Loading AI tools
רשת חברתית מקוונת בינלאומית מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פייסבוק (באנגלית: Facebook) היא פלטפורמת רשת המופעלת על ידי חברת מטא האמריקאית. הפלטפורמה היא הרשת החברתית המקוונת הגדולה בעולם, והיא זמינה ביותר משבעים שפות במדינות רבות ברחבי הגלובוס. ביוני 2017, דיווחה החברה על כשני מיליארדי חברים הרשומים באתר, כש-800 מיליון מהם פעילים בתדירות יומיומית[1]. בחודש פברואר 2022 דיווחה החברה לראשונה בתולדותיה על קיטון במספר המשתמשים היומיים ביחס לרבעון הקודם. מספר המשתמשים ירד לשיעור של 2.91 מיליארד. על פי חברת דירוג האתרים אלכסה, פייסבוק הוא האתר השביעי הנצפה ביותר באינטרנט ברחבי העולם[2] והשלישי הנצפה ביותר בישראל[3].
סוג | רשת חברתית |
---|---|
תקופת הפעילות | 4 בפברואר 2004 – הווה (20 שנה) |
מייסדים | פייסבוק |
בעלות | מטא |
שפות תכנות | C++, D, Hack (אנ') |
www | |
האתר הוקם על ידי מארק צוקרברג, אדוארדו סברין, דסטין מוסקוביץ', כריס יוז ואנדרו מקקולום (אנ'), בהיותם סטודנטים באוניברסיטת הרווארד, ב-4 בפברואר 2004. 28.2% ממניות החברה בבעלות צוקרברג. בתחילה התאפשר רק לסטודנטים מהרווארד להצטרף לרשת, אך ב-11 בספטמבר 2006 היא נפתחה לשימוש כלל הציבור.
שם האתר נובע משמו של הספר המקובל במכללות ובאוניברסיטאות ברחבי ארצות הברית, המכיל את תמונות הסטודנטים, והמחולק להם בשנתם הראשונה באקדמיה על מנת שהסטודנטים החדשים יוכלו להכיר טוב יותר איש את רעהו. ספר זה מכונה "Face Book" (באנגלית "ספר פנים")[4].
תחילה, מארק צוקרברג הקים אתר בשם "Facemash" כאשר היה סטודנט באוניברסיטת הרווארד. האתר הביא מאות מבקרים וכ-22,000 צפיות בארבע השעות הראשונות.[5] האתר נשלח למספר שרתים של קבוצות קמפוס, אך נסגר כמה ימים לאחר מכן על ידי הנהלת הרווארד. צוקרברג עמד בפני גירוש ואף הואשם בהפרת אבטחה, הפרת זכויות יוצרים והפרת פרטיות הפרט. בסופו של דבר האישומים בוטלו.[6]
לאחר מכן, צוקרברג, דסטין מוסקוביץ', כריס יוז, אנדרו מקקולום ואדוארדו סברין ייסדו את אתר "TheFacebook" ב-4 בפברואר 2004, כאשר היו סטודנטים באוניברסיטת הרווארד. היוזמה החלה כאתר אינטרנט המבקש מסטודנטים לדרג את מידת האטרקטיביות של סטודנטיות על-פי תמונותיהן. לאחר מכן התפתח למאגר המציג סטודנטים לצד פרטים אודותם ומאפשר להתחבר אליהם (ולמעשה גרסה מוקדמת של מה שכונה לאחר מכן "רשת חברתית"). שמו של האתר שונה מ-"TheFacebook" ל-"Facebook" ב-2005, לאחר ששם המתחם www.facebook.com נקנה תמורת $200,000.
תחילה היה האתר מוגבל לסטודנטים של אוניברסיטת הרווארד בלבד, ובתוך כחודש בלבד מאז עלה האתר לרשת, יותר מחצי מהסטודנטים יצרו בו חשבון משתמש. מאוחר יותר התפשט האתר גם לאוניברסיטת סטנפורד, לקולומביה ולייל; ובתוך חודשיים (אפריל 2004) ל"ליגת הקיסוס" במלואה.
עם ההצלחה המהירה של פייסבוק נתגלעו חילוקי דעות בין סברין וצוקרברג לגבי הכיוון אליו צריכה החברה לשאוף. סברין איבד עניין ומעורבותו בחברה דעכה. כתוצאה מנסיבות אלה, הגיש סברין תביעה נגד פייסבוק. בסופו של עניין, יושבה תביעה זו מחוץ לכותלי בית המשפט, מבלי להיכנס לערכאות משפטיות. פרטי יישוב התביעה אינם ידועים, אך סברין הוכרז באופן רשמי כמייסד משותף של פייסבוק באתר החברה. סברין חתם על חוזה אי גילוי בו נאסר עליו לגלות פרטים על ההסכם.
