מש (דמות מקראית)

מַשׁ הוא דמות מקראית המוזכרת בתולדות בני נח, בספר בראשית, פרק י' כאחד מבניו של ארם בן שם בן נח.

מש

אב	ארם

שמו

נזכר בספר בראשית:

" וּבְנֵי, אֲרָם עוּץ וְחוּל וְגֶתֶר וָמַשׁ"

— ספר בראשית, פרק י', פסוק כ"ג

ובספר דברי הימים א':

"בְּנֵי שֵׁם עֵילָם וְאַשּׁוּר וְאַרְפַּכְשַׁד וְלוּד וַאֲרָם וְעוּץ וְחוּל וְגֶתֶר וָמֶשֶׁךְ"

— ספר דברי הימים א', פרק א', פסוק י"ז

בספר דברי הימים (א', י"ז) במרבית כתבי היד, נקרא בנו של ארם "משך", וכך הדבר גם בתרגום השבעים, הן בבראשית והן בדברי הימים. עם זאת, אין לבלבל בינו לבין דמותו של משך בנו של יפת, המוזכר בתחילת הפרק בספר בראשית.
גרסה שלישית, המופיעה בנוסח שומרון של התורה, במגילת מלחמת בני אור בבני חושך מקומראן^[1] ובכתבי יוסף בן מתתיהו^[2] מכנה אותו בשם "משא".

זיהויו

מרבית הניסיונות לזיהוי מש במחקר מניחים כי "מש" איננו יסוד אתני אלא וריאציה לשמו של חבל ארץ באזור ההתנחלות הארמית. ההצעה העיקרית במחקר לזיהוי מש היא עם הרי Mashu הנזכרים בעלילות גילגמש, אשר מקובל לזהותם עם הר הלבנון. הארכאולוג בנימין מזר הציע לזהות את מש עם "מאשא" הנזכר בכתבי מארות מהמזרח הקדום. חוקרים אחרים הציעו לזהות את מש עם הרכס טור עבדין בצפון מסופוטמיה.
כיוון אחר לזיהוי מש כולל את החוקרים המעדיפים את הנוסח "משא" ומזהים בין מש/משא מלוח העמים בבראשית לבין משא הנזכר כבנו של ישמעאל (בראשית, כ"ה, י"ד). לשיטתם, מדובר למעשה באותו יסוד אתני, שבט נוודים אשר מיוחס ברשימה אחת לארם וברשימה האחרת לישמעאל.

בחפירות ארכאולוגיות שבוצעו בגבול תימן-עומאן התגלה אתר הנקרא בשם "ארם"^[3]. מספר היסטוריונים גורסים כי זה המקום של העם הארמי וביניהם גם מש עצמו. על פי המסורת האתיופית מש היה מלך הארמים בין השנים 2162 לפנה"ס - 2096 לפנה"ס לאחר שירש את אביו ארם^[4], ותחתיו הארמים פלשו לאזורים נרחבים בסהר הפורה, שם התעמתו עם המדינות המקומיות בנוסף לפלישה לכיוון קרן אפריקה ולאתיופיה, והם אלו שגרמו לירידת ארץ פונט וללחימה כנגד ממלכת כוש.

לקריאה נוספת

• יעקב ליוור, "מש", אנציקלופדיה מקראית, כרך ה'

הערות שוליים

1. דף ב', שורה י"א.
2. קדמוניות היהודים א, ו, ד.
3. ראו ארם של העמודים בוויקיפדיה האנגלית.
4. על פי רשימת שליטי אתיופיה שהתפרסמה ב-1914 על ידי יורש העצר דאז ראס טפרי לעולם הגדול.