Loading AI tools
מדפסת בה אחד השלבים המרכזיים בפעולת ההדפסה מבוסס על שימוש בקרן לייזר מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מדפסת לייזר היא מדפסת בה אחד השלבים המרכזיים בפעולת ההדפסה מבוסס על שימוש בקרן לייזר. הומצאה בידי גרי סטארקוות'ר במרכז המחקר זירוקס פארק. אופן פעולת מדפסת הלייזר דומה מאוד לאופן פעולתה של מכונת צילום, היות ששתיהן מבוססות על טכנולוגיית הזירוגרפיה.
מדפסת הלייזר הומצאה על ידי החוקר גרי סטארקוות'ר בזירוקס פארק בשנת 1969. אב הטיפוס נעשה על ידי התאמה של מכונת צילום קיימת. סטארקוות'ר החליף את מערכת ההדמיה במתומן מסתובב שצלעותיו עשויות מראות, ולייזר שאלומתו כוונה אל המתומן. עקב סיבוב המתומן, הקרן המוחזרת סורקת את התוף של מכונת הצילום, וכשהקרן מגיעה לקצה הסריקה סיבוב המתומן מביא את הצלע הבאה לתוך האלומה והקרן המוחזרת "קופצת" חזרה לקצה השני[1]. תכנון בסיסי זה עומד בבסיס מדפסות הלייזר עד ימינו. בניית מערכת החומרה נגמרה תוך כשבוע, אך בניית ממשק המחשב וכתיבת התכנה כדי להפעיל את החמרה ארכה כשלושה חדשים נוספים.
היישום הראשון המסחרי של מדפסת הלייזר, היה מדפסת י.ב.מ. מודל 3800 בשנת 1976. דגם משרדי זה היה בשימוש בעיקר להדפסת חשבוניות ותויות דיוור, ונחשב לפרמיטיבי ומגושם. בשנת 1981 הוציאה חברת זירוקס מדפסת אישית "זרוקס סטאר 8010", אף שדגם זה היה חדשני, מחירו הגבוה (17,000 דולר) מנע ממנו תפוצה רחבה, והוא נרכש על ידי מספר קטן של עסקים ומוסדות בלבד. עם הגידול בתפוצת המחשב האישי, נוצר בשוק מקום למדפסת לייזר זולה יותר. הדגם הראשון שזכה לתפוצה רחבה היה HP LaserJet בשנת 1984 של חברת היולט פקארד. מדפסת זו הייתה מבוססת על מנוע של חברת קנון ותוכנה של היולט פקארד. בעקבותיה הופיעו במהירות דגמים של חברות ברדר וי.ב.מ.
מחירה של מדפסת הלייזר יורד באופן ניכר משנה לשנה. בשנת 1984 מדפסת HP LaserJet נמכרה בסכום של 3,500 דולר, פעולתה לא הייתה חלקה, ושקלה כ-35 ק"ג. ב-2008 נמכרו בארצות הברית מדפסות לייזר בסיסיות במחיר של 75 דולר, ובסוף 2009 נמכרו בישראל מדפסות לייזר ביתיות במחיר של כ-400 שקלים. מדפסת לייזר צבעונית ניתן לקנות בפחות מ-1000 שקלים.
התהליך הוא בדרך כלל רציף וסימולטני, כלומר בה בעת שאזור אחד של הצילינדר נסרק באמצעות מערכת הלייזר, אזור אחר שנסרק קודם לכן צובר את אבקת הטונר בהתאם לדמות, ומאזור נוסף מועברת הדמות אל הנייר באמצעות הקורונה. במדפסות מודרניות מהירות בעוד מסתיים "קילוף" הדמות מן התוף עבור דף אחד, כבר מקובעת תחילתה של הדמות אל הנייר באמצעות התנור, וכבר סורקת קרן הלייזר אזור אחר של התוף עבור הדפסת הדף הבא.
לא בכל מדפסת לייזר קיים תוף צילינדרי קשיח. ישנן מדפסות בהן התוף עשוי רצועה סגורה של חומר גמיש המתוחה בין גלילי הסעה בצורה המזכירה מסוע.
