Loading AI tools
אחד מספרי התנ"ך מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ספר נְחֶמְיָה הוא אחד מספרי התנ"ך, אך על פי החלוקה המסורתית הוא נחשב כחלק מספר עזרא ולא כספר בפני עצמו. הספר עוסק ברובו בשיקומו של היישוב היהודי בארץ ישראל על ידי השבים לארץ בתקופת ראשית בית המקדש השני, בסביבות המאה ה-6 לפנה"ס. רוב הספר מתואר מנקודת מבטו של נחמיה בן חכליה, ראש יהודי הארץ באותה תקופה, שמונה על ידי השלטון הפרסי; שאר הספר מכיל תעודות שונות על התקופה (רשימת העולים, האמנה, מפת ההתיישבות), סגנון זה קיים גם בספר עזרא.
| יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. חסר מידע לגבי עלילת הספר. | |
 | |
| נחמיה מביט בהרס חומות העיר ירושלים | |
| תקופת התרחשות | שיבת ציון |
|---|---|
| מספר פרקים | 13 |
| מספר פסוקים | 373 |
| סדרת ספרים | כתובים |
| הספר הקודם | ספר עזרא |
| הספר הבא | דברי הימים |
| דמויות מרכזיות | נחמיה |
ספר זה לא נקרא בציבור באף חג בלוח השנה היהודי, אך קטעים ממנו משולבים בתפילה.
| נושא | פרק |
|---|---|
| עלית נחמיה | א', א' - ב', ט' |
| בנין חומת ירושלים | ב', י' - ג', ל' |
| ארגון הגנת העיר | ד' |
| תקנות נחמיה לטובת העניים | ה' |
| תגובת הצרים ותככיהם | ו' |
| תקנות לבטחון ירושלים וישובה, ורשימת העולים בימי זרובבל | ז' |
| תקנות עזרא | ח' |
| הוידוי הגדול | ט' |
| כריתת האמנה | י' |
| רשימת המתיישבים הראשונים בירושלים ובמדינה | י"א |
| רשימת משמרות הכהונה והלויה | י"ב, א'–כ"ו |
| חנוכת החומה וקידושה | י"ב, כ"ז–מ"ג |
| תקנות נחמיה | י"ב, מ"ד - י"ג, ל"א |
נחמיה בן חכליה המשקה הפרטי של המלך ארתחשסתא שומע מחנני אחד מאחיו על כך ששיבת ציון עדיין לא תיקנה את חומות ירושלים ההרוסות ושהן במצב נוראי. הידיעה מזעזת את נחמיה והוא מתחיל להתענות ולהתוודות בדומה לדניאל בפרק ט', אחרי התפילה והזעקה נחמיה מגיש יין למלך והמלך שואלו למה נפלו פניו. נחמיה עונה בתיאור כמה פוגעת בו הידיעה שירושלים חרבה, והמלך נותן לו להיות הפחה מטעמו על יהודה וללכת לעזור לשיבת ציון. נחמיה מבקש גם חומרים ומשאבים כדי לעזור ליהודים, והמלך נותן לו.
נחמיה מגיע לארץ ומשתקע בירושלים למשך שלושה ימים. אחרי שלושה ימים נחמיה קם בלילה עם בהמתו ומטייל בחורבות ירושלים. בבוקר זועק נחמיה ליהודים שצריך לבנות מחדש את ירושלים ומסביר להם שיש להם יכולת ומשאבים. אז באים סנבלט, טוביה וגשם ומתלוננים לנחמיה, והוא עונה להם שאל להם להתערב בבניית ירושלים.
בדברי חז"ל לא נחשב ספר נחמיה כספר בפני עצמו, אלא הוא המשך של ספר עזרא ושני הספרים נחשבים כספר אחד במנין 24 ספרי התנ"ך, שהחלוקה ביניהם היא מלאכותית, (בדומה לחלוקה המלאכותית של ספר שמואל ל 2 חלקים אליו מתייחסים חז"ל כספר אחד לכל דבר[1]). פעמים רבות מציינים מפרשים מתקופת הראשונים את ספר עזרא כמקור לפסוקים שמקורם למעשה בספר נחמיה, עובדה המעלה תמיהה אם לא מביאים בחשבון את העובדה ששני הספרים נחשבים כספר אחד. החלוקה לשני ספרים היא מאוחרת יותר ומתחילה בתרגום הוולגטה. גם מלשון הכתוב עצמו מוכח שמחבר ספר נחמיה איננו מחבר ספר עזרא, כאשר רואים שספר נחמיה[2] חוזר לעסוק בקורות עזרא שכבר כתב את קורותיו בעצמו בספרו. הוכחה נוספת היא שיש נושאים רבים שחוזרים ונכתבים בספר נחמיה אף על פי שכבר נכתבו בספר עזרא, כגון[3] רשימת העולים מבבל.[4]
הגמרא[1] מבארת שהסיבה שספר נחמיה לא התייחד כספר בפני עצמו היא משום שהחזיק טובה לעצמו ואמר "זכרה לי אלוהי לטובה" כמה פעמים במהלך הספר[5] כהשתבחות על מעשיו הטובים. סיבה נוספת היא משום שכאשר תיאר את פועלו כפחה הגון, הזכיר בכך את הפחות הראשונות עד אותו הזמן וכך הוציא את דיבתם רעה.
