סרגיי פרוקודין-גורסקי
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סרגיי מיכאילוביץ' פְּרוֹקוּדִין-גוֹרְסקי (ברוסית: Сергей Михайлович Прокудин-Горский; 31 באוגוסט 1863 – 27 בספטמבר 1944) היה צלם רוסי, מחלוצי הצילום בצבע.
 | |
| סרגיי פרוקודין-גורסקי, דיוקן עצמי על גדת נהר ק'וֹרוֹליסטצק'אלי, צולם ב-1915 | |
| לידה |
31 באוגוסט 1863 מורום (אנ'), רוסיה |
|---|---|
| פטירה |
27 בספטמבר 1944 (בגיל 81) פריז, צרפת |
| שם לידה | Сергей Михайлович Прокудин-Горский |
| מקום קבורה | בית הקברות הרוסי סן-ז'נביאב-דה-בואה |
| עיסוק | צלם |
| מקום לימודים | מכון הממלכתי לטכנולוגיה של סנקט פטרבורג |
|
www | |
| תרומות עיקריות | |
| מחלוצי הצילום בצבע. | |
פרוקודין-גורסקי, יליד מוֹרוּם (Муром) שברוסיה, היה כימאי בהשכלתו, והתמחה אצל מדענים נודעים בסנקט פטרבורג, בברלין ובפריז ופיתח טכניקות לצילום בצבע.
בתחום מחקרו המקורי רשם פרוקודין-גורסקי פטנטים לייצור שקופיות סרט צילום צבעוני ולהקרנת סרטי קולנוע צבעוניים. בסביבות 1905 הוא חזה וגיבש תוכנית להשתמש בפריצות הדרך הטכנולוגיות שנעשו בטכנולוגיית הצילום לשם תיעוד שיטתי של האימפריה הרוסית. מטרתו הסופית במיזם שאפתני זה הייתה להשכיל את התלמידים הרוסים, באמצעות "ההשתקפויות האופטיות הצבעוניות" שלו, אודות ההיסטוריה, התרבות והמודרניזציה הנרחבות והמגוונות של האימפריה.
בתהליך הצילום הוא השתמש במצלמה שצילמה שלוש תמונות מונוכרומטיות ברצף מהיר, כל אחת מהן דרך מסנן אופטי בצבע שונה. תשלילי לוחות הזכוכית פותחו כשלישיית תצלומי שחור-לבן על שקופית זכוכית. על ידי הקרנת שלוש התמונות המונוכרומטיות באמצעות אור רגיל, במקרנה מיוחדת בעלת שלושה מסננים תואמים בצבעם למסנני המצלמה, ניתן היה לבנות מחדש את הסצנה הצבעונית המקורית על מסך ההקרנה.
רוב התמונות ששרדו מהאוסף של פרוקודין-גורסקי מצויות כשלישיות תשלילי שחור-לבן. הוא ערך אמנם ניסויים מוצלחים בהכנת הדפסי צבע של הצילומים, אך התהליך היה מורכב ואיטי. הכנת עותק מודפס אחד דרשה כשניים-שלושה ימי עבודה.
כל תנועה מקרית בשדה הראייה של המצלמה נראתה בהדפסה כ"דמויות רפאים" מוכפלות כיוון שהדמות האדומה, הירוקה והכחולה של העצם המקורי צולמו בהפרשי זמן זעירים. רק לאחר שהומצא עיבוד התמונה הדיגיטלי ניתן היה לאחד את שלוש הדמויות שצילם באופן משביע רצון[1].
פרוקודין-גורסקי תיעד את האימפריה הרוסית בסביבות השנים 1909-1915, מלווה בקרון רכבת שהיה חדר חושך מצויד, אשר סופק לו על ידי הצאר ניקולאי השני ובשתי אשרות שאיפשרו את כניסתו לאזורים מוגבלים וזיכוהו בשיתוף הפעולה של הבירוקרטיה האימפריאלית. בהמשך הרצה רבות על עבודתו, בליווי הדגמות - הקרנת התמונות שצילם.
תמונותיו מציגות דימוי חי של עולם שאבד - האימפריה הרוסית ערב מלחמת העולם הראשונה ולקראת המהפכה הרוסית. נושאי הצילום שלו כללו מכנסיות ומנזרים ימי ביניימים של רוסיה הישנה ועד מסילות ברזל ומפעלים של הכוח התעשייתי העולה ואת חיי היום יום והעבודה של האוכלוסייה הרוסית המגוונת.
פרוקודין-גורסקי עזב את רוסיה ב-1918, נסע תחילה לנורווגיה ולאנגליה והשתקע לבסוף בפריז, בה חי עד פטירתו ב-1944. באותה עת, הצאר ומשפחתו כבר הוצאו להורג במהלך מהפכת 1917 והממשל הקומוניסטי שלט על אזורי האימפריה הרוסית לשעבר. דימוייו המיוחדים של רוסיה ערב המהפכה, כפי שתועדו על לוחות זכוכית, נקנו בשנת 1948 על ידי ספריית הקונגרס מידי יורשיו.
ב-2001 הפיקה ספריית הקונגרס תערוכה: "האימפריה שהייתה רוסיה". למען התערוכה נסרקו לוחות הזכוכית, ומהדימויים המונוכרומטיים האדום, ירוק וכחול הסרוקים יצרו באופן דיגיטלי תמונות צבע, באמצעות תהליך המכונה "דיגיכרומטוגרפיה".
ב-2004 חתמה ספריית הקונגרס חוזה להפקת יצירה אוטומטית צבעונית מכל אחד מ-1,902 התשלילים מהקבצים הדיגיטליים בעלי הרזולוציה הגבוהה שנוצרו מתשלילי לוחות הזכוכית[2][3].
אתר האינטרנט הרשמי של סרגיי פרוקודין-גורסקי (ברוסית)Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
