Loading AI tools
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פירמידת שליטה היא מבנה החזקות של חברות ציבוריות, שנוצר במטרה להשיג שליטה בחברה בצורה עקיפה ותוך כדי מינוף. לרוב, מדובר בשליטה שלא ניתן היה להשיג בצורה ישירה.
טעות נפוצה היא, שפירמידת שליטה מורכבת מחברות בנות שלהן חברות נכדות (רבות יותר) כך שבתרשים המבנה ייראה כפירמידה. פירמידה יכולה להיות מורכבת משרשור יחיד. הכוונה במינוח פירמידה, נגזר מהיחס הפירמדיאלי – יחס ההשקעה לעומת יחס השליטה. במילים פשוטות כמות כסף (או לחלופין מניות) קטנה שולטת על כמות כסף (או מניות) גדולה.
על מנת לפשט ולהבהיר את הדברים (ולהימנע ממושגים פיננסיים מורכבים בשלב זה) תובא דוגמה להלן:
איש העסקים מוטי שואף להשתלט על חברת "טלפוניה לישראל" שערכה מוערך בכ-800 ש"ח.
אם היה בידיו הון עצמי של 400 ש"ח היה יכול לבצע זאת בצורה ישירה, תוך הגשת הצעת רכש או רכישת מניות ישירה של מה שמכונה "גרעין שליטה" של למעלה מ-50% ממניות החברה (ניתן להשיג גם שליטה ישירה באמצעות גרעיני שליטה נמוכים יותר, אך הדבר פחות נפוץ בשוק הישראלי. שוב, לצורכי הדוגמה ומטעמי פשטות נניח שיש צורך בגרעין שליטה של 50% לפחות).
למוטי כאמור, הון עצמי של 51 ש"ח בלבד, אשר מאפשרים לו רכישה ישירה של 6.25% בלבד מסך מניותיה של "טלפוניה לישראל". אלו לא יאפשרו לו להשיג גרעין שליטה מספק בחברת "טלפוניה לישראל".
לכן, מוטי מחליט להשיג שליטה באמצעות מבנה פירמידאלי.
נתבונן במבנה עד כה. גרעין השליטה של "אלינור החזקות" (מעל 50% מסך המניות) נמצא בידי חברת "מוטי החזקות". גרעין השליטה של "מוטי החזקות" נמצא בבעלותו הישירה של מוטי. כעת הוא שולט ב-401 ש"ח באמצעות 51 ש"ח (מינוף של פי 8) ולמרות שסך המניות האמיתי שלו ב"אלינור החזקות" הוא 25%.
בישראל חוקק בשנת 2013 חוק הריכוזיות שמטיל מגבלות[1][2] על הקמת פירמידות שליטה. החוק חייב חברות לצמצם את מספר השכבות בפירמידה ל-3 שכבות עד לדצמבר 2017, ול-2 שכבות עד לדצמבר 2019.[3]
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.