Loading AI tools
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סמיואל פרצ'ס (Samuel Purchas[2]; 1577 – 1626[3]) היה איש כנסייה אנגליקני מלומד שליקט, ערך והביא לדפוס סיפורי מסעות, רבים מהם של נוסעים ומגלי ארצות אנגלים בתקופה האליזבתנית ובתקופת המלך ג'יימס הראשון.
לידה |
1577 אנגליה |
---|---|
פטירה |
1626 (יוליאני) (בגיל 49 בערך) לונדון, ממלכת אנגליה |
מדינה | אנגליה |
מקום לימודים | קולג' סנט ג'ון, אוניברסיטת קיימברידג' |
שפות היצירה | אנגלית |
נושאי כתיבה | סיפורי נוסעים |
יצירות בולטות | Hakluytus Posthumus, or Purchas his Pilgrimes, London, 1625 |
סמיואל פרצ'ס נולד בעיירה קטנה במחוז אסקס שבמזרח אנגליה. למד במכללת סנט ג'ון (אנ') שבקיימברידג' ואחרי שהשיג את התואר בלימודי דת הוסמך לכמורה ומילא תפקידים כנסייתיים במחוזו. ב-1604 מונה לכומר קהילת איסטווד (אנ') הסמוכה לשפך התמזה, לא הרחק ממרכזי ספנות שבהם חיו יורדי ים ומשפחותיהם.[4] פרצ'ס, שכעדות עצמו מעולם לא הרחיק "יותר ממאתים מילין" מעיירת הולדתו, שמע ואף תיעד תיאורים מפי מלחים על אודות מקומות שאליהם הגיעו, וסיפורי מסעות יהיו לעיקר עניינו. בסביבות 1614 עקר ללונדון לשמש בניהול כנסיית מרטין הקדוש (אנ') הסמוכה לגבעת לודגייט. במקביל שירת כמזכירו של הארכיבישוף מקנטרברי. בתפקידים אלה נשא עד מותו. ב-1614–1615 השיג תארים אקדמיים מתקדמים בתאולוגיה, אחד מהם מאוניברסיטת אוקספורד. המעבר למרכזי ההשכלה אִפשר לו להרחיב את חקירותיו ולפרסם את הסיפורים שליקט וערך. פרצ'ס מת בראשית הסתיו של 1626. הוא נקבר ב-20 בספטמבר 1626 בכנסיית מרטין הקדוש בלונדון בה כיהן. הכנסייה ניזוקה בשריפה הגדולה של 1666 ואין זכר לקברו.
כבר ב-1613 פרסם את ספרו הראשון – "הצליינות" (Purchas his Pilgrimage).[5] הספר נועד לסקור את הדתות השונות "בכל הדורות והמקומות הידועים, מאז הבריאה ועד ההווה". פרצ'ס שיבץ בו סיפורי נוסעים במתכונת מתומצתת, שיראו אור מאוחר יותר במלואם. הספר זכה להצלחה ונדפס בארבע מהדורות בין השנים 1614 עד 1626, שנת מותו של פרצ'ס.[6] ב-1619 פרסם פרצ'ס את ספרו השני – "הצליינים" (Purchas his Pilgrimes).[7] גם בספר זה הובאו הגיגים תאולוגיים.
עשרים שנות עמל באיסוף סיפורים בעל פה ובכתב על נוסעים ומסעות הגיעו לשיאם בספרו השלישי של פרצ'ס – Hakluytus Posthumus, or Purchas his Pilgrimes,[1] שראה אור ב-1625 בארבעה כרכים. כונסו בו סיפורי נוסעים ומגלי ארצות בהמשך לחיבורו של הגאוגרף האנגלי בן דורו של פרצ'ס, ריצ'רד האקלוט, Principal Navigations.[8] הספר, שכרכיו מכילים אלפי עמודים, התבסס בחלקו הגדול על כתבי היד שהותיר האקלוט במותו ב-1616 ונפלו בידיו של פרצ'ס ב-1620. המהדורה הרביעית מ-1626 של ספרו הראשון ("הצליינות") נחשבת לכרך החמישי בסדרה זו.[6] התוכן בכללו ערוך לפי סדר גאוגרפי, אבל פרקים לא מעטים שורבבו שלא לפי הסדר הזה. ייתכן שגרמו לכך משך ההפקה (שהחלה ב-1622) ואיטיות תהליכי ההדפסה. ארבעת הכרכים חצו את העולם מהמזרח הקדום ועד למושבות האנגליות בעולם החדש. הכרך הראשון מביא את מעשיהם של קדמונים, ובראשם שלמה המלך, ומעלה סיפורים על הקפת חופי אפריקה, הודו, סין ויפן. הכרך השני מוקדש לאפריקה, ארץ ישראל, פרס וערב. הכרך השלישי מספר על תולדות המסעות לאיתור המעבר הצפון-מזרחי והמעבר הצפון-מערבי מהאוקיינוס האטלנטי לאוקיינוס השקט, וכן מביא תיאורי מסעות לטרטריה, לרוסיה ולסין ומגיע לגילוי האמריקות וההתיישבות בהן. נושא זה ממלא את הכרך הרביעי המסתיים במושבות האנגליות בברמודה, בווירג'יניה, בניו אינגלנד ובניופאונדלנד.[9] הדפסה חוזרת לכרכי הספר השלישי והאחרון של פרצ'ס נעשתה לראשונה רק בתחילה המאה ה-20 (בשנים 1905–1907), ביוזמת אגודת האקלוט ועל ידי הוצאת ספרים (James MacLehose and Sons) שפעלה בשיתוף עם אוניברסיטת גלאזגו. מהדורה זו מקיפה 20 כרכים.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.