הדפסת צבע מתבצעת על ידי חזרה על התהליך ארבע פעמים, תוך שימוש בארבעה טונרים שונים - אחד עבור כל צבע יסוד ואחד שחור. מדפסת לייזר צבעונית היא מסובכת יותר, בין השאר בגלל הדרישה שארבע הדמויות (הפרדות) יחפפו במדויק זו לזו. בכמה מן המדפסות משתמשים ברצועה או "שמיכה" (בלנקט), כלומר הטונר מההפרדות השונות נאסף על רצועה שהיא חלק מן המדפסת, ובסיום התהליך מועבר לנייר בפעולה אחת, בניגוד להעברה מן התוף ישירות לנייר (במקרה זה יש לחזור על ההעברה בנפרד עבור כל צבע, דבר המקשה על הדיוק וגם מגדיל את הסיכוי לתקיעת הנייר בשל העובדה שהוא עובר 4 פעמים דרך מנוע ההדפסה במקום פעם בודדת). דרך אחרת להגדלת הדיוק, היא שימוש בארבעה מנועי לייזר נפרדים עבור כל צבע (כלומר לייזר, מראה מסתובבת, תוף וטונר נפרדים לכל צבע), ובכך כל תהליך הדפסת הצבע מתרחש פעם בודדת, דבר שמגביר את מהירות ההדפסה בצבע.
בחלק מהמדפסות, את מקום קרן הלייזר והמראה המסתובבת, מחליף מערך של דיודות פולטות אור בתפקיד סריקת התוף ושינוי המטען החשמלי שלו. מדפסות אלו נקראות מדפסות LED (אנ').
במדפסות גדולות המשמשות בדפוס הדיגיטלי (במיוחד בדפוס הדיגיטלי בצבע), שלב 1 (שלב ה-Raster Image Processing) מתבצע בנפרד משאר שלבי ההדפסה, מחוץ למדפסת, בשרת ייעודי המתווך בין המחשבים ברשת המקומית לבין המדפסת. הסיבה לכך, היא הצורך בתחום זה לראות, לערוך ולהתאים כל אחת מרצועות הצבע באופן ידני באמצעות השרת, כמו גם להתאים, לערוך או לשנות את מרחב הצבע, על ידי שימוש בקבצים מיוחדים הנקראים פרופילי ICC(אנ') (בניגוד למדפסת לייזר צבעונית משרדית או ביתית שבה התהליך הוא אוטומטי). הדבר נדרש, כדי להבטיח, שהצבע הסופי בהדפסה, ייראה בדיוק כפי שהלקוח הזמין.
אף שמחירי מדפסות הלייזר יורד משנה לשנה, תפוצתן נמוכה יותר אצל המשתמש הביתי, בשל מחירן הגבוה יחסית למדפסת הזרקת דיו, ובגלל גודלן ומשקלן הרב יותר. ובמיוחד בפער שיש בין מדפסת לייזר צבעונית למדפסת הזרקת דיו צבעונית. זאת למרות שעלות הטונר לכל דף מודפס נמוכה יחסית לעלות הדיו לכל דף המודפס במדפסת הזרקת דיו. עלות התחזוקה הנמוכה של מדפסות הלייזר משתלמת למי שמבצע הדפסות רבות. רוב מדפסות הלייזר אינן בעלות יכולת הדפסה צבעונית, ואלו שכן מדפיסות בצבעים יקרות יחסית למדפסת הזרקת דיו צבעונית (פי שלושה וארבעה בשנת 2007).
בנוסף, במדפסת הזרקת דיו איכות ההדפסה תלויה באופן מכריע בסוג (ואיכות) הנייר, וכדי להגיע לאיכות הגבוהה ביותר יש צורך בשימוש בנייר מיוחד, בעוד שאיכות ההדפסה במדפסת הלייזר כמעט ואינה תלויה באיכות הנייר, ואפילו הנייר באיכות הגבוהה ביותר זול בהרבה מהנייר המיוחד שדורשת מדפסת הזרקת הצבע. יחד עם זאת יש לציין שאיכות הדפסת הצבע המרבית אליה ניתן להגיע במדפסת הזרקת דיו (תוך שימוש בנייר מיוחד, ובמקרים רבים הדפסה בשישה או שבעה צבעים במקום ארבעה) עולה על האיכות המרבית שמדפסת הלייזר מסוגלת לייצר.
ישנם דגמים שונים של מדפסות לייזר, מהדגמים המשרדיים שמיועדים להדפסה של אלפי דפים בחודש ועד למדפסות ענק לשימוש במרכזי מחשבים או בתי דפוס, שמגיעות לתפוקה של אלפי דפי צבע בשעה. רבות מהמדפסות כיום מאפשרות הדפסה על שני צידי הדף בריצה אחת.
בשוק מדפסות הלייזר המשרדיות נפוצות מדפסות מתוצרת חברות HP, ברדר, לקסמרק, סמסונג, קנון, זירוקס ו-Oki.
בחלק מהמדפסות (למשל ב-HP) התוף והטונר מחוברים, כך שהחלפת טונר שמתכלה אחת ל-1,000-2,000 הדפסות, מצריכה גם החלפת התוף. בדגמים בהם ישנה הפרדה (למשל בברדר) החלפת טונר אינה מצריכה החלפת תוף והוא יוחלף בערך כל 10000 הדפסות. יש לציין כי עלות התוף יקרה יותר מטונר.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.