Loading AI tools
סֶהֲרַנֶה הוא חג עממי, ללא מקור דתי, שהתקיים בעבר בקהילה היהודית בכורדיסטן במהלך חול המועד פסח. החל משנת 1972[1] נחוג הסהרנה במדינת ישראל על ידי יוצאי עדת כורדיסטן בסוכות.
| סוג | חג עממי של יהודי כורדיסטן |
|---|---|
| מועד | |
| תאריך | חול המועד סוכות |
  | |
בכורדיסטן נחגגה הסהרנה המרכזית בחול המועד פסח שכן הסהרנה הוא חג אביבי במהותו[2]. חגיגות הסהרנה מתאפיינות בהילולה גדולה, שבין השאר כוללת יציאה של כלל חברי הקהילה לטבע לסעודות, תרומות, שירה ותחרויות שירה, נגינה על תוף וזורנה וריקוד. בקרבת זמנים נחגג בכורדיסטן חג הנורוז. הסהרנה בכורדיסטן הייתה אירוע של שבירת שגרת היומיום ואפשרה מפגשים חברתיים חוצי גיל ומגדר ושחרור מהנורמות החברתיות[1].
אף על פי שהחג אינו דתי במהותו, ישנן תפילות מיוחדות לחג וטקסים דתיים כגון הכנסת ספר תורה חדש לבית הכנסת וטקסי אירוסין המתקיימים כחלק מן החגיגות.
חגיגות הסהרנה אפשרו ליהודים ולמוסלמים בכורדיסטן לבסס את היחסים הטובים, לעיתים אף החבריים, בין הקהילות. ראש השבט הכורדי המקומי או אע'א (שהיהודים כינו אותו מתוך כבוד Saharanei) סיפק את השטח בו נערכה הסהרנה. בימי החגיגות, האע'א הרחיב את החסות על היהודים ואף הציב שומרים בלילות במתחם החגיגות. אנשי הכפרים והשבטים באזור הביאו ליהודים אספקה לאירוע ולעיתים אף הקימו שוק קטן באזור. בסיום החגיגות, כשהיהודים חזרו לבתיהם, השכנים המוסלמים קיבלו את פניהם בלחם וגבינה[1]. חגיגות הסהרנה היו זמן להיכרויות שידוכים בין המשפחות[2].
בעשורים הראשונים למדינה, היהודים ממוצא כורדי לא חגגו את הסהרנה. נראה שהסיבות לכך קשורות לקשיי ההסתגלות לחיים במדינת ישראל ומדיניות כור ההיתוך[1]. ב־1972 יוצאי כורדיסטן בישראל ארגנו לראשונה את חגיגות הסהרנה בישראל. הסיבות לחידוש החגיגות קשורות להתרופפות אידאולוגיית קיבוץ הגלויות והעניין של בני קבוצות שונות בישראל לתת ביטוי מחודש לשורשים התרבותיים והאתניים שלהם. חגיגות המימונה והסהרנה היו מהביטויים הראשוניים לשינוי זה[3]. כמו כן, פעילים פוליטיים יוצאי כורדיסטן ואחרים (בעיקר ממפלגת העבודה) השתמשו באירוע לפעילות פוליטית[1]. הסהרנה בשנות השבעים התקיימה בחול המועד סוכות ונמשכה שלושה ימים. הלפר ואברמוביץ טוענים שבחגיגות השתתפו 40,000 חוגגים, כ־30% מקהילת יוצאי כורדיסטן באותה התקופה[1]. אולם בשל חשש מ"תחרות" מול חגיגות המימונה הפופולריות של עדת יוצאי מרוקו הנערכות באסרו חג של חג הפסח, הוחלט על העברת הסהרנה לחול המועד סוכות דווקא. ייתכן ומהלך זה תרם בסופו של דבר לדעיכת החגיגות שאיבדו רבות מאופיין, שכן החג הפך מחג אביבי המציין את שיא הפריחה וההתחדשות בטבע, לחג סתווי הנערך בתקופה היבשה והחמה של סוף הקיץ[דרוש מקור].
בישראל, מרכז חגיגות הסהרנה הוא בטבריה, שם מוצגת תערוכת מורשת ופולקלור ומוקרנים סרטים על ההיסטוריה של יהדות כורדיסטן. כמו כן גם בירושלים, במבשרת ציון וביקנעם עילית נוהגים לחדש ולחגוג את החג עם מיטב האומנים הכורדים וכלי הנגינה מלווים בבגדים כורדים מסורתיים.
היות שחג הסהרנה החל להיחגג בחול המועד של חג הסוכות, שינוי מועד החגיגה חייב גם את התאמת התכנים של חג הסהרנה לחג הסוכות היהודי: ישיבה בסוכה, אתרוג ולולב בחגיגות ושמחת בית השואבה. בנוסף לכך, מרבית האוכלוסייה הכורדית במדינת ישראל באותם ימים הייתה אוכלוסייה דתית-מסורתית ובשל כך, עם השנים החג הפך מחג חילוני מובהק לחג מסורתי, בעל מאפיינים דתיים יהודים מובהקים.
שינוי נוסף שעבר על החג במרוצת השנים הוא 'כניסתם' של סממנים לאומיים וסממנים פוליטיים אליו, וזאת כחלק ממאמציו של הארגון הארצי של יהודי כורדיסטן לקבל את תמיכת המדינה וחסותה, שניתנה בתיווך של המפלגות השונות. במהלך האירוע המרכזי, נערכה עצרת מרכזית, בה נאמו אישי ציבור ופוליטיקאים ישראלים רבים, אשר לרוב ניצלו מעמד זה לצורך מטרותיהם הפוליטיות.
עם צבירת האהדה והפופולריות בארץ, הוחלט על הרחבת החגיגות לכמה מוקדים שונים בארץ וזאת על מנת להקל על ציבור החוגגים אשר נדרש לעבור מרחקי נסיעה גדולים, שלעיתים רבים גם גוררים חופשה כפויה מימי עבודה רבים. סיבה נוספת הייתה הרצון להביא לכך שיותר אנשים ייחשפו לחג הסהרנה ויגיעו לחגיגות.
בשנים האחרונות, המיזם הלאומי הלו"ז העברי, שייסדה חלי טביבי ברקת, פעל להחזיר את הסהרנה למועד המקורי, אסרו חג הפסח.[4]
- יהודי המזרח, אוסף מאמרים, תל אביב, 1984.
- רחל שרעבי, התחדשותה של מסורת : חגיגות הסהרנה בישראל, תל אביב, 2016.
- חגיגות הסהרנה בקרב יוצאי כורדיסתאן, באתר "אנשים ישראל".
- מידע על סהרנה בקטלוג הספרייה הלאומית
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