ב-2 בספטמבר 2005, הפיץ צוקרברג את פייסבוק גם בבתי ספר. בסוף שנה זו התפשט השימוש בפייסבוק עד לאוניברסיטאות הקטנות ביותר ולבתי הספר היסודיים. בין המדינות המשתתפות היו: ארצות הברית, קנדה, אירלנד, 21 אוניברסיטאות בבריטניה, אוניברסיטת פוארטו ריקו שבמקסיקו וכל האוניברסיטאות המצויות באיי הבתולה. ב-11 בדצמבר 2005, הצטרפו גם אוניברסיטאות מאוסטרליה ומניו זילנד לפייסבוק והעלו את מספר האוניברסיטאות הפעילות בפייסבוק ל-2,000 ואת מספר בתי הספר הפעילים בפייסבוק ליותר מ-25,000.
רשת פייסבוק נפתחה לכלל הציבור ב-11 בספטמבר 2006, עם דרישה מינימלית של כתובת דואר אלקטרוני וגיל מינימלי של 13 שנים. בנובמבר 2008 ממשק הפייסבוק תורגם באופן חלקי לעברית ובמרץ 2009, עלתה גרסה מלאה בעברית[7].בפברואר 2009 החברה חתמה על הסכם פשרה עם חבריו לאוניברסיטה של צוקרברג, האחים קמרון וטיילר וינקלווס ודיוויה נארנדרה, בעלי חברת ConnectU, שטענו כי גנב מהם את הרעיון של רשת חברתית והפר זכויות יוצרים. פייסבוק שילמה להם 65 מיליון דולר בתמורה להסרת התביעה כלפיה[8]. במאי 2009 נחתם הסכם פשרה נוסף בין פייסבוק לחברת "Think Computer Corporation" שמייסדה, חבר של צוקרברג מהרווארד בשם אהרון גרינשפן, טען שכבר ב-2003 המציא את השם פייסבוק וטען לבעלות עליו[9]. סיפור הקמת החברה והמאבקים המשפטיים שנלוו לה מתוארים בסרט הקולנוע "הרשת החברתית" (The Social Network). במאי 2012, הונפקה חברת פייסבוק בנאסד"ק שבניו-יורק, שם קיבלה את הסימול FB. ההנפקה בוצעה לפי שווי שוק של 104.2 מיליארד דולר. ב-2013, השיקה פייסבוק את Facebook Graph Search שהרחיב את יכולות החיפוש באתר.
בשנת 2009 הודיעה פייסבוק על השקה של פייסבוק לייט (Lite), גרסה "רזה" של פייסבוק שמיועדת למשתמשים במדינות עם חיבור אינטרנט חלש ומכשירים פחות מתקדמים. הגרסה הזו פותחה במרכז הפיתוח של פייסבוק בישראל[10].
רשת פייסבוק מתאפיינת בקישור הווירטואלי בין אנשים. במקור, מטרת הרשת הייתה לקשר וירטואלית בין סטודנטים, אך כאשר הרשת נפתחה לציבור הרחב, הפכה לרשת תקשורת בין בני משפחה, עובדים ועוד.
השימוש ברשת פייסבוק הוא חינם, כשרווחי החברה נצברים ממכירת פרסומות המותאמות לפרופיל המשתמש.
המשתמשים יוצרים פרופילים אישיים, אשר בדרך-כלל כוללים תמונות אישיות ורשימת תחומי עניין אישיים. ניתן ליצור קשר עם המשתמש גם באופן פרטי, כך שרק המוען והנמען יכולים לראות את השיחה, וגם באופן פומבי, כך שההודעות גלויות לעיני כול. ניתן גם ליצור קבוצות חברים, המגבילות את הצפייה בפרופיל אך ורק למשתמשים מאותה הרשת ולמשתמשים המוגדרים כ"חברים". משנת 2009, נפתחה האפשרות להגדיר שפות שונות לשימוש בפרופיל האישי, ולא רק אנגלית כבעבר.
בניגוד לרשתות חברתיות אחרות (כגון: טוויטר, אינסטגרם וטיקטוק) בהן ישנם "עוקבים" ו"נעקבים", בפייסבוק ניתן להיחשף לתכנים של אחרים בעיקר באופן הדדי באמצעות בקשה "חברות". מספר ה"חברים" המקסימלי הוא 5000. לצד זאת, החל משלב מסוים הוסיפה פייסבוק את האפשרות לעקוב אחר תכנים פומביים של מישהו באופן חד צדדי באמצעות "מעקב" גם מבלי להיות חברים, בדומה לרשתות חברתיות אחרות.
