Loading AI tools
מתחם בנגב המאכלס מספר בסיסי הדרכה של צה"ל מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קריית ההדרכה על שם האלוף אריאל שרון הידועה בכינוייה עיר הבה"דים, או בשם מחנה שרון (על שם אריאל שרון),[1] היא מתחם הנמצא דרומית לבאר שבע בסמוך לצומת הנגב, ומאכלס שמונה בסיסי הדרכה (בה"דים) ופעילות של אלפי חיילים.
 | |
| מידע על המבנה | |
|---|---|
| סוג | מתחם בסיסי הדרכה |
| מיקום | בסמוך לצומת הנגב, ישראל |
| תקופת הבנייה | 2002 – ספטמבר 2009 (כ־7 שנים) |
| נשלט על ידי | משרד הביטחון |
| מפקד נוכחי | אל"ם ערן כהן |
| קואורדינטות | 31°03′36″N 34°50′46″E |
|
(למפת צפון הנגב רגילה)   עיר הבה"דים  | |
  | |
מיזם הקמת עיר הבה"דים הוא חלק מתוכנית העתקת בסיסי צה"ל לנגב, שמטרותיה הן להעביר שטחים יקרים במרכז המדינה למינהל מקרקעי ישראל, להקים בסיס שבו טכנולוגיות ותשתיות מתקדמות, ליצור שינוי ארגוני ביחידות השונות, ולהביא לפיתוח הנגב באמצעות אלפי מקומות עבודה שתיצור התוכנית. התוכנית תכלול את פירוקם של מחנה מקלף (שלישות רמת גן), מחנה סירקין, מחנה דורי (תל השומר) ברמת גן, מחנה ידין (צריפין) ואת חלקיו הדרומיים של מחנה רבין (הקריה).
תג היחידה מכיל בתוכו את כל צבעי החילות הפועלים בקריית ההדרכה וכן חרב, ספר ועלה זית. בה"ד 13 הוא הבה"ד הראשון שעבר למתחם, במאי 2015.[2][3]
מפקד קריית ההדרכה הנוכחי הוא אל"ם ערן כהן.
בשנת 2002 החל אגף התכנון של צה"ל להכין תוכנית רב-שנתית, בשם פרויקט עיר הבה"דים, שמטרתה העברת שמונה בסיסי הדרכה (בה"דים) לאזור בסמוך לצומת הנגב שבנגב הצפוני. ב־1 בדצמבר 2003 הונחה אבן הפינה לפרויקט, שהועבר לאחריות החטיבה הלוגיסטית באגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה (אט"ל). באפריל 2007 אישרה ממשלת ישראל את הפרויקט.
בשנת 2003 פרסם משרד הבריאות דו"ח שבו צוין כי מיקום עיר הבה"דים בסמיכות למפעלי רמת חובב, יהפוך אותה לפגיעה לנזקי ריח, לזיהום אוויר ואף לקרינה רדיואקטיבית. המשרד המליץ למצוא לעיר מיקום חלופי. ב־2004 החליטה הממשלה לשקם את האתר עד 2010 על מנת שלא לפגוע בפרויקט. גם גופים ירוקים הביעו התנגדות לפרויקט עקב קרבתו לרמת חובב,[4] ודרשו קיום הליכי תכנון מלאים, לרבות תסקיר השפעה על הסביבה. משרד הביטחון נענה לדרישה והכין תסקיר השפעה על הסביבה ותוכנית מיתאר שנדונה ואושרה בוועדה המחוזית דרום.[5] התנגדות נוספת לפרויקט נרשמה מגופים שונים, שטוענים שאין להקים יישוב חדש, אלא למקם את הפרויקט בסמוך ליישוב קיים, כמו מצפה רמון או באר שבע, ובכך לתרום לפיתוחם.
