מועצת הכנסיות העולמית

מועצת הכנסיות העולמית
World Council of Churches
מדינה	בין־לאומי
מטה הארגון	לה גראן סקונקס, קנטון ז'נבה
חברים	350 ארגון (נכון ל־2018)
עובדים	176 (נכון ל־2010)
תקופת הפעילות	23 באוגוסט 1948 – הווה (76 שנים)
פרסים והוקרה	פרס בטלר לשלום (1949)
	www.oikoumene.org

מועצת הכנסיות העולמית (באנגלית: World Council of Churches; בראשי תיבות: WCC) הוא איגוד עולמי של כנסיות שנוסד בשנת 1948. במועצה חברות הכנסייה האנגליקנית, הכנסייה האשורית, רוב הכנסיות של הכנסייה האורתודוקסית המזרחית, הכנסייה הקתולית העתיקה, כנסיות הנצרות האוריינטלית, רוב כנסיות הנצרות הפרוטסטנטית וכמה כנסיות אוונגליסטיות (בהן הנצרות הבפטיסטית והנצרות הפנטקוסטליסטית). הכנסייה הקתולית לא חברה במועצה, אם כי משקיפים מטעמה מגיעים לפגישות המועצה. המועצה נוסדה מתוך "התנועה האקומנית".

עובדות מהירות מדינה, מטה הארגון ...

סגירה

הצהרת המועצה היא:

”מועצת הכנסיות העולמית היא איגוד של כנסיות המקבלות את ישו כאל ומושיע על פי כתבי הקודש, ויחדיו מבקשות לקרוא לתפארת האל היחיד: האב, הבן ורוח הקודש.”

במועצה חברות 349 כנסיות ברחבי העולם, בהן כ-590 מיליון איש. מנהלת המועצה נמצאת במרכז האקומני בז'נבה, שווייץ.

היסטוריה

תנועה להפצת הנצרות בשם "התנועה האקומנית" צמחה בסוף המאה ה-19 והתפתחה בתחילת המאה ה-20. בשנת 1920, לאחר שנערכו מספר כנסים של מיסיונרים, כתב הפטריארך האקומני של הכנסייה האורתודוקסית המזרחית מכתב שקרא ליצור ארגון בשם "חבר הכנסיות", בדומה ל"חבר הלאומים", שבו יתקיים שיתוף פעולה בין זרמי הנצרות השונים. ארגון כזה קם רק בשנת 1937, בה הוסכם להקים ארגון לא-פורמלי בשם "מועצת הכנסיות העולמית" ובו יתקיים שיתוף פעולה בין הכנסייה האפיסקופלית של ארצות הברית לבין הכנסייה הלותרנית של שוודיה.

במהלך מלחמת העולם השנייה הצטרפו כנסיות נוספות למועצה, והיא הוקמה באופן רשמי בכנס באמסטרדם ב-23 באוגוסט 1948. בכנס השתתפו נציגים של 147 כנסיות. במהלך שנות השישים הצטרפו כנסיות נוספות למועצה, בהן מספר כנסיות מתודיסטיות בולטות מבריטניה.

רוב הכנסיות שלא הצטרפו למועצה הפכו לחברות בארגון "הברית האוונגליסטית העולמית" שקם במקביל.

המועצה פרסמה בתולדותיה הצהרות שונות הנוגעות לזכויות האדם, ובין השאר התבטאה בנושאי הפרות זכויות אדם במדינות הקומוניסטיות, ואיומי המלחמה הגרעינית בזמן המלחמה הקרה.

מבנה ארגוני

בין נשיאי המועצה בעבר נמנים מרטין נימלר ואלכסיי השני.

נציגי הכנסיות החברות במועצה נפגשים אחת לשבע או שמונה שנים ובוחרים בעלי תפקידים שונים בארגון.

הכנס האחרון נערך בשנת 2013 בפוסן, קוריאה הדרומית. בכנס נבחרה לתפקיד מנכ"ל המועצה ד"ר אגנס אבום מניירובי, נציגת הכנסייה האנגליקנית של קניה. זו פעם ראשונה שאישה או אפריקני מכהנים בתפקיד זה.

במועצה מספר צוותים, חלקם משמשים לדיונים תאולוגיים וחלקם לנושאים אחרים:

ועדת הנוער לגילאי 18 עד 30
ועד הכנסיות לצדקה ופיתוח
ועד הכנסיות להשכלה ודיוני דת
ועד הכנסיות לעניינים בינלאומיים
ועד הכנסיות לצדק, שלום ושלמות הבריאה
ועד הכנסיות להפצת תורת הנצרות העולם
ועדת האמונה והסדר
קבוצה מייעצת משותפת עם זרם הפנטקוסטליזם
קבוצת עבודה משותפת עם הכנסייה הקתולית
ועדה מיוחדת לפרויקט "עשור ללא אלימות"
ועדה מיוחדת ליחסים בין-דתיים
ועדה מיוחדת לשיתוף נוצרים אורתודוקסים במועצה.

