מחלת לב איסכמית
מחלת לב / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
מחלת לב איסכמית (באנגלית: Ischemic Heart Disease, בראשי תיבות: IHD[hebrew 1]) היא מחלה המאופיינת באיסכמיה (הפחתת אספקת הדם וכפועל יוצא הפחתה בהובלת החמצן) לשריר הלב. הדבר גורם לחוסר התאמה בין הביקוש של הלב לחמצן לעומת ההיצע שמספק זרם הדם. המחלה נובעת לרוב ממחלת לב כלילית (הנגרמת בשל טרשת עורקים של העורקים הכליליים). הסיכון למחלת לב איסכמית עולה עם הגיל, עישון, יתר כולסטרול בדם, סוכרת ויתר לחץ דם[דרוש מקור]. מחלת לב איסכמית נפוצה יותר אצל גברים ואצל אנשים שקרובי המשפחה שלהם בעלי מחלת לב איסכמית.
תחום | קרדיולוגיה |
---|---|
גורם | טרשת עורקים |
גורמי סיכון | עישון |
טיפול | |
קישורים ומאגרי מידע | |
eMedicine | 349040 |
MeSH | D003324 |
הסימנים למחלת לב איסכמית כוללים תעוקת לב (כאב בחזה בשעת ביצוע מאמץ גופני) וירידה בסיבולת הכושר הגופני. מחלת לב איסכמית שאינה יציבה באה לידי ביטוי ככאבים בשעת מנוחה או תעוקת לב אשר מחמירה עם הזמן. ביצוע אבחנה של מחלת לב איסכמית נעשית על ידי בדיקות דם (אנזימי לב), אק"ג, בדיקת לב במאמץ או במהלך צנתור למשל. כתלות בתסמינים ובסיכון, הטיפול במחלת לב איסכמית יכול להיעשות באמצעות תרופות, צנתור או ניתוח מעקפים.
מחלת לב איסכמית מהווה את הסיבה השנייה המובילה למוות בארצות מערביות, וסיבה עיקרית לאשפוזים בבתי חולים. יש חשיבות גבוהה למניעת המחלה על ידי שמירה על דיאטה, טיפול לאיזון סוכרת ושמירה על רמות כולסטרול תקינות וערכי לחץ דם תקינים. נתונים אפידמיולוגיים מצביעים על ירידה בשיעור המוות כתוצאה ממחלת לב איסכמית, כאשר כמחציתם מוסברים על ידי טיפול במחלה עצמה ומחציתם מוסברים על ידי מניעת גורמי הסיכון למחלה. עם זאת, גורמי סיכון כגון השמנה וסוכרת עולים במדינות מפותחות.