בינואר 2006 החלה היועצת הכלכלית למערכת הביטחון דאז חמדה מרק בבדיקה כלכלית מקיפה לבחון את ההיתכנות הכלכלית של הקמת עיר הבה"דים בשיטת ה-BOT (בנה-הפעל-העבר), שיטת התקשרות שלא הייתה נהוגה עד לאותו מועד במשרד הביטחון לבניית תשתיות. הבדיקה הכלכלית הוכיחה כי יש יתרון כלכלי בהטמעת שיטת ההתקשרות החדשה. הבחינה הכלכלית וההמלצה הוצגו למנכ"ל משרד הביטחון תא"ל (מיל') פנחס בוכריס בספטמבר 2007. בוכריס קיבל את המלצתה של מרק והחליט כי ההתקשרות להקמת עיר הבה"דים תעשה בשיטת ה-BOT.
בנובמבר 2008 פרסם משרד הביטחון את המכרז המקדים לפרויקט. בשנת 2010 הודיע משרד הביטחון כי חמש קבוצות צלחו את שלב המיון המוקדם (PQ) והתחרו במסגרת המכרז המרכזי לזיכיון לתכנון, הקמה, מימון, תפעול ותחזוקה של עיר הבה"דים במשך כ-25 שנים בשיטת שותפות ציבורית-פרטית.[6] ועדת מכרזים ייעודית, משותפת למשרד הביטחון ולמשרד האוצר פיקחה על המכרז ובחנה את ההצעות באמצעות מספר ועדות משנה וצוותים מקצועיים. בראש ועדת המכרזים הייעודית עמד היועץ הכספי לרמטכ"ל, מהרן פרוזנפר. בפברואר 2012 בחרה ועדת המכרזים את חברת "מבט לנגב", קונסורציום שמורכב מהחברות מנרב, אלקטרה ורד בינת,[7] כאשר בחודש ספטמבר 2012 הצטרפה לבעלי המניות בזכיין קרן נוי.[8]
במסגרת ההליך המכרזי בוצעה לראשונה בישראל סגירה פיננסית כחלק מההליך המכרזי. במסגרת תהליך זה שתי ההצעות הסופיות הוגשו לוועדת המכרזים בצירוף ליווי בנקאי. חברת "מבט לנגב" הגישה את הצעתה מלווה בגיבוי בנק הפועלים, ששימש כמארגן החוב ונציגם של יתר הגורמים המממנים.[9]
הקמת הפרויקט החלה בשנת 2012 ונמשכה כשלוש שנים, עד אשר עיר הבה"דים החלה לפעול במאי 2015.[10] בסמוך להשלמת הפרויקט המתחם צפוי לעבור משטחה המוניציפלי של מועצה אזורית רמת הנגב לזה של העיר ירוחם, וכך היא תרוויח כארבעה מיליון שקלים בשנה מארנונה. זה נוסח הפשרה בין שתי הרשויות, שניהלו מאבק ממושך בנושא.[11]
בנובמבר 2014 הושקה רשמית מפקדת קריית ההדרכה, אשר אחראית על תחומי המנהלה, האבטחה, הלוגיסטיקה וההדרכה. התכנים המקצועיים יהיו באחריות קציני החיל הראשיים של החילות אליהם משתייכים הבה"דים השונים.[12]
הבסיס משתרע על שטח של 2,500 דונם, שבהם 250 אלף מטר רבוע בנוי, ובו מבנים ומתקנים, ביניהם כיתות הדרכה משוכללות, מכלול הסעדה מתקדם לכ-10,000 סועדים, מגורי חיילים, מאמנים ממוחשבים (סימולטורים), מרכז ספורט, אולם אירועים וכנסים ושלושה בתי כנסת.[13] במיזם "עיר הבה"דים" מתקני ספורט, אזור מסחרי, מלונית למבקרים, בתי ספר ועוד. ההערכה היא שבשנה אחת יעברו במקום 90 אלף חיילים. כצעד משלים למיזם נשקלת סלילת מסילת רכבת בין עיר הבה"דים לירוחם, אך נכון לשנת 2013 יוזמה זו אינה מקודמת בשל חוסר כדאיות כלכלית.[14] למרות זאת, המחנה כבר הפך רשמית ל-"תחנה המרכזית" של צה"ל בנגב. עד להקמת המחנה, רוב החיילים שמשרתים בנגב היו מגיעים למחנה נתן בבאר שבע ומשם היו יוצאות הסעות לכל הנגב. עתה - הפיזור נעשה ממחנה שרון.
