פטקו קרבלוב
פוליטיקאי בולגרי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פוליטיקאי בולגרי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פֶּטְקוֹ סְטוֹיְצֶ'ב קָרָבֶלוֹב (בבולגרית: Петко Стойчев Каравелов; 24 במרץ 1843, קופריבשטיצה, האימפריה העות'מאנית – 24 בינואר 1903, סופיה, נסיכות בולגריה) היה פוליטיקאי בולגרי, אשר כיהן ארבע פעמים כראש ממשלת בולגריה ונחשב לאחד ממכונני בולגריה המודרנית.
 | |||||
| פטקו קרבלוב | |||||
| לידה |
24 במרץ 1843 קופריבשטיצה, האימפריה העות'מאנית | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
24 בינואר 1903 (בגיל 59) סופיה, נסיכות בולגריה | ||||
| מדינה | נסיכות בולגריה | ||||
| מקום קבורה |
כנסיית שבעת הקדושים  | ||||
| השכלה |
| ||||
| מפלגה |
המפלגה הליבראלית הבולגרית המפלגה הדמוקרטית הבולגרית | ||||
| בן או בת זוג |
אקטרינה קרבלובה | ||||
| |||||
| |||||
| |||||
| |||||
  | |||||
קרבלוב למד משפטים והיסטוריה באוניברסיטת מוסקבה וב-1869 הוסמך לעריכת דין. הוא לחם במלחמה העות'מאנית-רוסית (1877-1878) בצבא הדנובה של האימפריה הרוסית ולאחר כינון הנסיכות הבולגרית מתוקף סיכומי קונגרס ברלין, השתתף בניסוח החוקה הבולגרית שכונתה חוקת טרנובו ונחשבה ליברלית ומתקדמת לזמנה. במקביל מונה על ידי הרוסים לסגן מושל אזור סבישטוב. בהמשך נבחר לפרלמנט הבולגרי והיה יושב הראש שלו למשך מספר תקופות קצרות בשנותיו הראשונות.[1]
בראשית ימיה של הנסיכות הבולגרית התחולל מאבק פנימי על האוריינטציה הפוליטית שלה בין תומכי האימפריה הרוסית לבין מצדדי הקיסרות הגרמנית והאימפריה האוסטרו-הונגרית. קרבלוב נמנה עם תומכי הרוסים. בראשית 1880 מונה קרבלוב על ידי ראש הממשלה דראגן צאנקוב לתפקיד שר האוצר ולתפקיד התובע הכללי של בולגריה ובהמשך אותה שנה החליף את צאנקוב בתפקיד ראש הממשלה.
עד מהרה נקלע קרבלוב לעימותים עם אלכסנדר בטנברג, נסיך בולגריה בשל עמדותיו הליברליות שצידדו בהגבלת כוחה של המלוכה מחד ובשל תמיכתו במדיניות האימפריה הרוסית מאידך. ב-1881 אילץ הנסיך בטנברג את קרבלוב להתפטר והוא גלה מבולגריה מחשש לחייו. קרבלוב היגר למחוז העות'מאני האוטונומי רומליה המזרחית ובין 1883 ל-1884 כיהן בתפקיד ראש עיריית פלובדיב, שהייתה בירת המחוז. ב-1884 הותר לו לחזור לסופיה והוא כיהן במשך שנתיים כראש הממשלה וכשר האוצר בממשלת הקואליציה שהקימו הליברלים. לאחר מלחמת בולגריה–סרביה (1885) פרצה בנסיכות הפיכה צבאית והנסיך אלכסנדר בטנברג הודח. קרבלוב היה לעוצר ביחד עם סטפן סטאמבולוב. הפיכת נגד השיבה את הנסיך למעמדו, אך הגבלת סמכויותיו והיעדר גיבוי גרמני ואוסטרו-הונגרי הביאו להתפטרותו.
בולגריה נקלעה לאי יציבות פוליטית וב-1887 פרצו בסופיה מהומות פרו-רוסיות שלובו על ידי סוכני האימפריה הרוסית. קרבלוב, שהיה ידוע בעמדותיו הפרו-רוסיות, נעצר במהלך המהומות אך שוחרר לאחר זמן קצר. הוא התנגד למינויו של פרדיננד הראשון לתפקיד נסיך בולגריה. קרבלוב נעצר וב-1891 נשפט בעוון חתרנות וקשירת קשר לביצוע רצח, הורשע ונדון ל-5 שנות מאסר. ב-1894 זכה לחנינה ושוחרר מהכלא.
ב-1895 ייסד קרבלוב את המפלגה הדמוקרטית הבולגרית שהנהיג עד יום מותו. ב-1901 נבחר שוב לכהונת ראש הממשלה וכיהן בתפקידו כשנה. ב-1903 נפטר קרבלוב מהתקף לב והוא בן 60 שנים. אלכסנדר מלינוב ירש את קרבלוב בתפקיד מנהיג המפלגה הדמוקרטית.
קרבלוב נישא לאקטרינה וליקובה פנבה, ולזוג נולדו 3 ילדים, רדקה, ויולטה ולורה. בתו ויולטה נישאה ליוסיף הרבסט, בן הקהילה היהודית, שהיה פוליטיקאי, עיתונאי ופובליציסט ונרצח ב-1925 על ידי מנגנוני משטרו של אלכסנדר צאנקוב. יוסיף הרבסט היה אחיו של המנהיג הציוני הנודע קרל הרבסט. בתקופת מלחמת העולם השנייה נמנתה קרבלובה עם מובילי המאבק נגד גירוש יהודי בולגריה אל מחנות ההשמדה.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
