![cover image](https://wikiwandv2-19431.kxcdn.com/_next/image?url=https://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/4/4b/NuclearReaction.svg/langhe-640px-NuclearReaction.svg.png&w=640&q=50)
נוקליאוסינתזה
תהליך היוצר גרעיני אטום חדשים מנוקליאונים קיימים, בעיקר פרוטונים וניוטרונים / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
בפיזיקה גרעינית, נוקליאוסינתזה (מילולית: הרכבת-גרעינים) היא תאוריה מדעית המסבירה תהליכים ראשוניים שבהם נוצרים גרעיני אטומים חדשים, הן מנוקליאונים קיימים, בעיקר פרוטונים ונייטרונים, והן מגרעיני אטומים אחרים. גרעיני האטומים הראשונים נוצרו כשלוש דקות לאחר המפץ הגדול בתהליך שנקרא נוקליאוסינתזה של המפץ הגדול. היו אלה גרעיני מימן והליום שמהם הורכבו הכוכבים הקדמונים הראשוניים, וקבעו לפיכך את היחס הידוע בין שכיחויותיהם של מימן ושל הליום ביקום המוכר היום.
![Thumb image](http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/4/4b/NuclearReaction.svg/320px-NuclearReaction.svg.png)
גרעינים כבדים יותר[1] נוצרו מגרעיני מימן והליום, בדרך של נוקליאוסינתזה כוכבית, בתוככי כוכבים שכבר התגבשו ונוצרו. תהליך זה נמשך גם עתה, במחזורים של "לידה", "חיים" ו"מוות"[2]. חלק מיסודות כבדים אלה, ובפרט אלה הקלים מברזל, ממשיכים להגיע לתווך הבין-כוכבי, כתוצאה מכך שכוכבים בעלי מסה הקטנה משמונה מסות שמש מעיפים החוצה את המעטפת החיצונית שלהם לפני שהם קורסים והופכים לננסים לבנים. שאריות החומר שהושלך החוצה יוצרות את הערפיליות המופיעות במקומות רבים ברחבי הגלקסיות, כולל בגלקסיית שביל החלב שבה נמצא כדור הארץ[3].
תהליכי נוקליאוסינתזה של סופרנובה[4] בתוך כוכבים מתפוצצים אחראים לתפוצתם של יסודות כבדים יותר, ממגנזיום (מספר אטומי 12) ועד ניקל (מספר אטומי 28). קיימת דעה לפיה נוקליאוסינתזה של סופרנובה גורמת גם ליצירת יסודות הכבדים מברזל ומניקל בשניות הספורות האחרונות של אירוע סופרנובה מסוג II. תהליך התרכבותם של יסודות כבדים אלה הוא קולט-אנרגיה (אנדותרמי), הבא על-חשבון האנרגיה המשתחררת במהלך התפוצצותה של הסופרנובה. חלק מיסודות אלה נוצר כתוצאה מבליעת כמה נייטרונים בפרק זמן של מספר שניות במהלך ההתפוצצות. היסודות הנוצרים באירוע סופרנובה כוללים את היסודות הכבדים ביותר בטבלה המחזורית, דוגמת אורניום ותוריום, שהם רדיונוקלידים (כלומר, פולטי חלקיקים[5]) קדומים וארוכי-חיים במיוחד.
תהליכי התזה על ידי קרניים קוסמיות מתרחשים כאשר קרניים קוסמיות פוגעות בחלקיקי החומר המרכיב את התווך הבין-כוכבי ומפרקות את גרעיניהם של האטומים הגדולים. פירוק זה מהווה מקור משמעותי לגרעינים קלים יותר, בפרט הליום, בריליום ובור, אשר אינם נוצרים בתהליכי נוקליאוסינתזה כוכביים (חלק מהם מתרחש בכוכבים מאסיביים דיים, וחלק מהם מתחולל רק בכוכבים מאסיביים ביותר המגיעים לשלב סופרנובה).
תהליכי מיזוג אחראים לשכיחותם הגדלה והמתחדשת של יסודות ביקום כולו, אך בנוסף להם ישנם תהליכים טבעיים מינוריים יותר הממשיכים ביצירת כמויות קטנות של נוקלידים חדשים המופיעים על-פני כדור-הארץ וכוכבי לכת אחרים. נוקלידים אלה תורמים אמנם בצורה מזערית לתפוצתם של גרעינים קיימים, אך הם כוללים גם גרעינים ייחודיים חדשים לגמרי. נוקלידים אלה נוצרים כתוצאה מתהליכי פליטה גרעיניים (התפרקות גרעינית) דוגמת אורניום ותוריום. נוקלידים אחרים, נדירים וקצרי-חיים, נוצרים מיסודות הקיימים על-פני כדור-הארץ כתוצאה מפגיעתן של קרניים-קוסמיות, ומכונים נוקלידים קוסמוגניים.