פעילויות המועצה

פעילויות המועצה כוללות בין היתר:

שיח בין-דתי

"ועדת האמונה והסדר" הצליחה לגשר בין זרמים שונים בנצרות ולהגיע להסכמה ביניהם בנושאים דתיים שונים, למשל מועד חג הפסחא

שיח פוליטי

פרויקט "עשור ללא אלימות" נערך בשנים 2001 עד 2010 ומטרתו הייתה להוריד את רמת האלימות בעולם
קידום "עיתונאות שלום" בה מסוקרים סכסוכים ללא הטיות

צדקה ורווחה

תת-מועצה בשם ("Action by Churches Together") ACT מסייעת למשפחות במצוקה באזורים בהם הכנסיות פעילות, ומספקת סיוע הומניטרי במצבי חירום
בדרום אפריקה ובווייטנאם הוקמו אגודות צדקה מיוחדות בשם "אגודת פיתוח שיתופית" שסיפקו סיוע כלכלי לאוכלוסיות חלשות במדינות אלה, ללא תיווך הממשלה המקומית. אגודות אלה הוקמו על מנת להימנע מתמיכה במשטר האפרטהייד בדרום אפריקה ובמלחמת וייטנאם.
קרן הלוואות ומענקים למעוטי יכולת.
קמפיין בינלאומי למאבק באיידס ו-HIV באפריקה

ביקורת

השפעת הקג"ב על המועצה

מספר היסטוריונים טוענים כי על פי מסמכי וסילי מיטרוחין סוכני ק.ג.ב. הסתננו לפעילויות המועצה בתקופת המלחמה הקרה והיטו את מדיניות המועצה על פי ההשקפה הקומוניסטית.

לטענתם, שניים מבכירי המועצה מונו לאחר מכן לתפקידים בכירים בארגון הכנסייה האורתודוקסית הרוסית, והם היו בעצם סוכני ק.ג.ב.

כדוגמה לפעילותם הם מציינים שבעצרת הכללית של המועצה בשנת 1983 בוונקובר, נכחו 47 סוכני ק.ג.ב. שהתחזו לפעילי המועצה, ומטרתם הייתה לוודא את בחירתו של מועמד פרו-סובייטי לתפקיד המזכיר הכללי.

התעלמות מסבלם של הנוצרים במזרח אירופה

על פי דו"ח של מחלקת המדינה של ארצות הברית, נוצרים פרוטסטנטים ואורתודוקסים ממזרח אירופה שסבלו בתקופת השלטון הסובייטי פנו למועצת הכנסיות העולמית בשנת 1983 וזו התעלמה מפניותיהם.

היחס לישראל

מועצת הכנסיות העולמית נוקטת עמדה ביקורתית כלפי מדינת ישראל עקב שליטתה על שטחי יהודה ושומרון וחבל עזה וטוענת להפרת זכויות האדם של הפלסטינים בשטחים אלו. בשנת 2002 בחסות המועצה הוקם ארגון EAPPI המשקיף ביישובים פלסטיניים כדי לפקח על יחסי הגומלין בין התושבים לצה"ל. בשנת 2005 קראה המועצה להחרים חברות המרוויחות משליטת ישראל על שטחי יהודה ושומרון^[1], בשנת 2009 קראה המועצה לחרם בינלאומי על מוצרים המיוצרים בהתנחלויות, ובשנת 2013 הצהיר המזכיר הכללי בכנס בקהיר: "אנחנו תומכים בפלסטינים. המועצה תומכת בפלסטינים, כי הם צודקים."

המועצה הייתה מעורבת בהכנת המסמך "קאירוס פלסטין" (אנ') בו נכתב: "הכיבוש הישראלי של האדמות הפלסטיניות הוא חטא נגד האל והאנושות כי הוא שולל מהפלסטינים את זכויות האדם הבסיסיות."

חברי המועצה דחו טענות על אנטישמיות, ולדבריהם "אנטישמיות היא חטא כלפי האל והאדם". כמו כן המועצה מתנגדת לציונות נוצרית.

בדצמבר 2016 נחתה בישראל ד"ר איזבל פירי, תאולוגית ממלאווי המייצגת את מועצת הכנסיות העולמית, ומשרד הפנים מנע את כניסתה לישראל. מועצת הכנסיות העולמית פרסמה הצהרה לפיה ישראל מבססת את החלטותיה על מקורות לא נכונים ולא אמינים, ופעילי הארגון הבהירו כי הוא כלל לא תומך בחרם על ישראל.^[2]