מירופיל

מירופיל (באוקראינית: Миропіль) היא עיירה בנפת רומניב שבמחוז ז'יטומיר, אוקראינה. היא שוכנת על גדת נהר הסלוץ', וממוקמת 70 קילומטר ממערב לבירה המחוזית ז'יטומיר ו-200 קילומטר ממערב לקייב.

מירופיל
Миропіль

סמל מירופיל סמל מירופיל דגל מירופיל דגל מירופיל
תמונה עתיקה של מירופיל
תמונה עתיקה של מירופיל
מדינה	אוקראינה אוקראינה
מחוז	מחוז ז'יטומיר ז'יטומיר
ראש העיר	סרהי ורבנקו
תאריך ייסוד	המאה ה-12
שטח	9 קמ"ר
גובה	243 מטרים
אוכלוסייה	‏
‑ בעיירה	4,576 (1 בינואר 2018)
‑ צפיפות	537 נפש לקמ"ר (2010)
קואורדינטות	50°06′30″N 27°41′41″E
אזור זמן	UTC +1
מפת מיקום מפה מפורטת (למפת אוקראינה מוגדלת)   קייב דניפרו אודסה לבוב דונצק חרקוב רוסיה בלארוס פולין ס. הו. רומניה מול. סר. הים השחור ים אזוב קרים מירופיל (למפת אוקראינה רגילה)   קייב דניפרו אודסה לבוב דונצק חרקוב רוסיה בלארוס פולין ס. הו. רומניה מול. סר. הים השחור ים אזוב קרים מירופיל (למפת מחוז ז'יטומיר רגילה)   ז'יטומיר ברדיצ'ב קורוסטן זוויאהל מאלין אוברוץ' אולבסק בלארוס קייב ויניצה חמלניצקי רובנו מירופיל (למפת מחוז ז'יטומיר מוגדלת)   ז'יטומיר ברדיצ'ב קורוסטן זוויאהל מאלין אוברוץ' אולבסק בלארוס קייב ויניצה חמלניצקי רובנו מירופיל tabBackground:;tabBorder:#aaa;defaultTab:0;

ארמון במירופיל

היסטוריה

במאה ה-12 שכנה באזור עיר הגבול המבוצרת קמניץ ווהלין, מוצב של נסיכות ווהלין, שנזכרה ברשומות לראשונה ב-1196. היא נשרפה על ידי באטו חאן ב-1240 ובמקום שרד רק כפר קטן. ב-1585 הוא נזכר שוב במסמכי האיחוד הפולני-ליטאי כחלק מנחלות בית אוסטרוגסקי. בימי מרד חמלניצקי ב-1648 פעלו במקום מורדים קוזאקים, אך העיירה הושבה לפולין-ליטא בהסכם אנדרוסובו ב-1667. ב-1711 גירש צבאו של פיוטר הגדול את תושבי הגדה המערבית של הדנייפר כדי למנוע תמיכה מאיוואן מזפה, והכפר נותר שומם. בעשורים הבאים הוא יושב מחדש, בין היתר על ידי יהודים רבים. ב-1793, לאחר חלוקת פולין השנייה, נמצא האזור בשליטת האימפריה הרוסית. בתקופה זו היו במקום ארבעה יישובים: מירופול (מירופיל באוקראינית), מירופול ישן, מירופול חדש וקמינקא. ב-1897 נערך במקום מפקד אוכלוסין: נמנו 4,914 איש, מרביתם נוצרים אורתודוקסים; היו גם 1,912 יהודים. לאחר מהפכת פברואר סופח הפלך לרפובליקה העממית של אוקראינה, אך נכבש על ידי ברית המועצות ונכלל בשליטתה תחת תנאי הסכם ריגה. רבים מהמקומיים מתו ברעב הגדול של 1932–1933.

ב-6 ביולי 1941 נפל החבל לידי גרמניה הנאצית, וכמעט כל היהודים נרצחו בירי בימי השואה. ארבעת הכפרים שוחררו ב-6 בינואר 1944. ב-1957 הם אוחדו ליצירת עיירה אחת, מירופיל. מאז 1991 היא משתייכת לאוקראינה העצמאית.

בתולדות ישראל, היא ידועה כמקום משכנם של האדמו"רים מקמינקא-מיראפאל. ש. אנ-סקי ביקר בה ב-1912 וביסס את דמות הצדיק ממחזהו "הדיבוק" על סיפורים ששמע אודות האדמו"ר שמואל השני; אותה דמות מתגוררת בעיירה מירופול.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מירופיל בוויקישיתוף

• מירופול (Miropol), באנציקלופדיה של הגטאות, באתר יד ושם
• אלכסנדר קרוגלוב (רו'), מירופול, אנציקלופדיה של המחנות והגטאות (כרך II, חלק B, עמ' 1545–1546), מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה והוצאת אוניברסיטת אינדיאנה, בלומינגטון ואינדיאנפוליס (באנגלית)