פוטיפר (מערכת טילים)
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פוטיפר[1] הייתה מערכת שיגור טילים שפיתוחה הושלם בימיה האחרונים של מלחמת יום הכיפורים, במפעל "מבת" של התעשייה האווירית לישראל. יעודה של המערכת היה השמדת מכ"ם סוללות טק"א של האויב על ידי נעילה על הקרינה המשודרת מהמכ"ם. המערכת הייתה הכלאה בין זחל"מים רוסיים שנלקחו שלל, לבין גרסה קרקעית של טיל אוויר-קרקע מסוג "AGM-45 שרייק". טווח הטיל המקסימלי בתצורה זו היה 11 ק"מ. מערכת זו הוכנסה לשימוש במסגרת חיל האוויר הישראלי, ביחידה 155 מיד לאחר מלחמת יום הכיפורים והייתה המערכת הקרקעית הראשונה להשמדת מטרות מכ"ם בצה"ל. אחריה פותחו מערכות הכחלילית והקלשון שגם בהן נעשה שימוש בגרסאות של הטיל AGM-45 שרייק. כל אלה יצאו סופית משירות בשנת 1979, עת הוחלפו באופן מלא על ידי מערכות "קרס".
טילי ה"פוטיפר" מעולם לא שוגרו בירי מבצעי[2].
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
