משתמש:Shlyud/טיוטה
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
זילוח הוא מעבר נוזל דרך המערכת הקרדיווסקולרית או המערכת הלימפתית לאיבר או רקמה[1], בדרך כלל מדובר במעבר מקפילרה לרקמה סמוכה. במקרה של המערכת הקרדיווסקולרית הנוזל הוא דם, והוא מוביל חמצן, תאים וחומרי הזנה לרקמות שונות, ובמקרה של מערכת הלימפה מדובר בנוזל דמוי פלזמה המכיל חומרים ותאים שונים המנוקז מהרקמות[2]. זילוח נמדד כקצב מעבר הדם לרקמה, או נפח הדם ליחידת זמן (זרימת דם) ליחידת מסת רקמה. יחידת הSI למדידת זילוח היא m3/(s·kg), אך היא לרוב מדווחת ביחידת ml/min/g בהקשרי גוף האדם[3].
נוזל הדם משמש כמוביל של חמצן, חומרי הזנה ותאי השורה הלבנה לכל הרקמות בגוף, בכלי הדם הורידיים והעורקיים נוזל הדם נוכל בתוך הצינור ולא מועבר לרקמות הסובבות את כלי הדם, אך בדרג הקטן ביותר של כלי הדם- הקפילרות, יש שכבת תאים יחידה המפרידה בין הדם לבין הרקמה. החומרים השונים עוברים לרקמה בפעפוע. באמצעות מנגנון דומה, הדם מועשר בחמצן במעבר הגז לכלי הדם הסמוכים לנאדיות הריאה ומועבר לכל רקמות הגוף בזילוח. באיברים בהם מתקיימת פעילות של סינון הדם (כמו בכבד ובטחול), הקפילרות מתרחבות ומאפשרות מעבר איטי יותר של הדם בו לצורך סינון הנוזל (עפ"י מכניקת הזורמים, גידול ברדיוס הצינור מביא לזרימה איטית יותר של הנוזל), והזילוח בהן גבוה במיוחד[4].
רוב הרקמות בבע"ח דורשת אספקה קבועה של דם והחומרים השונים אותו הוא מוביל לכלל הרקמות על מנת לקיים פונקציות ביולוגיות שונות. זילוח לוקה בחסר גורם למגוון של בעיות רפואיות, ביניהן מחלות כלי דם, מחלת לב כלילית, שבץ, מחלת העורקים הפריפריאליים וכו'. הערכת הזילוח בגוף יכולה להיעשות על ידי הערכת צבע ומאפייני עורו של החולה, חום גופו ומילוי קפילרי. זילוח ירוד ברמה המערכתית יכול להעיד על הלם והינו מצב חירום[5].