סטטוס ("Status") בפייסבוק, או במינוח אחר, "פוסט", הוא כלי לביטוי תחושות, מחשבות, רעיונות וכדומה. הסטטוס יכול להכיל טקסט כתוב, תמונות או סרטונים. אורך הסטטוס המועלה לפייסבוק ישתנה בהתאם לרצונו של המשתמש וכן בהתאם למסר אותו הוא מעוניין להעביר. כאשר המשתמש מעדכן את הסטטוס הוא יופיע על גבי הקיר האישי ("Wall") שלו וכן יופיע בעדכונים השוטפים ("News Feed") של חבריו. ניתן לבצע עדכונים לסטטוס האישי דרך דפדפן, טלפון נייד או באמצעות הודעת טקסט. משתמשי פייסבוק נחשפים לסטטוסים השונים של חבריהם ויכולים להשיב ולהביע את דעתם בדרכים שונות. האפשרויות העומדות בפניהם הן: "תגובה" ("Comment"), רגשון (לדוגמה: כפתור לייק) ו"שיתוף" ("Share"). האופציה 'תגובה' היא מענה מילולי לסטטוס המקורי, כך שהמשיב יכול להביע דעתו, למתוח ביקורת, להרחיב את הדיון וכדומה. האופציה רגשון היא דרך מהירה ונוחה להביע את דעתך/ תחושותיך עם הנכתב בסטטוס. האופציה 'שיתוף' מאפשרת למתבונן בסטטוס המדובר לשלוח ולהפיץ את הסטטוס לאנשים נוספים ברשת פייסבוק. אופציה נוספת בשם "Poke" משמשת כדי להשיג את תשומת הלב של משתמש (כמעין "נדנוד", בדומה לאפשרות שהייתה קיימת במסנג'ר).
בנוסף לפרופילי משתמש האתר מאפשר לפתוח "דפים" (אלו בעבר נקראו דפי מעריצים). הדפים מרוכזים סביב נושאים מסוימים, כגון תחומי עניין, מוצרים וגופים (אשר אינם יכולים לפתוח פרופיל, המיועד לייצוג בני אדם בלבד) או ידוענים. גולשים יכולים ללחוץ על כפתור "אהבתי" (Like) על הדף ובכך להרשם לתוכנו. בניגוד לפרופילים, ההרשמה היא חד-צדדית - מנהלי הדף לא יכולים לראות את מרבית נתוני הגולשים שנרשמו - ולא דורשת אישור.
כל משתמש רשום יכול להקים דף לכל נושא, גם במקרה בו כבר קיים דף לשם כך. חלק מהדפים נוצרים אוטומטית ואינם מנוהלים על ידי איש, ומטרתם רק לקבץ סביב מכנים משותפים, כגון תחומי עניין או מקום מגורים.
מנהלי הדף יכולים לתפעלו כשם שהיו מתפעלים פרופיל אישי - הם יכולים לכתוב עדכונים, להעלות תמונות וכן הלאה. עם זאת, הדף לא מסגיר את זהות המנהלים. מאחר שהדפים אינם מוגבלים לייצוג בני אדם בלבד אין זה נדיר למצוא חברות המשתמשות בדפים כאמצעי לקביעת נוכחות ברשת החברתית. בניגוד לפרופילים אישיים, הדפים מאפשרים הצגת סטטיסטיקות למנהליהם - כמה צפו בעדכון מסוים, כמה ביקרו בדף בטווח ימים מסוים ומאילו ארצות וכן הלאה.
אפשרות חלופית לדפי המעריצים היא "עמוד עסקי", שניתן גם הוא לסימון באמצעות כפתור "אהבתי" או בכפתור "עקוב" (Follow), שיגרום להצגת תכנים של הדף באזור העדכונים השוטפים ("News Feed"). ההבדל בין דף מעריצים ובין עמוד עסקי הוא שעמוד עסקי לרוב מציג בית עסק או עסק עצמאי של אדם מסוים, והוא יכול לנהל את העסק דרך העמוד ולהגיע לקהל קוראים רלוונטי באמצעות פרסומו בכלי הפרסום של גוגל. כל אחד יכול לפתוח בחינם עמוד עסקי, ואם רוצים לפרסם אותו בכלי הפרסום של הגוגל, הדבר נעשה בצורה של תשלום חודשי או שנתי.
קבוצות פייסבוק היא פלטפורמה המעניקה למנהליה כלים לבניית קהילה מעורבת ורלוונטית בקרב לקוחות קיימים ופוטנציאליים. קבוצות הן מרכזים, היוצרים מרחב המאפשר ללקוחותיו של עסק מסוים להפוך לתומכיו.
לקבוצת פייסבוק מספר יתרונות
ב-15 בינואר 2013, השיקה פייסבוק את מנוע החיפוש החברתי "Graph Search", מנוע חיפוש פנימי על צירי הזמן המנגיש למשתמש מידע אודות חבריו לרשת החברתית. מנוע זה מבוסס על נתוני הגולשים, התוכן אותו הם מייצרים ופעולותיהם[11]. המנוע החדש מאפשר חיפוש על בסיס תחומי עניין משותפים ("חברים שאוהבים סושי"), יצירת קשרים חדשים ברשת, איתור תוכן על פי תחומי עניין וכן הוא מותאם למשתמשים עסקיים. במסיבת עיתונאים אשר נערכה ב-15 בינואר 2013, הסביר מנכ"ל החברה, מארק צוקרברג: "משימתנו היא להפוך את העולם למחובר יותר. לכן, אנחנו נותנים לאנשים כלים - לשם מיפוי סיפורי חייהם"[12].
