מיליטריזם
אידאולוגיה המדגישה את חשיבותו של הכוח הצבאי / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
מיליטריזם או צְבָאָנוּת[1] היא אידאולוגיה, אשר מדגישה את חשיבותו של הכוח הצבאי, אף בלי קשר לצורכי הביטחון, ורואה באלמנט הצבאי מטרה ויעד שעליו מתבקשת החברה האזרחית להסתמך. בעוד הכנות מיליטריסטיות, יכולות להתפרש כהכרח פרקטי הקשור להגנה על המדינה, מיליטריזם הוא מושג רחב יותר, והוא דוקטרינה, הרומזת על כך שיש לשאוף לעליונות צבאית (בצד השאיפה לרגיעה ביטחונית), אף אם הדבר לא יביא שלום. מדינות מיליטריסטיות הן מדינות בהן הצבא הוא מרכזי וסביבו סובבת החברה. בנוסף, האלמנט הצבאי הוא סוג של זרוע אסטרטגית גם ביחסי החוץ של מדינות מיליטריסטיות עם שכנותיהן.
מיליטריזם נאמד במידה שבה מלחמה והכנות למלחמה נתפסות כפעולות חברתיות נורמליות, אפילו רצויות. מיליטריזציה של החברה נותנת לגיטימציה לנטל הכבד, אשר ההכנות למלחמה (ובמיוחד ביצועה בפועל) מטילים על החברה.
מיליטריזם מצביע על מגוון רחב של התנהגויות: נטייתו של הצבא להתערב בפוליטיקה, גיוס החברה לצרכים צבאיים עד כדי בזבוז משאביה החומריים והאנושיים, התערבות הצבא בחיים האזרחיים, העלאה על נס של ערכים כגון כוחניות, אומץ לב, הקרבה עצמית, כבוד ותהילה ועוד.
קלאוזוביץ ציין כי מיליטריזם הוא מצב לפיו המלחמה או הפתרון הצבאי הופכים למדיניות עצמה, וזאת בניגוד לעמדה ההפוכה ממיליטריזם, הפציפיזם.
אולם, לא כל שימוש בכוח צבאי ולא כל יציאה למלחמה מעידים על קיומו של מיליטריזם, ועל קיומה של פוליטיקה מיליטריסטית, מיליטריזם מתקיים רק כאשר השימוש בכוח הצבאי נתפס כערך וכמעלה, מוצג כנכון ורצוי, ולעיתים הוא תולדה של מצב של "אין ברירה".
מיליטריזציה היא תהליך הדגשתם של ערכים צבאיים, מדיניות צבאית וכוננות צבאית מתוך העברה תכופה של פונקציות אזרחיות לידי הרשות הצבאית. מיליטריזציה מניחה שכשחברה נמצאת במשבר או כשהיא מאוימת, הדרך הטובה ביותר להתגבר על המשבר או על האיום היא לחזק את הצבא. שני סממנים חשובים של מיליטריזציה הם הוצאות ציבוריות לצורכי ביטחון, ובעיקר אחוז ההוצאות המופנות לתכליות צבאיות, והדיון על נקיטת אמצעים צבאיים או נקיטתם בפועל כפתרון לבעיות ועימותים פוליטיים או כלכליים ביסודם.
מלבד ההוצאות הכספיות צבאיות על חשבון הוצאות אזרחיות, דרך נוספת שבה ניתן לבחון את רמת המיליטריזציה של החברה, היא נטיית השליט או המנהיג של החברה להסתובב במדים צבאיים מעוטרי אותות צבאיים, לקבל עיטורים צבאיים רבים, לשאת את הדרגה הצבאית הגבוהה ביותר, להיות מתועד בצילום או בפיסול בעודו במדים מחזיק בנשק. ונטייתו להסתובב בחוגים צבאיים עם מפקדי הצבא (למשל ביסמרק, סטלין, פרנקו, היטלר, מוסוליני, קאסטרו, נפוליאון, וילהלם השני, הירוהיטו, פול פוט, אידי אמין, צ'אושסקו ,פתח סיסי אסד, סאדאם חוסיין, מועמר קדאפי, יאסר ערפאת, ,קים ג'ונג איל, ושל מדינות ככלל הרפובליקה הסינית, קוראיה הצפונית, רוסיה, פקיסטן ,מצרים, אלג'יריה, טורקיה, כמו גם מדינות בעבר כמו האימפריה הע'ותומנית, שושלת רומנוב, ברית המועצות, בית הבסבורג, ממלכת צרפת, ממלכת אנגליה, האימפריה הבריטית, האימפריה היפנית, ממלכת פרוסיה, הקיסרות הגרמנית, האימפריה הספרדית, האימפריה הרומית, האימפריה המונגולית, האימפריה המוסלמית, האימפריה האצטקית, ממלכת הזולו ובעיר המדינה ספרטה).