לשון נופל על לשון

לשון נופל על לשון הוא צירוף לשוני שבו ישנן שתי מילים (או יותר) בעלות הגייה דומה (או אותיות שורש דומות) אך משמעותן שונה ולעיתים אף סותרת.

צירופים אלו נועדו לשחק עם הלשון וליצור בלבול מסוים אצל הקורא, שכן משמעותן של המילים היא שונה. לדוגמה: צדקה-צעקה ומשפט-משפח (שתיהן של ישעיהו הנביא), או מקרה בולט של ניגוד: היננוּ-איננוּ.

דוגמה: "אץ קוצץ", הפיוט לפורים של רבי אלעזר הקליר, מתחיל במילים:

אָץ קוֹצֵץ בֶּן קוֹצֵץ / קְצוּצַי לְקַצֵּץ
בְּדִבּוּר מְפוֹצֵץ / רְצוּצַי לְרַצֵּץ
לֵץ בְּבוֹא לְלוֹצֵץ / פֻּלַּץ וְנִתְלוֹצֵץ
כְּעָץ מְחַצְּצִים לְחַצֵּץ / כְּנֵץ עַל צִפּוֹר לְנַצֵּץ.

דוגמה נוספת, משל חנניה רייכמן:

אמרה צפרדע
לא אגור עם עגור
כי אגור מפני עגור
אשר באין לו מלאי אגור
צפרדעים בולע.

דוגמה נוספת של עמנואל הרומי בשיר 'עלמה' מתוך הספר 'מחברות עמנואל'

עַל מָה עַלְמָה, עַל מַעַל מָה/ עַלְמָהּ
עֵת יִשְׁקֹט עֵת יִדּוֹד?/ אוֹ בּוֹ תַּחְפֹּץ, אוֹ יָד תִּקְפֹּץ/
וַתְּצַו לוֹ: לִין דּוֹד! אוֹ לִנְדוֹד

דוגמה נוספת, משלט עירוני:

כלב אסור – מותר
כלב מותר – אסור

עוד דוגמאות, מאמרות עממיות:

אני רוצה אח קטן, אני רוצח קטן.

שְׁלָּמָה שִׁלְּמָה שְׁלֹמֹה שַׂלְמָה שְׁלֵמָה?

טוֹרְפִים טוֹרְפִים טוֹרְפִים.

אִשָּׁה נַעֲלָה, נָעֲלָה נַעֲלָהּ, נָעֲלָה אֶת הַדֶּלֶת בִּפְנֵי בַּעֲלָהּ.

מהספרות ידוע "מלך המלח" מהשיר אל מלא רחמים של יהודה עמיחי.

בבידור, אסף אשתר ידוע ככותב בדיחות ומערכונים רבים המבססים על שעשועי לשון ובפרט על "לשון נופל לשון", בהם מערכוני "יש לי יש לי" מהקומדי סטור וכן מערכוני כפל משמעות, למשל:

"להשקות את העציצים כל יומיים" או "להשקות את העציצים כל יום מים."

בסרט "מבצע סבתא" ישנו המשפט "סבתא חיה מתה" האומר שהסבתא בסרט ששמה חיה - נפטרה.

ראו גם

• מצלול
• משפט שביל בגן

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ערך מילוני בוויקימילון: לשון נופל על לשון
טקסט בוויקיטקסט: ביאור:לשון נופל על לשון
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: לשון נופל על לשון

• דוגמאות ללשון נופל על לשון בתנ"ך בוויקיטקסט
• לשון נופל על לשון, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• לשון נופל על לשון, דף שער בספרייה הלאומית

ערך זה הוא קצרמר בנושא בלשנות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.