אמנם החיפוש מניב מידע רב, אך השוני בינו ובין מנוע החיפוש של גוגל מתבטא בכך, שהוא לא מתיימר למפות את הרשת בשלב זה, אלא להנגיש למשתמש ברשת החברתית נושאים ותחומי עניין הרלוונטיים לאישיותו ולצרכיו. בהמשך, מתכננת פייסבוק להחיל את מנוע החיפוש שלה גם לתוכן פוסטים, אשר פרסם משתמש מסוים ברשת החברתית, ודירוג תגובותיו על ידי גולשים אחרים.
"אירועים" בפייסבוק הם הדרך של החברים לספר לחברים אחרים על אירועים שעומדים להתקיים בקהילה שלהם ולארגן מפגשים חברתיים. האירועים יכולים להיות מוגדרים כציבוריים או פרטיים. במקרה שהאירועים הוגדרו כפרטיים לא ניתן יהיה למצוא אותם בחיפוש - הם יהיו זמינים רק כאשר המשתמש קיבל הזמנה לאירוע. אנשים שלא הוזמנו לא יכולים לראות את התמונות, את הקיר או את התיאור של האירוע הפרטי.
אתר פייסבוק מספק פלטפורמה למשחקים ואינו מייצר אותם בעצמו. המשחקים בפייסבוק זוכים לקהל משתמשים יומי של מיליוני גיימרים לערך ביממה. רוב משחקי פייסבוק פועלים במודל עסקי הנקרא Free to Play או Freemium, שמטרתו להוביל לרווח מתשלום עבור אופציות מתקדמות במשחק. השימוש ברוב המשחקים הוא חינם, כאשר קיימת אפשרות לרכישת אלמנטים שונים בכסף אמיתי[13].
השחקנים פונים למשחקים בפייסבוק כדי לממש תחביבים מגוונים: ניהול ושליטה על ערים/אנשים/עסקים, גידול וטיפול בחיות, וקטגוריות שונות רבות. רוב המשחקים אינדיבידואלים, אך בו בזמן מייצרים אינטראקציה עם משתמשי פייסבוק אחרים הפעילים במשחקים; אופן הפעולה והיחסים בין המשתמשים מתבטא בשליחת מתנות, בקשות, וקניה ומכירה לפי הצורך של המשתמש במשחק.
תעשיית משחקי הפייסבוק נסקה במהירות, והפכה לבעלת שם בתעשייה הטכנולוגית. בקרב גיימרים רבים התגלתה התמכרות למשחקים, ואלו עברו מתשלום ומכירה של פריטים בעולם הווירטואלי לקניה ומכירה תמורת כסף אמיתי, ולו רק כדי להרוויח חיים נוספים לדמות, להאריך את זמן המשחק בשלב מסוים ועוד[14].
נכון לשנת 2013, במהלך כנס מפתחי משחקים השנתי (GDC) שהתקיים בסן פרנסיסקו, דיווחה הרשת החברתית פייסבוק על 250 מיליון גיימרים פעילים, והצהירה כי בכוונתה לשקם את מעמד המשחקים באתר לאחר שנפגע בשל הפצות ספאם. הפורטל החדש ככל הנראה ישתלב בעמודי הפרופיל של המשתמשים; מטרת העל, לפי מנהל המוצרים, ג'ורג' לי, היא לשזור את המשחקים לתוך חוויית השימוש בפייסבוק, וכן לקדם פיתוח משחקי פייסבוק שיוכלו לפעול דרך טלפונים חכמים[15].
קהל חברי פייסבוק נרחב משתמש משחק במשחקים הרבים המוצעים לרשותו ברשת החברתית, אך מאידך משתמשים רבים אשר לא מתעניינים בתחום, רואים בשליחת ההזמנות הרבות למשחקים, בבקשות ובהתראות הבלתי פוסקות מחבריהם בפייסבוק, כמטרד[16].
פייסבוק פועל על מנת לעזור למשתמש להגן על חשבונו מפני פריצות וגנבות, אך על מנת שתהיה הגנה מיטבית אין תחליף לפעולות יזומות של המשתמש לשמירה על פרטיותו בכלל הרשת כמו שימוש באנטי וירוסים ואנטי רוגלות.