עיר הבה"דים ממוקמת בסמוך לצומת הנגב, כאחד עשר קילומטרים מהעיירה ירוחם, בתחום השיפוט של מועצה אזורית רמת נגב.
בין המועצה המקומית ירוחם למועצה האזורית רמת נגב התקיים עימות קשה בנוגע לתחום השיפוט שאליו שייכת עיר הבה"דים. המאבק החל עם תכנון העיר, ונמשך לאורך שנים. שיאו של המאבק היה בדיון בבג"ץ.
המועצה האזורית רמת נגב היא הגדולה בארץ מבחינת שטחה. עקב ריבוי בסיסים צבאיים בנגב, שרבים מהם ממוקמים בשטחה ומשלמים ארנונה, רמת נגב היא מועצה אזורית מבוססת מבחינה כלכלית. מצד שני, המועצה המקומית ירוחם הייתה ענייה יותר במשאביה, באופן משמעותי.[15]
מבחינה כספית, העברת שטח עיר הבה"דים לתחום השיפוט של ירוחם, הייתה אמורה לאפשר לה הכנסה של 3.9 מיליון ש"ח מדי שנה, מהארנונה של עיר הבה"דים, בעלת השטח הגדול. ויתור מצד המועצה האזורית רמת נגב על השטח, משמעו אובדן הכנסה שנתית בסכום זה.[15]
שר הפנים תמך בעמדת ירוחם (וכן בעמדות של הרשויות המקומיות הנוספות שביקשו לקבל את הארנונה של הבסיסים הצבאיים הסמוכים אליהם, היישובים מצפה רמון, דימונה, ערד), והורה על העברת המתחם לתחום השיפוט של ירוחם.[15]
מועצה אזורית רמת נגב עתרה לבג"ץ כנגד החלטת שר הפנים וערעורה נדחה.[16] בשנת 2014 נחתם הסכם יוצא דופן בין ראש המועצה האזורית רמת נגב, שמוליק ריפמן, לבין ראש המועצה המקומית ירוחם, מיכאל ביטון. רמת נגב ויתרה מרצונה על תחום השיפוט של עיר הבה"דים והסכימה להעבירו באופן מלא לירוחם. ההסכם קיבל תוקף חוקי על ידי ועדת הגבולות של משרד הפנים.
רמת נגב הגיעה להסכמות ופשרה גם עם הרשויות הנוספות שהוזכרו באותו בג"ץ. הוסכם להקים שטח נרחב מצומת הנגב ועד למכתש הגדול, שבו הרשויות השונות יפעלו יחד לפיתוח מיזמים חדשים, בהם תחנת רכבת, וכל רשות תקבל 50% מהרווחים. כמו כן הוסכם לקדם את שיתוף הפעולה בנושאי תרבות וחינוך.[17]
התוכנית כוללת, בין היתר, העברת בסיסי היחידות הבאות:
| שם | תקופת כהונה |
|---|---|
| אל"ם דני מושיוב | 2014 – 2016 |
| אל"ם אבי מוטולה | 2016 – 2019 |
| אל"ם חיים רבן | 2019 – 2021 |
| אל"ם חי כפיר | 2021 - 2023 |
| אל"ם ערן כהן | 2023 - הווה |
אתר האינטרנט הרשמי של קריית ההדרכה על שם האלוף אריאל שרון
נמרוד בוסו, עיר הבה"דים | הצצה ראשונה: לא תאמינו איך נראה בסיס של צה"ל, באתר TheMarker, 1 במאי 2015Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