גם הגמרא[6] מציינת פסוק המובא בספר נחמיה כמובא בספר עזרא, וכן בקרב יהודי ימי הביניים נחשב ספר נחמיה כחלק מספר עזרא, ורש"י מציין על מספר פסוקים שנמצאים בנחמיה כחלק מספר עזרא.[7]
הספר נכתב בתחילת ימי בית שני, וסוף הספר מתאר מאורע שהתרחש בשנת שלושים ושתים למלך ארתחששתא (היו ארבעה מלכים בעלי שם זה, שני הראשונים מלכו יותר מ-32 שנה). בתארוך המסורתי מקובל לזהות את המלך כארתחששתא הראשון, ולתארך את זמן גמר כתיבת הספר, לפי רוב הדעות המסורתיות, לשנת ג'תל"ח (348 לפנה"ס).[8] מזווית המחקר, הספר מציב אתגרים רבים לתארוך בעקבות נקודות ציון היסטוריות ושימוש בביטויים המתאימים לתקופות שונות. השערות שונות מתארכות חלקים שונים של הכתיבה על פני טווח רחב של זמן - מהמאה ה-6 לפני הספירה, ועד למאה ה-2 לפני הספירה. חלקים שונים בטקסט לא יכלו, מזווית התפתחות השפה, להיכתב לפני שנת 515 לפני הספירה, וחוקרים רבים מתארכים את עיקר המאורעות למחצית השנייה של המאה ה-4 לפני הספירה, ולכל הפחות למאה ה-5 לפני הספירה.[9] נקודת המוצא במחקר, הנתמכת בממצאים רבים, היא שהספר הזה, כשאר ספרי התנ"ך, נוצר בהדרגה, כאשר סופרים שונים בתקופות שונות הוסיפו וערכו חלקים שונים בספר, זאת לאורך מאות שנים, עד להגעתו לגרסה שאנו מכירים היום.[10]
ספר נחמיה נכתב ככלל על ידי נחמיה עצמו, ורוב הספר מסופר בגוף ראשון. עם זאת, יש מקומות בהם נחמיה מוזכר בגוף שלישי,[11] מה שמעלה את האפשרות שנחמיה לא כתב חלקים אלו, והם הוכנסו לספר מאוחר יותר, ייתכן שעל ידי אנשי כנסת הגדולה. לאפשרות זו של עריכה מאוחרת לספר, ניתן למצוא חיזוק בעובדה שהוזכרו בספר שמות אנשים כמי שחיו בימי דריווש השני.[12] על פי גישה זו, יש לתארך את עריכת הספר לכל המוקדם, לתחילת המאה ה-4 לפנה"ס.
למרות הסדר המקובל במקרא ובמסורת היהודית, שעזרא קדם לנחמיה.
ספר נחמיה כולל שלושה תאורים מפורטים של האתרים בחומות ירושלים של ימיו (כולל שערים, מגדלים, ואתרים נוספים): פרק ב[14] מתאר סיור לילי של נחמיה באזור הדרומי של החומות, פרק ג[15] כולל תיאור מפורט של כל חלקי החומה הנבנית, ופרק י"ב[16] כולל תיאור של שתי תהלוכות חגיגיות על החומות לציון סיום בניית החומה. מהלך החומות מוסכם בדרך כלל על החוקרים, אך רק שרידים של מספר שערים התגלו, ויש עדיין חילוקי דעות לגבי מיקום השערים ששמם נמסר בספר. למעשה, תיאורי מהלך החומות בספר נחמיה הם מהמקורות העיקריים להשערת המיקום היחסי של השערים והמגדלים, וזאת מכיוון שהתיאורים עוקבים באופן רצוף אחר אתרי החומה (בסיבוב כנגד השעון בפרק ג ומדרום לצפון בפרק י"ב).
| עיינו גם בפורטל: | |||
|---|---|---|---|
| פורטל תנ"ך | ||
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
