Loading AI tools
סרט משנת 2009 מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סינגל מן (באנגלית: A Single Man) הוא סרט קולנוע אמריקאי מסוג דרמה המבוסס על רומן בעל אותו שם מאת כריסטופר אישרווד. את הסרט ביים מעצב האופנה האמריקאי טום פורד (מהמשפיעים ביותר על בית האופנה "גוצ'י") שזהו סרטו הראשון, והוא מימן את הפקת הסרט בעצמו.[3]
מבוסס על | סינגל מן |
---|---|
בימוי | טום פורד |
הופק בידי |
טום פורד אנדרו מיאנו רוברט סלרנו כריס וייץ |
תסריט |
טום פורד כריסטופר אישרווד (רומן) |
עריכה | ז'אן סובל |
שחקנים ראשיים |
קולין פירת' ג'וליאן מור מת'יו גוד ג'יניפר גודווין ניקולס הולט |
מוזיקה |
אבל קוז'ניובסקי שיגרו אומבאיאשי |
צילום | אדוארד גראו |
מדינה | ארצות הברית |
חברת הפקה |
Artina Films Depth of Field Fade to Black |
חברה מפיצה | The Weinstein Company |
שיטת הפצה | וידאו על פי דרישה |
הקרנת בכורה | 11 בדצמבר 2009 |
משך הקרנה | 99 דק' |
שפת הסרט | אנגלית |
סוגה | סרט דרמה, סרט להט"בי, סרט המבוסס על יצירה ספרותית |
תקציב | 7 מיליון דולר[1] |
הכנסות | 24.9 מיליון דולר[2] |
הכנסות באתר מוג'ו | singleman |
פרסים | פרס GLAAD |
www | |
דף הסרט ב־IMDb | |
הסרט הוא בכיכובו של קולין פירת' המגלם את הפרוטגוניסט ג'ורג' פלקונר, פרופסור אנגלי והומוסקסואל שחי בדרום קליפורניה בשנת 1962. הסרט מציג יום בחייו של פלקונר, ומתמקד בתרבות של שנות ה-60 בארצות הברית; הסט של הסרט עוצב על ידי אותם מעצבים אשר עיצבו את הסדרה מד מן, המתרחשת באותה התקופה.[4]
הסרט הוקרן בהקרנת בכורה ב-11 בדצמבר 2009 בפסטיבל הסרטים של ונציה ה-66. לאחר הקרנתו בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בטורונטו 2009, הוא נבחר על ידי הסטודיו "The Weinstein Company" להפצה בארצות הברית וגרמניה. תפוצה מוגבלת ראשונית של הסרט החלה בארצות הברית בדצמבר 2009 כדי להכשיר אותו לטקס פרסי אוסקר ה-82, ותפוצה רחבה יותר שלו החלה בתחילת שנת 2010.[5]
העלילה מתרחשת בלוס אנג'לס, ב-30 בנובמבר 1963 - חודש לאחר משבר הטילים בקובה - ומציגה את סיפורו של ג'ורג' פלקונר (קולין פירת'), פרופסור אנגלי בגיל העמידה, המלמד ספרות באוניברסיטה ונאבק למצוא משמעות לחייו לאחר מותו של בן זוגו מזה 16 שנים, ג'ים (מת'יו גוד), שנהרג בתאונת דרכים שמונה חודשים קודם. משפחתו של ג'ים לא קיבלה מעולם את מערכת היחסים בינו ובין ג'ורג', והם אף התנגדו שיגיע להלוויה.
במהלך אותו יום בודד בו מתרחשת העלילה ואשר מוצג מנקודת מבטו של ג'ורג', הוא מתמודד עם אירועי העבר המוצגים בסרט בפלשבקים. הוא איננו רואה לעצמו כל עתיד לאחר מותו של ג'ים והוא מתכנן לבצע התאבדות בסוף אותו היום אליה הוא מתכונן בקפדנות האופיינית לו; הוא קונה כדורים עבור האקדח שלו, מרוקן את כספת הביטחון שלו בבנק, מכין מכתבים לכמה מקרוביו, מסדר את פוליסת ביטוח החיים שלו ומכין לערב את החליפה בה הוא מבקש למות.
ג'ורג' יוצא לעבודתו באוניברסיטה ומנהל סדר יום רגיל, אך ניכר שהוא מתייחס לדברים מתוך ידיעה שזו הפעם האחרונה שהוא עובר אותם. הוא קובע להיפגש עם חברתו הטובה צ'ארלי (ג'וליאן מור) לארוחת ערב. הוא מעביר הרצאה בכיתתו, שלאחריה אחד הסטודנטים, קני פוטר (ניקולס הולט), ניגש לנהל עמו שיחה פרטית המותירה אותו מוקסם מרוח הנעורים של התלמיד. בהמשך היום נתקל ג'ורג' בנער ליווי ספרדי יפה-תואר בשם קרלוס (ג'ון קורטחרנה), ולאחר שיחה קצרה בינם הוא משלם לו תוך שהוא מסרב להשתמש בשירותיו. לאחר ארוחת הערב שלו עם צ'ארלי הוא פוגש את קני בבר המקומי, ומגלה כי הוא טייל באזור מגוריו כדי להיפגש עמו. הם משתכרים יחד והולכים לחוף הסמוך לשחייה בעירום. הם חוזרים מותשים לביתו של ג'ורג'.
