש, קיבלו יחידות הנדסה ואספקה ממפקדות הגייסות והעבירו את רוב יחידות הפרשים שלהן ליחידות פרשים עצמאיות. אוגדות מילואים תגברו את הגייסות, אוגדות המיליציה נערכו השתנו ליחידות צבאיות. במשך המלחמה גדל מספר האוגדות והגיע ל-251 בסיומה.
הרגימנט הייתה יחידת הקרב הבסיסית כמו גם בסיס הגיוס. החיילים המגויסים סופחו לרגימנטים ובמסגרת זו התאמנו באחת משלוש מגמות: רגלים, פרשים וארטילריה. חיילים בעלי התמחויות אחרות כגון פלסים וחיילי איתות השתייכו ליחידות תמיכה נפרדות.
הרגימנטים המשיכו ותחזקו את המסורת הצבאית שנמשכה פעמים רבות לעבר המאה ה-17 וה-18. לאחר מלחמת העולם הראשונה, המשיכו את המורשת גדודי הרייכסווהר ויורשו הוורמאכט, אך שם נקטעה המסורת לאחר פירוק הצבא הגרמני ב-1945.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
