Loading AI tools
ספר אוטוביוגרפי שכתב רבי יעקב עמדין מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מגילת ספר הוא חיבור אוטוביוגרפי של רבי יעקב עמדין ("היעב"ץ") המתאר את הביוגרפיה של המחבר ומשפחתו, וכן היבטים ופרטים רבים מהפולמוס הגדול נגד רבי יהונתן אייבשיץ, שבמרכזו עמד רבי יעקב עמדין. אופיו וניסוחו של החיבור נותן לו ערך בלטריסטי, ומייחד אותו אף בין ספריו של רבי יעקב עמדין. הפרטים הרבים על חייו ופועליו של המחבר ותקופתו, נותנים לו ערך תיעודי רב.
 | |
| שער הספר במהדורת ורשה ה'תרנ"ז | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת |
יעקב עמדין  |
| שפת המקור |
עברית |
| סוגה |
אוטוביוגרפיה |
| הוצאה | |
| הוצאה |
דוד כהנא |
| מקום הוצאה |
ורשה |
| תאריך הוצאה | ה'תרנ"ו |
| קישורים חיצוניים | |
| היברובוקס | 37017 |
| הספרייה הלאומית | 990033770900205171 |
  | |
לספר קיימת חשיבות היסטורית נודעת בשל תיאורו וסקירתו את הפולמוס הגדול נגד רבי יהונתן אייבשיץ, שבמרכזו עמד רבי יעקב עמדין. פולמוס זה הרעיש את עולם היהדות בזמנו, והותיר פילוג בין חכמי ישראל גם לאחר פטירת השניים. בספר מציין המחבר, לצד תולדות חייו, מאבקים שונים נוספים שניהל[1]. לצד תולדות חייו, הוא מציין גם את קורותיו של אביו החכם צבי. מזיכרונותיו משתקפים פרטים רבים ממאורעות התקופה[2].
חיבור יוצא דופן זה מתאר גם נושאים אינטימיים שבדרך כלל אינם מופיעים בביוגרפיות של חכמי ישראל מתקופות אלו, כגון התגברות על ניסיון "מעין של יוסף הצדיק" עם בת דודתו שהתאכסן בבית הוריה[3], בעיות בכוח גברא[4], בעיות בשלום בית עם אשתו השלישית[5], השוואת אהבתו בין אשתו הראשונה לשנייה, ועוד.
בספר מתוארת גם התעסקותו בלימודי מדעים ותחומי עניין נוספים כמדע המדינה, לימוד שפות והיסטוריה[6], ויש חוקרים המחשיבים אותו בשל כך כאחד ממבשרי ההשכלה בקרב יהדות גרמניה. יחסו ללימודי החול הללו היה מסויג. הוא התיר לעסוק בהם על מנת להשתוות לרמת ידיעותיהם של המלומדים הלא יהודים, אך עם זאת יצא בחריפות כנגד לימודי הפילוסופיה שהוא ראה ביחסם הביקורתי לעיקרי הדת איום על האמונה המסורתית.
המחבר ציין בספרו את הסיבות לכתיבת החיבור[7]:
החיבור נכתב במשך תקופה של למעלה מעשור, וסיום כתיבתו היה בשנת ה'תקכ"ו[8].
אזכור לחיבורו קיים כבר בסוף ספרו "מור וקציעה": ”מלחמות הריב לה' הקשה זכרתי בחיבור מגילת ספר”[9]. אולם היעב"ץ לא הדפיסו בחייו.
הספר הודפס בשלבים במספר מהדורות. לראשונה, בשנת ה'תק"ע (34 שנים לאחר פטירת היעב"ץ), הודפסו ממנו הדפים הראשונים של החיבור בתוך כתב העת המשכילי "המאסף"[10], כשהמדפיסים מתקנים בו מספר תיקונים - חלקם מוטעים[11], אך הפסקת הוצאת כתב העת הקפיאה את המשך הדפסת החיבור. דפים אלו הודפסו שוב בסוף החלק הראשון של הספר "נחלת יעקב" מרבי יעקב לורברבוים שהודפס על ידי נכדו[12].
מצב עותק כתב היד של החיבור דרדר, ובשלב מסוים הוא נעלם. מה ששרד הוא עותק בכתב יד, מתוך כתב היד המקורי, שלא ידוע מי העתיקו[13]. כתב יד זה נרכש על ידי האספן חיים מיכל מהמבורג; לאחר מותו, יחד עם כל שאר כתבי היד שבספרייתו שנרכשה על ידי הספרייה של המוזיאון הבריטי, הועבר כתב היד לספרייה הבודליינית של אוניברסיטת אוקספורד[14]. הספר הוהדר בשלמותו לראשונה בוורשה בשנת ה'תרנ"ז, על ידי דוד כהנא, 87 שנה לאחר שפורסם באופן חלקי בכתב העת "המאסף". מהדורה זו לקתה בחסרים ובשיבושים רבים, וכן בהשמטות ובצנזורים[11]. מהדורה נוספת הודפסה בשנת ה'תשט"ו[15], ועוד מהדורה אחרת בירושלים בשנת ה'תשל"ט, על ידי אברהם ביק, ואף עליה נטען כי לוקה בחסרים ובשיבושים, ואף בזיופים והוספות כוזבות[16]. מהדורה נוספת יצאה בירושלים בשנת ה'תשע"ב על ידי אברהם יעקב בומבך[17], וגם הוא עצמו השמיט דברי ריב שהיו לרבי יעקב עמדין עם גדולי דורו (כמו עם רבי יהונתן אייבשיץ), כפי שהצהיר בהקדמתו[18].
הרב אברהם גשטטנר ערער בספרו "מגילת פלסתר" על אמינות החיבור, וטען כי חלקים ממנו מזויפים ולא נכתבו על ידי רבי יעקב עמדין בכתב היד המקורי, אלא על ידי המשכילים שהוציאוהו לאור. בייחוד טען זאת על חלקים שכוללים "דעות כוזבות, לשה"ר [לשון הרע], והשמצות נוראים ובזיונות עצומים על גדולי ישראל"[19]. אחרים שללו את הערעור וטענו להתאמה מלאה לדבריו וסגנונו של רבי יעקב עמדין בחיבורים אחרים[20]. מלבד זאת, רבי יעקב עמדין עצמו מציין באחד מספריו לחיבור בשם זה[21], וכן כותב ברמיזה ברורה דברים שבאו בהרחבה בחיבור "מגילת ספר"[22].
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