ככלל, מדי יום ביומו, מתים בעולם אנשים רבים. בפרט, לחלק מאנשים אלו, קיים חשבון (דף משתמש) בפייסבוק. לאור היקף המשתמשים הנרחב בפייסבוק: כשני מיליארדי משתמשים, נוצר מצב בו אנשים רבים, אשר בבעלותם דף משתמש בפייסבוק - נפטרים מדי יום ביומו. מדיניות פייסבוק כלפי משתמשים אשר נפטרו היא הקפאת חשבונם, תוך העברתו למצב "הנצחה", בו אין עוד אפשרות לעדכן או לערוך את החשבון. עם זאת, ניתן לכתוב על קיר המשתמש הודעות ("פוסטים"), המביעות געגוע למנוח, או הבעת צער באשר למותו. יש להבדיל בין הנצחת פרופיל לבין מחיקת פרופיל: דיווח לפייסבוק על מנת שפרופיל יונצח היא פעולה היכולה להתבצע על ידי כל אחד, כולל זרים מוחלטים: יש רק צורך בלינק למודעת אבל ופרטים כלליים נוספים, שאינם מצריכים הכרות אישית עם הנפטר. פנייה לפייסבוק על מנת שפרופיל יימחק אפשרית רק על ידי קרוב משפחה של הנפטר ומצריכה תעודת פטירה ופרטים רבים יותר[19].
ב-2015, אפשרה פייסבוק למנות איש או אשת קשר למורשת הדיגיטלית של הנפטר. באנגלית תפקיד זה קרוי Legacy Contact ובעברית "איש קשר לנושאי הנצחה". פעולה זו מתבצעת על ידי בעל הפרופיל בעודו בחייו ואינה קשורה לא להנצחת הפרופיל ולא למחיקת הפרופיל, שהן פעולות שמתבצעות לאחר מות בעל הפרופיל[20][21].
סקר שנערך ב-2 במרץ 2007 בקרב בני נוער בארצות הברית, על ידי חברת הסקרים "eMarketer", גילה כי נשים מגיל 17 - 25 נכנסות לפייסבוק מעט יותר (69%) מאשר גברים (65%). בנוסף, זכה האתר לשיא עולמי, כפופולרי ביותר להעלאת תמונות ברשת, עם שיא של כארבעה עשר מיליון תמונות ביום בממוצע. בספטמבר 2017, דורג פייסבוק כאתר הנצפה ביותר באינטרנט[24]. במאי 2008, האתר משך אליו כמות שיא של מבקרים - כ-123.9 מיליון. בזמן זה, הוא דורג על ידי האתרים האחרים במקומות הראשונים כבעל צפיפות ההודעות הגדולה ביותר ברשת (מהבולטים שבהם: אתר "Quantcast" דירג אותו במקום ה-16, ואתר "Compete" במקום ה-20). במאי 2011, דורג האתר כאתר השלישי הנצפה ביותר, עם 714 מיליון גולשים בחודש[25].
פייסבוק נחשב לאתר הפופולרי ביותר במדינות בהן השפה הרשמית היא אנגלית, בהן ארצות הברית, קנדה והממלכה המאוחדת. בארצות הברית, נמצא האתר בשימוש בלמעלה מ-62% ממשקי הבית להם גישה לאינטרנט[26].
ב-1 בפברואר 2012, הגישה פייסבוק בקשה לוועדה לניירות ערך בארצות הברית לבצע הנפקת מניות. בתשקיף פרסמה פייסבוק נתונים על מצב החברה, נכון לסוף 2011, ולפיהם כ-845 מיליון משתמשים פעילים בחודש, כ-483 מיליון משתמשים פעילים מדי יום, 100 מיליארד יחסי חברויות בין המשתמשים, 2.7 מיליארד תגובות ולייקים ביום, 250 מיליון תמונות המועלות מדי יום.
לפי מחקר של חברת "קום-סקור"(אנ') בשנת 2011, ישראל הייתה במקום הראשון בעולם מבחינת זמן שימוש ברשתות חברתיות. על פי המחקר, גולש ישראלי ממוצע מעביר 11.1 שעות בחודש באתרי רשתות חברתיות[27][28], ובראשן פייסבוק.
פייסבוק מפעילה מערכת לניהול פרסום, המאפשרת להציג פרסום מסוגים שונים באתר ובאפלקציית פייסבוק וכן ביישומים נוספים השייכים לקבוצת האם מטא כדוגמת אינסטגרם, ומציעה מספר כלים לפרסום באמצעות פילוח קהל יעד על פי גיל, מגדר, תחומי עניין, אמונה דתית והשתייכות מפלגתית, מצב משפחתי ומקום מגורים.
חלק מהכלים מיועדים לחברות בעלות תקציב גבוה ואילו כלים אחרים מיועדים אף ללקוח בעל תקציב נמוך.
עם עליית הפופולריות של האתר, החלו נבחרי ציבור להשתמש באתר לשם תקשורת עם הציבור:
ככל שהאתר הפך פופולרי יותר, כך הוא הפך באותה המידה מקור למעשים שליליים שונים, בהם פייסבוק מנסה להילחם. מעשים אלו כוללים:
נוכלים משתמשים בפייסבוק כדי להזדהות כאדם אחר. לאחר שהם מזדהים ככזה, הם יוצרים רשת חברתית במקום אותו האדם ומנצלים אותה לצרכים שונים כדוגמת בקשה לתרומות, קביעת פגישות פנים אל פנים המסתיימות בשוד, רצח, ופעולות טרור וכן איסוף מידע מקדים לעבירה, כמו תאריכי חופשות בחו"ל לצורך פריצה. לדברי פייסבוק, ברגע שתופעה כזו מדווחת על ידי הגולשים, היא מטופלת מידית[32].
