Loading AI tools
איש אשכולות מיקירי ירושלים מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נפתלי הרץ טור-סיני (Tur-Sinai) (טוֹרְטְשִינֶר (Torczyner)) (13 בנובמבר 1886, למברג, גליציה, האימפריה האוסטרו-הונגרית – 17 באוקטובר 1973, ירושלים) היה פילולוג וחוקר מקרא ישראלי נודע, ובפרט של לשונות שמיות עתיקות. שימש נשיא האקדמיה ללשון העברית והשלים את עריכת מילון בן יהודה. חתן פרס ישראל למדעי היהדות ויקיר ירושלים.
לידה |
13 בנובמבר 1886 לבוב, האימפריה האוסטרו-הונגרית |
---|---|
פטירה |
17 באוקטובר 1973 (בגיל 86) ירושלים, ישראל |
ענף מדעי | בלשנות |
מקום מגורים | אוסטרו-הונגריה, גרמניה, ישראל |
מקום קבורה | הר המנוחות |
מוסדות | |
פרסים והוקרה | חתן פרס ישראל למדעי היהדות בשנת תשט"ו |
תרומות עיקריות | |
חקר מקרא ולשונות שמיות עתיקות, שימש נשיא האקדמיה ללשון העברית והשלים את עריכת מילון בן יהודה. | |
טור-סיני נולד בשם הארי טורטשינר (Harry Torczyner) בשנת 1886 בלמברג שבגליציה שתחת שליטת האימפריה האוסטרו-הונגרית (כיום לבוב שבאוקראינה), בנו של יצחק אייזיק טורטשינר, סוחר וסופר עברי מברודי. בגיל 6 עבר לבירת האימפריה, וינה. שם למד בבית הספר, ומ-1905 עד 1909 למד פילולוגיה באוניברסיטת וינה וסיים בתואר דוקטור. במקביל למד בבית המדרש לרבנים בווינה. לאחר ביקור אקדמי קצר בברלין, שבמהלכו למד אשורולוגיה. טור-סיני הגיע ב-1910 לארץ ישראל והשתתף בייסודן של הגימנסיות העבריות רחביה (בירושלים) והרצליה (בתל אביב), ולימד בהן.
בין 1912 ל-1919 כיהן כמרצה (Privatdozent) ללשונות שמיות באוניברסיטת וינה. משנת 1918 היה גם מנהל הסמינר העברי למורים בווינה (שהיה שותף בייסודו). ב-1919 עבר לברלין בירת גרמניה, ומאז ועד 1933 היה דוֹצֵנְט (Dozent) ללימודי המקרא ופילולוגיה שמית בבית המדרש הגבוה ללימודי יהדות.
בשנת 1933, עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה עלה טורטשינר לארץ ישראל. עם עלייתו ארצה התקבל לאוניברסיטה העברית בירושלים ונמנה עם ראשוני המרצים בחוג ללשון עברית ובחוג לבלשנות שמית. באותה תקופה מונה גם לעמוד בראש הקתדרה לתנ"ך[דרוש מקור] של האוניברסיטה ולעורך כתב העת "לשוננו". תרגומו של התנ"ך לגרמנית הוא בין התרגומים הבודדים שהושלמו במלואם עד לתקופתו.
בשנת 1934 נבחר לשמש כנשיא ועד הלשון העברית, בראשו עמד עד לייסוד האקדמיה ללשון העברית והמשיך כנשיאה עד לפטירתו. בראש הוועד והאקדמיה ללשון עמד 39 שנים ולקח חלק מרכזי בחידוש השפה העברית. בעצתו קיבלה האקדמיה ללשון את ההחלטה על המשך עריכת מילונו של אליעזר בן-יהודה, אשר בחייו הספיק להוציא חמישה כרכים בלבד. בשנת 1959 השלימה המערכת את הכרך ה-16 וטור-סיני היה עורכם של הכרכים האחרונים.
עבודתו בפרשנות מילים מקראיות ספגה ביקורת רבה, ובשנת 1938 הביאה לדרישת שוחרי האוניברסיטה להדיחו מסגל האוניברסיטה.[1]
היה נשוי למלכה זילברשטיין (נטמנה לצידו בהר המנוחות) ואב לשניים. בערוב ימיו נשא לאישה את פרומה לבית אלפר, שטיפלה בו במסירות.[2] אחיינו, ז'אק טורטשינר (Jacques Torczyner), היה ממנהיגי ציוני אמריקה.
בשנת תשט"ו זכה טור-סיני בפרס ישראל למדעי היהדות. זכייתו לצד יגאל ידין, אשר כיהן כרמטכ"ל, והקדיש למחקריו ארבע שנים בלבד לאחר סיום תפקידו, גררה קולות מחאה מטעמו. ב-1940 זכה בפרס ביאליק לחכמת ישראל. ב-1959 נבחר כחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. בשנת 1967 הוענק לו התואר "יקיר ירושלים". זכרו הונצח ברחוב על שמו בשכונת קריית היובל בירושלים.
ספרי יובל:
לאחר מותו:
ביבליוגרפיה:
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.