נון-קונפורמיזם
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
נוֹן-קוֹנְפוֹרְמִיזְם (על פי האקדמיה ללשון העברית: אִי-תַּלְמָנוּת[1]) היא התנהגות המנוגדת להתנהגות הקונפורמית, שבה אדם מתאים את עצמו ואת עמדותיו לנורמות מוסכמות בחברה מסוימת. כלומר, נון-קונפורמיזם היא התנהגות שבה אדם "הולך נגד הזרם" ולא מוכן להיכנע ללחץ חברתי או לנורמות ומסורות חברתיות.
ערך מחפש מקורות | |
לנוֹן-קוֹנְפוֹרְמִיזְם תפקיד חשוב במניעת התבססות שלטון סמכותני (פשיסטי, מיליטריסטי) או יחידני (רודני, דיקטטורי). הנאציזם, לדוגמה, בנה את כוחו על בסיס הקונפורמיזם בקרב העם, בעוד הנון-קונפורמיזם היווה התנגדות לאותו משטר. דוגמה נוספת להתנגדות למשטר מסוים היה בברית המועצות, שבה היו אמנים נון-קונפורמיסטיים שייצרו אומנות אסורה באותה תקופה, כאשר הפרהסיה של עולם האומנות אז, נשלטה על ידי הריאליזם סוציאליסטי.[2]
דוגמאות לנון-קונפורמיזם בחיי היומיום: לבוש שונה מהסביבה, מהנורמות המגדריות או מהאופנה. הצבעה בבחירות למפלגות או דמויות ציבוריות בשונה מהנהוג בסביבה הקרובה או בקרב כלל המצביעים.
ילצד התנהגות נון-קונפורמיסטית יש גם התנהגות אנטי-קונפורמיסטית. נון-קונפורמיזם, כמו אנטי-קונפורמיזם, היא גישה שבה היחיד מתנגד להיכנע ללחץ חברתי מצד הקבוצה. אך לשתי הגישות סיבות שונות להתנגדותם לדעת הקבוצה:
- האנטי-קונפורמיסט מתנגד לדעת הקבוצה בשל רצונו להיות שונה ממנה באופן עקרוני וטבעי.
- הנון-קונפורמיסט מתנגד לדעת הקבוצה בשל נאמנותו לדעתו ולהשקפותיו. בשל התנהגות זו עשוי הנון קונפורמיסט להשפיע על דעת הקבוצה ולגרום לחלק מחבריה ללכת בעקבותיו.