תופעת חדשות כזב הפכה בהדרגה לנפוצה בפייסבוק, בדומה לרשתות חברתיות אחרות, כאשר הבחירות לנשיאות ארצות הברית של שנת 2016 הביאה את הנושא לסדר היום הציבורי וגרמה לפייסבוק לנסות ולפעול לשיפור הנושא, והחלה להפעיל תוכנית בדיקת עובדות בסוף שנת 2016, והידקה שיתופי פעולה עם רשת בדיקת העובדות הבינלאומית[33][34][35]. אחד הצינורות העיקריים להפצת חדשות כזב הם חשבונות מזויפים. בדיון שנערך בכנסת, הצהירה פייסבוק כי היא מחקה כמיליארד חשבונות כאלה, וטענה שמדובר ב-99% מהחשבונות המזויפים בפלטפורמה[36].
עם פרוץ מגפת הקורונה בתחילת שנת 2020 פייסבוק הגבירה את מאמציה לחסום קבוצות שהפיצו תיאוריות קשר או מידע מטעה בנושא[37]. אף על פי שפייסבוק החלה לסמן פוסטים כוזבים, ובכך להקטין את תפוצתם ולהזהיר את הקוראים, נכון ליוני 2020, פוסטים של פוליטיקאים מוחרגים מפעילות זו, בנימוק שזכות הציבור לדעת מהן דעותיו של כל מועמד. ביוני 2020 פייסבוק עמדה במרכז מחאה מצד עובדיה ומצד גורמים שונים, על רקע שינוי מדיניותה של טוויטר המתחרה בנושא זה, ודבקותה של פייסבוק במניעת בדיקת-עובדות על פוסטים של פוליטיקאים[38]. בהמשך, החל קמפיין הקורא לחרם נגד פייסבוק ואינסטגרם בשם "Stop Hate For Profit" (די לשנאה בעד רווח). לקמפיין, אותו יזמה הליגה נגד השמצה, הצטרפו יותר מ-100 גופים ובהם תאגיד יוניליוור, Verizon, פטגוניה, בן & ג'ריס, לנדינג ונורת' פייס (חלקן איימו להחרים גם רשתות כמו טוויטר). זאת כחלק מביקורת על האלגוריתם של החברה. בתגובה, המנכ"ל מארק צוקרברג הודיע על שורה של שינויים במדיניות הפרסום ברשת החברתית[39][40].
עקב ביקורת רבה שפייסבוק ספגה בשל מתן קול למכחישי אקלים[37], השיקה פייסבוק ב-15 בספטמבר 2020 מרכז מידע למדעי האקלים במטרה לקדם קולות סמכותיים בנושא שינויי אקלים ולספק גישה למידע "עובדתי ועדכני" על מדעי האקלים. המרכז הציג עובדות, נתונים של מוסדות רשמיים, כולל הפאנל הבין-ממשלתי לשינויי אקלים (IPCC), תוכנית הסביבה של האו"ם (UNEP), המרכז הבינלאומי לאוקיינוסים וסביבה (NOAA) והארגון המטאורולוגי העולמי (WMO), עם חדשות רלוונטיות והודעות[41].
וול סטריט ג'ורנל פרסם כי פייסבוק מחריגה משתמשים מסוימים מניטור התבטאויות[42]. העיתון פרסם גם כי החוקרים של הפייסבוק גילו כי מפרסמים רבים, ובתוכם מפלגות פוליטיות, ניצלו אלגוריתם חדש, שנוצר ב-2018 ועוצב על מנת לקדם פוסטים שכבר זכו לתהודה קודם לכן, על מנת לפרסם מידע שמעורר כעס ושנאה בקרב המשתמשים[43].
יישומים שונים בפייסבוק, המופעלים על ידי שולחי דואר זבל, מבקשים מהמשתמשים להכניס כתובת דואר אלקטרוני שלא כחוק. כתובות אלו מועברות לאחר מכן למפיצי דואר זבל העושים בהם שימוש לא חוקי לצורך שליחת ההודעות הללו. בנובמבר 2010, ניצחה מנהלת פייסבוק בתביעה שהגישה נגד אדם גוארבז ממונטריאול, שהפעיל יישום מסוג זה, וקיבלה 873 מיליוני דולרים כפיצוי[44][45].