ג'ורג' נרדם על הכורסא בסלון, וכאשר הוא מתעורר באמצע הלילה הוא מוצא עצמו במיטתו ואת קני ישן על הספה בסלון. קני גילה את תכנונו של ג'ורג' להתאבד, ומתוך דאגה לו הוא לקח את האקדח מחדר השינה ונרדם עמו. ג'ורג' מבין את זה, ומחליט בעקבות אירועי היום שלא לשים קץ לחייו. הוא נועל את האקדח במגירה וחוזר לחדרו תוך שהוא משלים עם השכול והאובדן, אך לפתע הוא סובל מהתקף לב ומת על הרצפה בחדרו.
את הרומן "סיגנל מן" פרסם כריסטופר אישרווד ב-1964. חוקרי ספרות רבים סברו כי זהו ספרו הטוב ביותר ויש הרואים בו את אחד הספרים החשובים ביותר בספרות ההומו-לסבית של המאה ה-20.[6] הסופר ומבקר הספרות אדמונד וייט כתב כי סינגל מן הוא "אחד מהרומנים הראשונים והטובים ביותר של תנועת השחרור הלהט"בי".[7]
אישרווד עצמו אמר בריאיון ל"פאריס רוויו" ב-1974: "אני סבור שזהו הספר היחיד שלי שהצלחתי לעשות בו פחות או יותר את מה שרציתי, בלי לאבד שליטה".[6] "סינגל מן" הוקדש על ידי אישרווד לסופר האמריקאי גור וידאל, שעיסוקו הגלוי בהומוסקסואליות בספריו עורר ביקורת נוקבת. הספר תורגם לעברית ב-2023.
עם צאתו לאקרנים קיבל לרוב הסרט ביקורות טובות ממבקרי הקולנוע, כאשר מרביתן שיבחו את משחקו בסרט של קולין פירת' ואת האסתטיקה שבצילומיו.[8] באתר ביקורות הסרטים Rotten Tomatoes הוא מחזיק ב-86 אחוזים של ביקורות חיוביות, ומסומן כ"פרש": סרט טוב בעגת האתר, וזאת בהתבסס של 159 ביקורות.[9] האתר "Metacritic" נתן לסרט ממוצע של 74 מתוך 21 ביקורות.[10] ליבי בגנו מאתר עכבר העיר כתבה כי הסרט הוא "יצירה קולנועית מענגת, משוחקת לעילא ומלאת סטייל מלוטש..." והוסיפה:[11]
הסרט לא מאכיל את צופיו בכפית כמו שהוליווד כל כך אוהבת לעשות. האווירה היא שחקנית מפתח כאן. מוזיקה, צילומים, זוויות, תאורה, קצב הדיאלוגים. לכל אחד מן המרכיבים הללו יש משמעות אדירה ב"סינגל מן" ואין הם מהווים שחקני חיזוק אלא נדבכים מרכזיים בחוויה האינטנסיבית שפורד בונה באמצעות השחקן הראשי המשובח שלו.
דן לחמן כינה את הסט "סרט ראשון של במאי מפתיע", והוסיף:[12]
הסרט מדבר אמנם על אהבה בין גברים, אך הוא איננו הומוסקסואלי כמו סרטים שנעשו החל משנות השמונים. הסרט שומר במדויק על רוח שנות השישים המוקדמות. רגע לפני פריצת השחרור המיני, חברתי. הכל נרמז. וכשרמזים נרמזים נכון הם נוגעים בצופה יותר מאמירה ישירה לעתים.
"סינגל מן" היה מועמד לפרס אריה הזהב בפסטיבל הסרטים של ונציה ה-66 וקולין פירת' זכה בפסטיבל בפרס "Volpi Cup" לשחקן הטוב ביותר על תפקידו בסרט[13] וזכה בפרס באפט"א לשחקן הטוב ביותר.[14] בנוסף, הוא היה מועמד לפרס גלובוס הזהב להופעה הטובה ביותר לשחקן ראשי ולפרס אוסקר לשחקן הטוב ביותר. ג'וליאן מור הייתה מועמדת על תפקידה בסרט לפרס גלובוס הזהב לשחקנית המשנה הטובה ביותר. אבל קוז'ניובסקי אשר עיצב את המוזיקה בסרט, היה מועמד לפרס גלובוס הזהב למוזיקה המקורית הטובה ביותר.
הסרט זכה בפרס הליגה ההומו-לסבית נגד השמצה לסרט בתפוצה רחבה הטוב ביותר.[15] בסך הכל זכה הסרט ב-14 פרסים שונים בפסטיבלים ואירועים במקומות שונים בעולם, והיה מועמד ל-23.[16]
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.