Loading AI tools
ארוחה קלה בשעות אחה"צ באנגליה מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מסיבת תה היא ארוחת תה אנגלית קלאסית. היא נערכת לרוב בשעה 16:00, על השולחן ישנם ספלים וצלוחיות מסודרים בקפידה, מפיות וכלי הגשה מרשימים, סקונס וכריכונים בגודל ביס.
_in_Jer._(i.e.,_Jerusalem)_H.E._(i.e.,_His_Excellency)_&_party_at_tea_with_group,_speaking_to_Mrs._Whiting_LOC_matpc.21508.jpg)
מקורן של מסיבות התה באנגליה של תחילת המאה ה-17, עם התגברותם של משלוחי התה מהמזרח הרחוק. התה שנחשב אז למצרך יקר הפך לפופולרי בקרב בתי האצולה הבריטי. בני המעמד העליון התחילו לאכול ארוחות תה ב-1840.[1] כאשר את התה שתו באירועים חברתיים ובבתים פרטיים הוא הפך לסמל סטטוס, ובמהרה הפך לארוחה שנאכלה מדי יום, ושבה הגישו תה חלש מקומקום יחד עם חלב וסוכר (מנהג המושפע מהרגלי ההודים), מלווה בכריכים קטנים (כריכי מלפפון, ביצים, ממרח דג, שינקן וסלמון מעושן) ,סקונס[2] המוגשים עם חמאה, שמנת עשירה וריבה, עוגת פירות ועוגת ספוג. בני המעמד הגבוה אכלו ארוחת צהריים ב-12:00 וארוחת ערב ב-20:00 או מאוחר יותר, כך שהיה להם נוח לערוך באמצע ארוחת תה. לעומתם, בני המעמד הנמוך יותר אכלו כבר ב-11:00 את ארוחת הצהרים וארוחת ערב קלה ב-19:00. במהלך השנים המעמד הנמוך החלו אף הם לשתות תה ולקיים ארוחות תה. מסורת זו החלה להתקיים בכל האימפריה הבריטית. במאה ה-21 עקב שעות העבודה הרבות של הבריטים פחות ופחות מקיימים מנהג זה.
יש הגורסים שמנהג זה הומצא על ידי הדוכסית מבדפורד כדי לתת מענה לחולשה שחשה בשעות אחר הצהריים, אי שם בין ארוחת הצהריים שכבר הסתיימה, לבין ארוחת הערב שעדיין הייתה רחוקה.
נימוסי שולחן:[3][4] חלק בלתי נפרד מהטקס הוא נימוסי השולחן. להלן החלק העיקרי בהם: אין לאכול עם מרפקים על השולחן, אין ללקק או להכניס סכין לפה, אין ללקק את הצלחת, מאוד לא מנומס לקחת אוכל או חפץ מעל מישהו אחר ומקובל לבקש שיועבר, אין לדבר עם אוכל בפה, לא מנומס לאכול ברעש, סיום את האוכל שבפה לפני נגיסה נוספת.
חשיבות רבה בטקס ניתנת לכלי ההגשה הנאים. קנקן תה הדור, חלבון וכלי לסוכר, מפיות יפות - רצוי מבד, מזלגות לעוגה, כפיות וכלי הגשה בקומות. לטקס שלבים קבועים: תחילה שותים תה, אוכלים כריכים זעירים, אוכלים את הסקונס המלווה תמיד בריבת תותים, שמנת עשירה וחמאה. בסוף אוכלים את המתוקים או עוגה.[5] אפשר לשתות קוקטייל שמפניה קטן לסיום הארוחה.
אליזבת השנייה, מלכת הממלכה המאוחדת הייתה ממשיכה מסורת של המלכה ויקטוריה, על פיה בכל שנה עורכת המלכה שלוש מסיבות תה בגינה פרטית שבארמון בקינגהאם, הנערכות בתאריכים קבועים אחר הצהריים.[6] לכל מסיבה מוזמנים 8,000 איש מאזרחי הממלכה, נציגים מכל המעמדות. ההזמנות נשלחות לנתינים באופן ישיר או דרך יועצים של הארמון. אין אפשרות לבקש הזמנה וההזמנות ניתנות לאנשים אשר תרמו לחברה הבריטית.
קוד הלבוש הוא חליפות או לבוש לאומי לגברים, ושמלת אחר הצהריים, לרוב בתוספת כובע וכפפות, לנשים. שערי הארמון נפתחים לאורחים בשעה 15:00. האורחים רשאים לטייל בגני ארמון שבדרך כלל סגורים לציבור הרחב. בשעה 16:00 המלכה ובעלה הדוכס מאדינבורו נכנסים לגן, מלווים במשפחת המלוכה, ובמקביל שתי תזמורות נכנסות בכיוונים שונים ומנגנות את ההמנון. המלכה, בעלה והמכובדים לוחצים ידיים למוזמנים שאחר כך נכנסים לאוהל למסיבת התה. שאר האנשים מתכבדים לאכול במזנון שהשולחן שלו באורך 408 רגליים. בשעה 18:00 המלכה ומשפחתה יוצאים מהגינה ושוב התזמורת מנגנת את ההמנון, המסמל את סיום מסיבת התה.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