פתיחת קבוצות פייסבוק הקוראות לבצע פשע שנאה נגד אוכלוסיות מסוימות:
משתמשי פייסבוק רבים אינם מודעים לאפשרויות השונות להגנת הפרטיות, או שאינם טורחים לשנות את ההגדרות ההתחלתיות. הגדרות ברירת המחדל של פייסבוק עלולות לחשוף פרטים אישיים, שהמשתמש התמים לא בהכרח התכוון אליהם ובכך לחשפם גם לזרים, או לפחות לקבוצה גדולה יותר של אנשים מהקבוצה אליה התכוון המשתמש. הפרטים האישיים וההעדפות האישיות יכולים אף להיות מועברים לחברות מסחריות ולמפרסמים שונים. עובדה זו יכולה להביא לכך שהמשתמש ימצא מודעות פרסום מותאמות אישית בפיד שלו[49]. מצב זה עלול לגרום לבועת פילטר שבה המשתמש נחשף אך ורק לפרסומות או לתכנים ספציפיים אך מבודד מהשאר.
במאי 2017, חשף הגרדיאן הבריטי מסמכים פנימיים של החברה, המסבירים את מדיניות הצנזורה של פייסבוק. בין השאר, קבעה החברה כי פוסטים המציגים אלימות, התעללות בבעלי חיים, ניסיונות גולשים לפגוע בעצמם ועוד הם תוכן לגיטימי.
במרץ 2018 נחשף, כי פרטים אישיים של חמישים מיליוני משתמשים נמכרו לחברת קיימברידג' אנליטיקה[50], חברה שפעלה בשירות קמפיין הבחירות של דונלד טראמפ. המידע הושג הודות ל-270 אלף משתמשים שהתירו לאפליקציית "Global Science Research" לגשת לפרטיהם, ולפרטים של חבריהם.
בדו"חות שפרסמה פייסבוק באמצע שנת 2012, ציינה החברה כי לפי בדיקות שערכה, מעל 83 מיליון חשבונות פייסבוק בכל העולם הם שקריים (כפולים או מזויפים) ומהווים כ-8.5% מכלל החשבונות הפעילים ברשת (955 מיליון)[51]. החברה מחלקת את חשבונות הקש לשתי קבוצות עיקריות: משתמשים בלתי מזוהים, כגון חיות מחמד או בתי עסק, אשר משתמשים בפרופיל הקש למטרות זדוניות, כגון שליחת דואר זבל למשתמשים אחרים. הערכת פייסבוק היא, כי סך כל חשבונות המשתמשים שאינם מזוהים, מהווים כ-2.4% מכלל החשבונות הפעילים (כ-22.9 מיליוני חשבונות כאלו), וכי המשתמשים ה"מזויפים" מהווים כ-1.5% מכלל המשתמשים הפעילים, כ-14.3 מיליון. עוד ציינה פייסבוק, כי מספר חשבונות הקש היה נמוך באופן משמעותי במדינות המערב, דוגמת ארצות הברית ואוסטרליה - ביחס למדינות מתפתחות, דוגמת אינדונזיה וטורקיה.
כדי לצמצם את תופעת החשבונות ה"מזויפים" מחייבת פייסבוק כל משתמש שנחשד שלא השתמש בזהותו האמיתית, לשלוח תעודת זהות ממשלתית או מסמכים מזהים אחרים על מנת להוכיח שהפרטים אותם רשם בחשבון אמיתיים[52][53]. אם בעל החשבון לא שלח את תעודת הזהות הממשלתית או מסמכים מזהים אחרים חשבונו יישאר מושבת לצמיתות. פעילי פרטיות רבים מבקרים מדיניות זו של חברת פייסבוק, ומגדירים אותה כ-"דרקונית", באומרם כי היא פוגעת קשות בפרטיות המשתמשים שנחשדו שלא השתמשו בפרטיהם האמיתיים וכי אין להם ברירה אלא לשלוח את תעודת הזהות הממשלתית או שחשבונם יישאר מושבת לצמיתות.
תחקירים שונים, בין היתר של כלי תקשורת דוגמת "מעריב" והרשת האמריקאית NBC, מאתרים לעיתים רשתות של פרופילים מזויפים בפייסבוק שמקדמות עסקים, פוליטיקאים ואינטרסים שונים ברשת[54].
בדצמבר 2021 פרסמה חברת "מטא" שהסירה מפייסבוק מאות חשבונות שמשמשים שבע חברות הפועלות לאיסוף מודיעין על משתמשי פייסבוק. ברשימת החברות הללו נכללו ארבע חברות ישראליות: קובוובס טכנולוג'יס, קוגנייט, בלאק קיוב ובלוהוק סי. איי. אסטרטגיה[55][56].
תפקידן של חברות האינטרנט בנוגע לחופש הדיבור בפרט ובהיבט המוסרי-חברתי בכלל, הוא טריטוריה חדשה ושנויה במחלוקת. חוקר התקשורת טרלטון גילספי מאוניברסיטת קורנל טען בשנת 2010 כי האתגרים המוצבים בפני חברות אלו דומים לאלו שניצבים בפני ענקיות העיתונות הישנה, וכי פעילותן של ענקיות האינטרנט בתחום מונעת את הדיון ציבורי בנושא חופש הביטוי תוך כדי שהן משדרות ליברליות ונייטרליות כלפי חוץ[57].
