Loading AI tools
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פייטרו דֶלָה וַאלֶה (Pietro della Valle; 1586, רומא – 1652, רומא) היה נוסע, סופר ומלחין איטלקי. במסעותיו במזרח בשנים 1614– 1626 ביקר במצרים, בארץ ישראל, בסוריה, בפרס ובהודו.
לידה |
2 באפריל 1586 רומא, מדינת האפיפיור |
---|---|
פטירה |
21 באפריל 1652 (בגיל 66) רומא, מדינת האפיפיור |
מדינה | מדינת האפיפיור, ממלכת נאפולי |
מקום קבורה | סנטה מריה אין ארצ'לי |
ידוע בשל | מסעותיו באימפריה העות'מאנית, בפרס ובהודו |
עיסוק | נוסע, סופר, מוזיקאי |
בן או בת זוג | Sitti Maani Gioerida della Valle |
פייטרו דלה ואלה נולד ברומא למשפחת אצולה וזכה להשכלה מעולה. דלה ואלה התגורר בנאפולי בשנים 1609–1614, וב-1611 השתתף במערכה של ספרד בחופי תוניסיה נגד שודדי ים ברברים שפעלו בחסות האימפריה העות'מאנית.[2] בפתח ספר המסעות שלו, Viaggi, הודיע שיצא ב-1614 למזרח בשל נדרו לעלות לרגל לארץ הקודש ועל מכֿתביו חתם בכינוי II Pellegrino, הצליין. את המסע בארצות המזרח, שנמשך כ-12 שנים, עשה עם פמליית משרתים ובעידוד חברו, הרופא והאספן מריו סקיפּאנו (Schipano), שדחק בו לרכוש כתבי קודש, ספרי רפואה וחיבורים פילוסופיים. מכֿתביו של דלה ואלה לסקיפאנו היו הבסיס לספרי מסעותיו.
דלה ואלה הפליג מוונציה ב-8 ביוני 1614 בדרכו לקונסטנטינופול, שבה שהה יותר משנה ורכש ידיעות בטורקית, בערבית ובעברית. ב-25 בספטמבר 1615 הפליג לאלכסנדריה, ממנה נסע לקהיר ואחרי מסע לסיני פנה לארץ ישראל. לירושלים הגיע ב-6 במרץ 1616, השתתף בה באירועי הפסחא וכן ביקר במקומות הקדושים. שהותו בארץ הניבה תיאורים ייחודיים של השומרונים. בדמשק הצליח לרכוש שני ספרי תורה שומרונים, שהיו כתבי-היד השומרוניים הראשונים שהגיעו לאירופה.[3] מדמשק המשיך לחלב, ואחרי שהוצגה לפניו תמונתה של האשורית היפה סיתי מעאני, נסע לבגדאד לבקש את ידה ונשא אותה לאישה. בגדאד הייתה נתונה באותו הזמן בלב המאבק בין העות'מאנים לספווים, ודלה ואלה נאלץ לצאת את העיר בתחילת חודש ינואר והמשיך ממנה להמדאן ולאספהאן, ב-1618 הצטרף לעבאס שאה הראשון במערכה בצפון פרס.
את הדרך בחזרה לארצו ביקש לעשות דרך הודו. בסתיו 1621 יצא מאספהאן ובדרכו אל החוף ביקר בפרספוליס ובשיראז. דלה ואלה היה מהראשונים שאיתר את מקומהּ של בבל העתיקה וסיפק תיאורים של שרידיה. כמו כן הביא לאירופה, מנינווה ומאוּר, לבֵנים נושאי חרותות בכתב יתדות. מצב בריאותו והמצור הימי האנגלי על הפורטוגזים במצר הורמוז עיכבו את ההפלגה ורק בתחילת 1623 עלה על ספינה של חברת הודו המזרחית הבריטית שהפליגה מנמל בנדר עבאס לסוראט בחוף הודו. דלה ואלה שהה בהודו כשנתיים, ובדרכו דרומה הגיע עד קליקוט. את רוב הזמן עשה בגואה וממנה הפליג בסוף 1624 בדרכו חזרה. הוא נחת במסקט שלחוף מפרץ עומאן, ולבצרה הגיע בחודש מרץ 1625. במאי החל את המסע לחלב, ובאלכסנדרטה עלה על אונייה צרפתית שהביאה אותו לקפריסין, ומשם לנאפולי. ב-28 במרץ 1626 שב לעירו רומא שבה התקבל בכיבודים רבים, לא רק בחוגים ספרותיים, אלא גם בחצר האפיפיור אורבנוס השמיני.
רעייתו סיתי מעני מתה במהלך המסע, ואת גופתה החנוטה, שאותה גרר עימו בארון קבורה עשוי עופרת, טמן באחוזת הקבר המשפחתית ברומא.[4] הוא נשא לאישה את מרים, מאריוצ'ה, היתומה הגאורגית, בת טיפוחיה של סיתי מעאני, והיא ילדה לו ארבעה-עשר ילדים. דלה ואלה מת ברומא ב-21 באפריל 1652 ונטמן לצד בני משפחתו בכנסיית סנטה מריה אין ארצ'לי שעל גבעת הקפיטול ברומא.
את חוויות המסע ואת תצפיותיו גולל בסדרת מכֿתבים, כ-54 במספר, ששלח לידידו ופטרונו מריו סקיפּאנו, בין היתר בתקווה שייערכו על ידיו. מכתבים אלה, שחלקם פורסם עוד בחייו, היו הבסיס לספרי המסעות שלו. הכרך הראשון של מכתביו ראה אור ב-1650, וב-1658 וב-1663, אחרי מותו, נדפסו ביוזמת בניו ארבעה כרכים נוספים. הספרים תורגמו עד מהרה לצרפתית, להולנדית ולגרמנית. כתביו נחשבו בזמנו, ואף בדורות הבאים, למקור מידע מהמעלה הראשונה על העולם המוסלמי, על פרס ועל הודו. לאנגלית תורגמו ב-1664 רק חלק מכתביו,[5] וב-1892 הם נערכו ונדפסו מחדש על ידי אגודת האקלוט.[6]
המהדורה השלמה, בשפת המקור, של כתבי מסעותיו ל"טורקיה, פרס והודו" ראתה אור ב-1843.[7]
ב-1628, מיד עם שובו מהמזרח, פרסם ספר על עבאס שאה הראשון. הספר, שלא קיבל ברומא את האישור המתאים, נדפס בוונציה והוכנס לזמן מה ל"אינדקס".[8] פרקי כתביו הנוגעים לאיראן פורסמו בתרגום לפרסית בטהראן ב-1969.[9]
דלה ואלה נודע גם כמלחין. הוא חיבר אורטוריות קצרות רבות בנושאים מקראיים, שהידועה בהן היא "אסתר".[10] בין היתר הלחין מוזיקה לשירים של לואיש דה קמואש. דלה ואלה אף פיתח כלי נגינה וכתב מסות על מוזיקה. ב-1606 כתב את הלברית ליצירתו של מורו לנגינה, המוזיקאי פאולו קוואליאטי, "מרכבת נאמנות האהבה" (איט'). לומדים על יצירותיו, בהן כאלה שאבדו, ממכתביו למוזיקולוג ג'ובאני בטיסטה דוני.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.