חוקת טרנובו

חוקת טרנובו (בבולגרית: Търновска конституция) הייתה החוקה הראשונה של בולגריה המודרנית. החוקה כוננה ב-16 באפריל 1879 בעת כינוס האספה הלאומית שנערכה בווליקו טרנובו. כינונה היה חלק מהקמת נסיכות בולגריה, היא עברה מספר תיקונים והייתה בתוקף עד פרסום חוקת דימיטרוב ב-4 בדצמבר 1947.

היסטוריה

רקע

לאחר תום המלחמה העות'מאנית-רוסית (1877–1878) הוקמה נסיכות בולגריה, מתוקף סיכומי קונגרס ברלין. במסגרת זו כוננה חוקת טרנובו אשר הנהיגה איזונים ובלמים למניעת השגת כוח אבסולוטי על ידי הנסיך ובהמשך המלך הבולגרי. בחוקה נקבעו עקרונות להפרדת הרשויות וכן נקבע עקרון שוויון הזכויות בין כל אזרחי הנסיכות ללא הבדל דת או גזע. המערכת הפוליטית הבולגרית הייתה רב מפלגתית והתחולל מאבק בין מצדדי הפרלמנטריזם ובין תומכי המלוכה. ידה של המלוכה הייתה על העליונה ובחוקת טרנובו בוצעו מספר שינויים אשר חיזקו את מעמדו של המלך על פני הפרלמנט. ב-1908 הכריז פרדיננד הראשון, מלך בולגריה על הפיכתה של בולגריה מנסיכות לממלכה תוך ביצוע ההתאמות הנדרשות בחוקה.

ב-9 בספטמבר 1944 התחוללה בבולגריה הפיכה שהובלה על ידי חזית המולדת של בולגריה. בהמשך, השתלטה בהדרגה המפלגה הקומוניסטית של בולגריה על מוסדות השלטון וב-8 בספטמבר 1946 בוטלה המלוכה לאחר משאל עם. לאחר ביטול המלוכה וכינון הרפובליקה העממית פעלו הקומוניסטים לשינוי החוקה, ובדצמבר 1947 פרסם ראש ממשלת בולגריה גאורגי דימיטרוב חוקה חדשה אשר התבססה על חוקת ברית המועצות מ-1936, וכונתה על שמו חוקת דימיטרוב. חוקת דימיטרוב נותרה בתוקף עד 1971.

יהודי בולגריה

חוקת טרנובו הייתה ליברלית ומתקדמת לתקופתה וכללה זכויות רבות למיעוטים. סעיף 40 קבע שיהודי בולגריה יהנו מחופש דת. סעיף 42 קבע כי הקהילות היהודיות ינוהלו על ידי שלטונות דת עצמאיים מטעמן, אך בפיקוחו של השר הממונה מטעם הממשלה הבולגרית. כך, זכו יהודי בולגריה לאוטונומיה בניהול חיי הקהילה. לאחר אישור החוקה פרסם שר החוץ והדתות דראגן צאנקוב את ה"תקנון הזמני לניהול הקהילות הדתיות של הנוצרים, המוסלמים והיהודים". במסגרת התקנון הזמני נקבע, כי קהל מתפללים בבית כנסת מסוים יוגדר יחידה דתית, בראשו יעמוד רב שימונה על ידי הנהלה שתיבחר על ידי קהל המתפללים ומקרבם. ההנהלה תורכב מ־3–5 שליחי ציבור ותפוקח על ידי משרד הדתות הבולגרי. עוד הותר לנבחרי הקהילה לגבות מס קהילה ונקבע כי הרב הראשי של סופיה יהיה הרב הראשי ליהודי הנסיכות ויקבל משכורת שנתית מהמדינה בסך 1,000 לבות.^[1] בכפוף לחוקה אושרה בהמשך הקמת הקונסיסטוריה היהודית של בולגריה.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא חוקת טרנובו בוויקישיתוף

• חוקת טרנובו, אתר ממשלת בולגריה (בבולגרית)

הערות שוליים

1. חיים קשלס, היהודים בבולגריה בעשרים השנים הראשונות לאחר שחרורה מעול העותומנים (1878-1898), בתוך: אנציקלופדיה של גלויות - יהדות בולגריה, ירושלים, 1967, עמודים 67-66.