מדיניות חברת פייסבוק בנוגע לחסימת עמודים עולה בשיח הציבורי. בישראל נדון הנושא בציבור ובבית המשפט בעקבות חסימת הדף "סטטוסים מצייצים". בספטמבר 2016, נידונה חסימת עמוד הפייסבוק הפופולרי "הצינור", בשל הפרת זכויות יוצרים[58].בנובמבר 2016, התנהל קמפיין רשתי בשל חסימת עמודיהם של כוכבי רשת רבים בשל שימוש במילים הנחשבות פוגעניות על ידי פייסבוק. הטענה המרכזית הייתה כנגד שרירותיות החסימות, והעובדה שנערכו ללא התראה מוקדמת ולעיתים אף בעקבות סטטוסים ישנים, במקרים מסוימים בני מספר שנים.
הכותבים יותם זמרי, נועם פתחי, רז ציפריס ואבנר רסל נחסמו בשל השימוש במילה "קוקסינל" בסטטוסים שפרסמו[59]. על המילים האסורות שהובילו לחסימת משתמשים נמנו "קוקסינל", "כושי", תיאור שימוש בסמים, שימוש בהטיות המילה "אונס", גידופים ובדיחות עדתיות[60].
אחד האירועים המרכזיים אשר העלו את הביקורת כלפי מדיניות פייסבוק ברחבי העולם היה מכתב פתוח שפורסם ב-9 בספטמבר 2016 על שער העיתון המוביל בנורווגיה "אפטן פוסטן" (אנ') בנוגע לצנזור תמונתו זוכת פרס פוליצר של צלם העיתונות, ניק אוט (אנ'), "טרור המלחמה". תמונת הילדה הווייטנאמית העירומה חשפה לעולם את זוועות מלחמת וייטנאם. במכתב הפתוח נכתב כי מנכ"ל פייסבוק, מארק צוקרברג, משתמש לרעה בכוח שיש בידיו ובמקום להפוך את העולם לפתוח ומחובר יותר, הוא מעודד טיפשות[61].
בעקבות הביקורת הודיעה פייסבוק בשנת 2020 על הקמת מועצה מקצועית בלתי-תלויה שתשמש בתור הסמכות בנוגע לפניות משתמשים להסרת תוכן, אך בעיקר בנוגע לבקשות ביטול-חסימה בעקבות תוכן בעייתי[62][63]. המועצה החלה לדון במקרים שונים החל משנת 2021, כאשר פגישות אלו מתקיימות מדי כמה חודשים ועוסקות בדילמות סביב מספר מקרים ספציפיים של פוסטים שהוסרו על ידי פייסבוק[64].
ככל פרסום, גם פוסט בפייסבוק עשוי לשמש בסיס לתביעת לשון הרע או דיבה נגד כותב הפוסט. בפרשת שאול נגד ניידלי בית המשפט העליון נדרש לשאלה האם פעולות לייק ושיתוף לפוסט שהוא לשון הרע מהוות אף הן בסיס לתביעה, וקבע שפעולת שיתוף עלולה להיחשב ללשון הרע, ואילו פעולת לייק לא תיחשב ככזו[65].
המועצה המפקחת על פייסבוק היא ארגון אשר הוקם בשנת 2018 על ידי מארק צוקרברג בעקבות הצעתו של הפרופסור למשפטים מאוניברסיטת הרווארד נח פלדמן. ההקמה הסופית וההכרזה על הארגון ועל 20 החברים בו נעשתה במאי 2020. עבודת המועצה החלה רשמית ב־22 באוקטובר 2020[66].
מטרת המועצה המפקחת היא להציע פתרונות לדיונים מורכבים ומתמשכים בנוגע לאיזה סוגי תוכן ראוי ולא ראוי להתיר בפלטפורמות של פייסבוק לרבות אינסטגרם, היא אמורה לתעדף מקרים שעשויים להשפיע על משתמשים רבים, והם בעלי חשיבות קריטית לשיח הציבורי או מעלים שאלות לגבי מדיניות פייסבוק. החלטות המועצה המפקחת חייבות להיות מיושמות על ידי פייסבוק, כל עוד הן אינן מפרות את החוק. פייסבוק הדגישה כי חברי המועצה המפקחת אינם תלויים בחברה, והם ממומנים על ידי קרן עצמאית בהיקף של 130 מיליון דולר, ולא ניתן להוציאם מהמועצה על ידי פייסבוק על סמך החלטותיהם[67].
20 חברי המועצה מגיעים מ־17 מדינות שונות, כאשר חמישה מהם מארצות הברית (שניים מחברי המועצה הם אזרחי שתי מדינות)[68].
הקמת המועצה יצרה התנגדויות בחוגים מסוימים. כחלק מהביקורת על פייסבוק, בשנת 2020 הכריזה קבוצה של 25 עיתונאים, פוליטיקאים, לוחמי זכויות אזרח ואנשי אקדמיה כי היא מקימה את "המועצה האמיתית המפקחת על פייסבוק"[69].
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.